דברי הימים ב-פרק-15

ביאורים

• וַעֲזַרְְְיָהוּ בֶּן־עוֹדֵד הָיְְתָה עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים, שרתה עליו נבואה.

• וַיֵּצֵא לִפְְְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ: שְְׁמָעוּנִי, אָסָא וְְכָָל־יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן. ה' עִמָּכֶם בִּהְְְיוֹתְְכֶם עִמּוֹ, וְְאִם־תִּדְְְרְְשֻׁהוּ – יִמָּצֵא לָכֶם, וְְאִם־תַּעַזְְְבֻהוּ – יַעֲזֹב אֶתְְְכֶם.

• וְְיָמִים רַבִּים היו לְְיִשְְְׂרָאֵל לְְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, כי עבדו עבודת אלילים, וּלְְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה וּלְְלֹא תוֹרָה.

• וַיָּשָָׁב ישראל בַּצַּר־לוֹ עַל, אל ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל, וַיְְְבַקְְְשֻׁהוּ, חיפשו אותו, וַיִּמָּצֵא, ה' נענה לָהֶם.

• וּבָעִתִּים הָהֵם – בזמנים שלא נהגו כראוי, אֵין שָׁלוֹם לַיּוֹצֵא מחוץ למקומו וְְלַבָּא, כִּי מְְהוּמוֹת רַבּוֹת עַל כָָּל־יֹשְְׁבֵי הָאֲרָצוֹת, בכל מקומות היישוב של ישראל.

• וְְכֻתְְּתוּ, הוכו, נשברו גוֹי, שבט או משפחה בּידי גוֹי, וְְעִיר בְְּעִיר, היו מריבות בין קבוצות בעם, כִּי־אֱלֹהִים הֲמָמָם, הטיל בהם מהומה ובהלה בְְּכָָל־צָרָה.

• וְְאולם אַתֶּם, חִזְְְקוּ וְְאַל־יִרְְְפּוּ יְְדֵיכֶם, תתייאשו, תיחלשו, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְְְעֻלַּתְְְכֶם, כיוון שאתם הולכים בדרך הטוב והישר, יגיע לכם גם שכר.

• וְְכִשְְְׁמֹעַ אָסָא את הַדְְּבָרִים הָאֵלֶּה – וְְהַנְְּבוּאָה, הם דברי הנבואה של בן עֹדֵד הַנָּבִיא, הִתְְְחַזַּק וַיַּעֲבֵר הַשִּׁקּוּצִים, האלילים מִכָָּל־אֶרֶץ יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן וּמִן־הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכַד מֵהַר אֶפְְְרָיִם, וַיְְְחַדֵּשׁ אֶת־מִזְְְבַּח ה' אֲשֶׁר לִפְְְנֵי אוּלָם ה'.

• וַיִּקְְְבֹּץ אֶת־כָָּל־יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן וְְהַגָּרִים עִמָּהֶם מֵאֶפְְְרַיִם וּמְְְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְְְעוֹן, כִּי־נָפְְלוּ עָלָיו, הצטרפו אליו אנשים מִיִּשְְְׂרָאֵל לָרֹב בִּרְְְאֹתָם כִּי־ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ. עד כה התגוררו בממלכת יהודה אנשי יהודה, בנימין והלויים בלבד. עכשיו נוספו אנשים משבטים אחרים, כמנהג העולם לחבור לחזק ולמצליח.

• וַיִּקָּבְְצוּ אל יְְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַשְְּׁלִשִׁי לִשְְְׁנַת חֲמֵשׁ־עֶשְְְׂרֵה לְְמַלְְְכוּת אָסָא.

• וַיִּזְְְבְְּחוּ לַה' בַּיּוֹם הַהוּא מִן־הַשָּׁלָל ש הֵבִיאוּ, בָּקָר שְְׁבַע מֵאוֹת וְְצֹאן שִׁבְְְעַת אֲלָפִים.

• וַיָּבֹאוּ בַבְְּרִית לִדְְְרוֹשׁ אֶת־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְְּכָָל־לְְבָבָם וּבְְְכָָל־נַפְְְשָׁם.

• וְְחלק מתנאי הברית המחודשת שקיבלו על עצמם – כֹל אֲשֶׁר לֹא־יִדְְְרֹשׁ לַה' אֱלֹהֵי־יִשְְְׂרָאֵל – יוּמָת, לְְמִן־קָטֹן וְְעַד־גָּדוֹל, לְְמֵאִישׁ וְְעַד־אִשָּׁה.

• וַיִּשָּׁבְְעוּ לַה' בְְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְְְרוּעָה וּבַחֲצֹצְְרוֹת וּבְְְשׁוֹפָרוֹת.

• וַיִּשְְְׂמְְְחוּ כָָל־יְְהוּדָה עַל־הַשְְּׁבוּעָה, כִּי בְְכָָל־לְְבָבָם נִשְְְׁבָּעוּ, וּבְְְכָָל־רְְצוֹנָם בִּקְְְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא, נענה לָהֶם, וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב.

• וְְגַם את מַעֲכָה אֵם אָסָא הַמֶּלֶךְְְ הֱסִירָהּ המלך מִמעמדה הרשמי – גְְּבִירָה, המלכה הראשונה, על אֲשֶׁר־עָשְְׂתָה לַאֲשֵׁרָה מִפְְְלָצֶת, פסל מעורר פלצות, מזעזע, וַיִּכְְְרֹת אָסָא אֶת־מִפְְְלַצְְְתָּהּ, וַיָּדֶק, טחן אותה וַיִּשְְְׂרֹף בְְּנַחַל קִדְְְרוֹן.

• וְְאולם על אף מעשיו אלו הַבָּמוֹת לֹא־סָרוּ מִיִּשְְְׂרָאֵל, ואנשים המשיכו להקריב בהן, רַק, אבל לְְבַב־אָסָא הָיָה שָׁלֵם כָָּל־יָמָיו.

• וַיָּבֵא אֶת־קָָדְְְשֵׁי, הקדשי אָבִיו וְְקָָדָשָׁיו אל בֵּית הָאֱלֹהִים, כֶּסֶף וְְזָהָב וְְכֵלִים.

• וּמִלְְְחָמָה שוב לֹא הָיָתָה, לא מבפנים ולא מבחוץ, עַד שְְׁנַת־שְְׁלֹשִׁים וְְחָמֵשׁ לְְמַלְְְכוּת אָסָא, במשך עשרים שנה בערך . קודם לכן היו שנים שלוות בעקבות ניצחונו של אביה על ירבעם. לאחר מכן, במלכות אסא, התקיפו המצרים, וכאשר גם הם הובסו, התחזק אסא, והשקט נשמר במלכותו שנים רבות.