דברי הימים ב-פרק-17

ביאורים

• וַיִּמְְְלֹךְְְ יְְהוֹשָׁפָט בְְּנוֹ של אסא תַּחְְְתָּיו, וַיִּתְְְחַזֵּק במלכותו עַל־יִשְְְׂרָאֵל.

• וַיִּתֶּן־חַיִל בְְּכָָל־עָרֵי יְְהוּדָה הַבְְּצֻרוֹת, וַיִּתֵּן נְְצִיבִים, מפקדי יחידות משמר בְְּאֶרֶץ יְְהוּדָה וּבְְְעָרֵי אֶפְְְרַיִם אֲשֶׁר לָכַד אָסָא אָבִיו. אלה היו מקומות שאביו כבש על הגבול.

• וַיְְְהִי ה' עִם־יְְהוֹשָׁפָט, כִּי הָלַךְְְ בְְּדַרְְְכֵי דָּוִיד אָבִיו הָרִאשֹׁנִים וְְלֹא דָרַשׁ, פנה לַבְְּעָלִים,

• כִּי אם לֵאלֹהֵי אָבִיו דָּרָשׁ וּבְְְמִצְְְוֹתָיו הָלָךְְְ, וְְלֹא כְְּמַעֲשֵׂה ממלכת יִשְְְׂרָאֵל.

• וַיָּכֶן, ביסס ה' אֶת־הַמַּמְְְלָכָה בְְּיָדוֹ. וַיִּתְְּנוּ כָָל־יְְהוּדָה מִנְְְחָה, מתנות לאות כניעה ונאמנות לִיהוֹשָׁפָט, וַיְְְהִי־לוֹ עֹשֶׁר וְְכָבוֹד לָרֹב.

• וַיִּגְְְבַּהּ לִבּוֹ, התנשא, התפאר, כלומר הלך ביתר עוז ואומץ בְְּדַרְְְכֵי ה'. וְְעוֹד הוסיף על מעשי אביו ו הֵסִיר אֶת־הַבָּמוֹת וְְאֶת־הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה. העבודה בבמה פרטית ועבודת האלילים שוב צצו ועלו, ומפעם לפעם היה צורך לבער את שרידיהן.

• וּבִשְְְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְְמָָלְְְכוֹ שָׁלַח לְְשָׂרָיו, את שריו – לְְבֶן־חַיִל – שם פרטי וּלְְְעֹבַדְְְיָה וְְלִזְְְכַרְְְיָה וְְלִנְְְתַנְְְאֵל וּלְְְמִיכָיָהוּ כדי לְְלַמֵּד, להנהיג לימוד תורה פומבי מטעם המלכות בְְּעָרֵי יְְהוּדָה.

• וְְעִמָּהֶם באו גם הַלְְוִיִּם, שהיו כנראה המורים הקבועים, שְְׁמַעְְיָהוּ וּנְְְתַנְְְיָהוּ וּזְְְבַדְְְיָהוּ וַעֲשָׂהאֵל וּשְְְׁמִירָמוֹת וִיהוֹנָתָן וַאֲדֹנִיָּהוּ וְְטוֹבִיָּהוּ וְְטוֹב אֲדוֹנִיָּה הַלְְוִיִּם, וְְעִמָּהֶם אֱלִישָׁמָע וִיהוֹרָם הַכֹּהֲנִים.

• וַיְְְלַמְְּדוּ בִּיהוּדָה, וְְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת ה', וַיָּסֹבּוּ, הסתובבו בְְּכָָל־עָרֵי יְְהוּדָה וַיְְְלַמְְּדוּ בָּעָם.

• וַיְְְהִי פַּחַד ה' עַל כָָּל־מַמְְְלְְכוֹת הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְְבִיבוֹת יְְהוּדָה, וְְלֹא נִלְְְחֲמוּ עִם־יְְהוֹשָׁפָט.

• וּמִן־פְְּלִשְְְׁתִּים מְְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְְְחָה וְְכֶסֶף מַשָּׂא, מטען של מתנות. גַּם הָעַרְְְבִיאִים מְְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְְְעַת אֲלָפִים וּשְְְׁבַע מֵאוֹת וּתְְְיָשִׁים שִׁבְְְעַת אֲלָפִים וּשְְְׁבַע מֵאוֹת. אמנם העמים הסובבים לא היו משועבדים לו לחלוטין, אבל הם התייחסו אליו בתור גדול המלכים, וכל אחד מהם הביא לו מתנות לפי דרכו. בגלל הביטחון המדיני היה באפשרותו לערוך תיקונים ולפתח את המדינה באופן רוחני וחומרי –

• וַיְְְהִי יְְהוֹשָׁפָט הֹלֵךְְְ וְְגָדֵל עַד־לְְמָעְְְלָה: וַיִּבֶן בִּיהוּדָה בִּירָנִיּוֹת, מצודות, ערי מבצר קטנות וְְעָרֵי מִסְְְכְְּנוֹת, מחסנים ואוצרות.

• וּמְְְלָאכָה, עבודה ותוצרת רַבָּה הָיָה לוֹ בְְּעָרֵי יְְהוּדָה, וְְאַנְְְשֵׁי מִלְְְחָמָה גִּבּוֹרֵי חַיִל היו לו גם בִּירוּשָׁלִָם.

• וְְאֵלֶּה פְְקֻדָּתָם, כלל הפקידים לְְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם:לִיהוּדָה היו שָׂרֵי אֲלָפִים: עַדְְְנָה הַשָּׂר, הממונה על צבא יהודה, וְְעִמּוֹ גִּבּוֹרֵי חַיִל שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת אָלֶף.

• וְְעַל־יָדוֹ, לצדו היה יְְהוֹחָנָן הַשָּׂר, וְְעִמּוֹ מָאתַיִם וּשְְְׁמוֹנִים אָלֶף.

• וְְעַל־יָדוֹ עֲמַסְְְיָה בֶן־זִכְְְרִי הַמִּתְְְנַדֵּב לַה', בגופו או ברכושו, וְְעִמּוֹ מָאתַיִם אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל. נראה שהיחידות העצומות הללו היו בעיקרן יחידות מילואים. מסתבר שישראל נהגו לפקוד לצבא את כל מי שמוכשר לאחוז בנשק, אף על פי שבפועל שירתו רק כמה גדודים.

• וּמִן־בִּנְְְיָמִן היה גִּבּוֹר חַיִל שנקרא אֶלְְְיָדָע, וְְעִמּוֹ נֹשְְׁקֵי־קֶשֶׁת וּמָגֵן מָאתַיִם אָלֶף.

• וְְעַל־יָדוֹ יְְהוֹזָבָד, וְְעִמּוֹ מֵאָה־וּשְְְׁמוֹנִים אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

• אֵלֶּה הַמְְשָׁרְְתִים אֶת־הַמֶּלֶךְְְ מִלְְּבַד האנשים אֲשֶׁר־נָתַן הַמֶּלֶךְְְ בְְּעָרֵי הַמִּבְְְצָר בְְּכָָל־יְְהוּדָה. ממלכת יהודה ישבה בשלווה, ויהושפט המשיך את מעשיו של אסא אביו ופעל ברוח ובחומר לחזק ולרומם את יושבי הארץ.