דברי הימים ב-פרק-13
ספר
מקבץ
ביאורים
-
בִּשְְְׁנַת שְְׁמוֹנֶה עֶשְְְׂרֵה לַמֶּלֶךְְְ יָרָָבְְְעָם בישראל וַיִּמְְְלֹךְְְ אֲבִיָּה עַל־יְְהוּדָה.
-
שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִַם, וְְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל. לעיל ובספר מלכים נאמר שאמו הייתה מעכה בת אבשלום. כנראה מִיכָיָהו ּ היה כינויה של מעכה, אוריאל היה אביה הישיר, ואילו אבשלום היה כפי הנראה זקנהּ. מִן העיר גִּבְְְעָה. וּמִלְְְחָמָה הָיְְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָָבְְְעָם.
-
וַיֶּאְְְסֹר אֲבִיָּה אֶת־הַמִּלְְְחָמָה, יצא לקרב בְְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְְְחָמָה שמָּנה אַרְְְבַּע־מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר, וְְיָרָָבְְְעָם עָרַךְְְ עִמּוֹ, הציב לעומתו מערכת מִלְְְחָמָה בִּשְְְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל.
-
וַיָּקָָם אֲבִיָּה להתקדם בתנועה ראשונה של התקפה מֵעַל לְְהַר צְְמָרַיִם אֲשֶׁר בְְּהַר אֶפְְְרָיִם. וַיֹּאמֶר:שְְׁמָעֻנִי, יָרָָבְְְעָם וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל.
-
הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל נָתַן מַמְְְלָכָה לְְדָוִיד עַל־יִשְְְׂרָאֵל לְְעוֹלָם, לוֹ וּלְְְבָנָיו, ממלכה שניתנה לו ב בְְרִית מֶלַח, ברית נצחית.
-
וַיָּקָָם יָרָָבְְְעָם בֶּן־נְְבָט, עֶבֶד שְְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד, וַיִּמְְְרֹד עַל־אֲדֹנָיו.
-
וַיִּקָּבְְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְְּנֵי בְְלִיַּעַל וַיִּתְְְאַמְְּצוּ, התקוממו עַל־רְְחַבְְְעָם – אבי – בֶּן־שְְׁלֹמֹה, וּרְְְחַבְְְעָם הָיָה אז נַעַר וְְרַךְְְ־לֵבָב וְְלֹא הִתְְְחַזַּק לִפְְְנֵיהֶם.
-
וְְעַתָּה אַתֶּם אֹמְְרִים לְְהִתְְְחַזֵּק לִפְְְנֵי מַמְְְלֶכֶת ה' בְְּיַד בְְּנֵי דָוִיד, וְְאַתֶּם אמנם הָמוֹן רָב, וצבאכם גדול, וְְאולם בשם מה אתם נלחמים – הרי עִמָּכֶם עֶגְְְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָָבְְְעָם לֵאלֹהִים.
-
הֲלֹא הִדַּחְְְתֶּם אֶת־כֹּהֲנֵי ה', אֶת־בְְּנֵי אַהֲרֹן וְְהַלְְוִיִּם, וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת שמסביבכם, כָָּל־הַבָּא לְְמַלֵּא יָדוֹ, לקבל מינוי בְְּפַר בֶּן־בָּקָר וְְאֵילִם שִׁבְְְעָה – וְְהָיָה כֹהֵן לְְלֹא אֱלֹהִים, לאלילים. כהניכם הם אנשים הרוצים בתפקיד, ואינם כהנים אמתיים.
-
ולעומת זאת, אֲנַחְְְנוּ – ה' הוא אֱלֹהֵינוּ, וְְלֹא עֲזַבְְְנֻהוּ, וְְה כֹהֲנִים ה מְְשָׁרְְתִים לַה' הם אצלנו בְְּנֵי אַהֲרֹן וְְהַלְְוִיִּם עסוקים בּמְְְלאכֶת העבודה,
-
וּמַקְְְטִרִים לַה' עֹלוֹת בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב־בָּעֶרֶב, בכל בוקר וערב, וּקְְְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל־הַשֻּׁלְְְחָן הַטָּהוֹר וּמְְְנוֹרַת הַזָּהָב וְְנֵרֹתֶיהָ לְְבָעֵר, מדליקים בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב, ערב ערב, כִּי־שֹׁמְְרִים אֲנַחְְְנוּ אֶת־מִשְְְׁמֶרֶת ה' אֱלֹהֵינוּ, וְְאַתֶּם עֲזַבְְְתֶּם אֹתוֹ. אתם עזבתם את ה' והפכתם לנהוג כגויים, ואילו אנחנו שומרים את עבודתו.
-
וְְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ של המחנה הָאֱלֹהִים וְְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְְרוֹת הַתְְּרוּעָה לְְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם, כנגדכם, בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל. אַל־תִּלָּחֲמוּ עִם־ה' אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם, כִּי־לֹא תַצְְְלִיחוּ.
-
וְְיָרָָבְְְעָם, שכנראה לא עמד להקשיב לדרשה הזאת, הֵסֵב בינתיים אֶת־הַמַּאֲרָב לָבוֹא מֵאַחֲרֵיהֶם. הוא שלח חלק מהצבא שלו לתנועת איגוף, וַיִּהְְְיוּ הוא ואנשיו לִפְְְנֵי יְְהוּדָה, וְְהַמַּאֲרָב – מֵאַחֲרֵיהֶם.
-
וַיִּפְְְנוּ יְְהוּדָה, וְְהִנֵּה לָהֶם, כנגדם הַמִּלְְְחָמָה פָּנִים וְְאָחוֹר. וַיִּצְְְעֲקוּ לַה', וְְהַכֹּהֲנִים מַחְְְצְְרִים, מריעים בַּחֲצֹצְְרוֹת.
-
וַיָּרִעוּ אִישׁ יְְהוּדָה. וַיְְְהִי בְְּהָרִיעַ אִישׁ יְְהוּדָה, וְְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת־יָרָָבְְְעָם וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל לִפְְְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה.
-
וַיָּנוּסוּ בְְנֵי־יִשְְְׂרָאֵל מִפְְּנֵי יְְהוּדָה, וַיִּתְְּנֵם אֱלֹהִים בְְּיָדָם.
-
וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה, וַיִּפְְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְְְׂרָאֵל חֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר. רוב הצבא הוכה בקרב.
-
וַיִּכָּנְְעוּ בְְנֵי־יִשְְְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא, וַיֶּאֶמְְְצוּ, גברו בְְּנֵי יְְהוּדָה, כִּי נִשְְְׁעֲנוּ עַל־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם.
-
וַיִּרְְְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָָבְְְעָם. הוא המ שיך במסע ההתקפה שלו, וַיִּלְְְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים, אֶת־בֵּית־אֵל וְְאֶת־בְְּנוֹתֶיהָ, היישובים הקטנים הסמוכים לה, וְְאֶת העיר יְְשָׁנָה וְְאֶת־בְְּנוֹתֶיהָ וְְאֶת־עֶפְְְרַיִן וּבְְְנֹתֶיהָ.
-
וְְלֹא־עָצַר כֹּחַ, החזיק מעמד יָרָָבְְְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ, וַיִּגְְּפֵהוּ ה' וַיָּמֹת. ירבעם לא הצליח לעמוד בפני אביה עד שמת בימיו.
-
וַיִּתְְְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא־לוֹ נָשִׁים אַרְְְבַּע עֶשְְְׂרֵה, וַיּוֹלֶד עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁנַיִם בָּנִים וְְשֵׁשׁ עֶשְְְׂרֵה בָּנוֹת.
-
וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי אֲבִיָּה וּדְְְרָכָיו וּדְְְבָרָיו כְְּתוּבִים בְְּספר מִדְְְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ.
-
וַיִּשְְְׁכַּב אֲבִיָּה עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְְְבְְּרוּ אֹתוֹ בְְּעִיר דָּוִיד. במקום אחר נאמר שהלך בדרכי אביו, ולבבו לא היה שלם עם ה', אם כי נראה שהוא שמר את עבודת ה' במקדש ואף נלחם את מלחמת ה'. וַיִּמְְְלֹךְְְ אָסָא בְְנוֹ תַּחְְְתָּיו. בְְּיָמָיו שָׁקְְטָה הָאָרֶץ ממלחמה עֶשֶׂר שָׁנִים. אחרי שאנשי ישראל הוכו, הם לא ערכו התקפות נוספות, אך גם לאסא לא היה מספיק כוח לתקוף אותם. שיך במסע ההתקפה שלו, וַיִּלְְְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים, אֶת־בֵּית־אֵל וְְאֶת־בְְּנוֹתֶיהָ, היישובים הקטנים הסמוכים לה, וְְאֶת העיר יְְשָׁנָה וְְאֶת־בְְּנוֹתֶיהָ וְְאֶת־עֶפְְְרַיִן וּבְְְנֹתֶיהָ.
-
וְְלֹא־עָצַר כֹּחַ, החזיק מעמד יָרָָבְְְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ, וַיִּגְְּפֵהוּ ה' וַיָּמֹת. ירבעם לא הצליח לעמוד בפני אביה עד שמת בימיו.
-
וַיִּתְְְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא־לוֹ נָשִׁים אַרְְְבַּע עֶשְְְׂרֵה, וַיּוֹלֶד עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁנַיִם בָּנִים וְְשֵׁשׁ עֶשְְְׂרֵה בָּנוֹת.
-
וְְיֶתֶר דִּבְְְרֵי אֲבִיָּה וּדְְְרָכָיו וּדְְְבָרָיו כְְּתוּבִים בְְּספר מִדְְְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ.
-
וַיִּשְְְׁכַּב אֲבִיָּה עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְְְבְְּרוּ אֹתוֹ בְְּעִיר דָּוִיד. במקום אחר נאמר שהלך בדרכי אביו, ולבבו לא היה שלם עם ה', אם כי נראה שהוא שמר את עבודת ה' במקדש ואף נלחם את מלחמת ה'. וַיִּמְְְלֹךְְְ אָסָא בְְנוֹ תַּחְְְתָּיו. בְְּיָמָיו שָׁקְְטָה הָאָרֶץ ממלחמה עֶשֶׂר שָׁנִים. אחרי שאנשי ישראל הוכו, הם לא ערכו התקפות נוספות, אך גם לאסא לא היה מספיק כוח לתקוף אותם.
פסוקים
-
בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על־יהודה
-
שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת־אוריאל מן־גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם
-
ויאסר אביה את־המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע־מאות אלף איש בחור וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל
-
ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל־ישראל
-
הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על־ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח
-
ויקם ירבעם בן־נבט עבד שלמה בן־דויד וימרד על־אדניו
-
ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על־רחבעם בן־שלמה ורחבעם היה נער ורך־לבב ולא התחזק לפניהם
-
ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים
-
הלא הדחתם את־כהני יהוה את־בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל־הבא למלא ידו בפר בן־בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים
-
ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת
-
ומקטרים ליהוה עלות בבקר־בבקר ובערב־בערב וקטרת־סמים ומערכת לחם על־השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי־שמרים אנחנו את־משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו
-
והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה להריע עליכם בני ישראל אל־תלחמו עם־יהוה אלהי־אבתיכם כי־לא תצליחו
-
וירבעם הסב את־המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם
-
ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים [מחצרים] בחצצרות
-
ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את־ירבעם וכל־ישראל לפני אביה ויהודה
-
וינוסו בני־ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם
-
ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש־מאות אלף איש בחור
-
ויכנעו בני־ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על־יהוה אלהי אבותיהם
-
וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את־בית־אל ואת־בנותיה ואת־ישנה ואת־בנותיה ואת־עפרון [עפרין] ובנתיה
-
ולא־עצר כח־ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת
-
ויתחזק אביהו וישא־לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות
-
ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו
-
וישכב אביה עם־אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים
פסוקים מנוקד
-
בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל־יְהוּדָה׃
-
שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל מִן־גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם׃
-
וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת־הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע־מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל׃
-
וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל׃
-
הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל־יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח׃
-
וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל־אֲדֹנָיו׃
-
וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל־רְחַבְעָם בֶּן־שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ־לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם׃
-
וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים׃
-
הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת־כֹּהֲנֵי יְהוָה אֶת־בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל־הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים׃
-
וַאֲנַחְנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַיהוָה בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת׃
-
וּמַקְטִרִים לַיהוָה עֹלוֹת בַּבֹּקֶר־בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב־בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת־סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל־הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי־שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת־מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ׃
-
וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל־תִּלָּחֲמוּ עִם־יְהוָה אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם כִּי־לֹא תַצְלִיחוּ׃
-
וְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת־הַמַּאְרָב לָבוֹא מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם׃
-
וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּצְעֲקוּ לַיהוָה וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים [מַחְצְרִים] בַּחֲצֹצְרוֹת׃
-
וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת־יָרָבְעָם וְכָל־יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה׃
-
וַיָּנוּסוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם׃
-
וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ־מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר׃
-
וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל־יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם׃
-
וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת־בֵּית־אֵל וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת־יְשָׁנָה וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת־עפרון [עֶפְרַיִן] וּבְנֹתֶיהָ׃
-
וְלֹא־עָצַר כֹּחַ־יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ יְהוָה וַיָּמֹת׃
-
וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא־לוֹ נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בָּנִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּנוֹת׃
-
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ׃
-
וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים׃
מקומות
-
בית אל
עיר בגבול בנימין ואפרים.
כיום מזוהה עם ח' ביתין (ר' אשתורי הפרחי). -
גבעה (גבעת בנימין, גבעת שאול)
-
ירושלים
ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.
-
ישנה
-
צמרים