דברי הימים ב-פרק-19

ביאורים

• וַיָּשָָׁב יְְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְְְ־יְְהוּדָה אֶל־בֵּיתוֹ בְְּשָׁלוֹם, בלי פגע לִירוּשָׁלִָם. המלחמה לא נגמרה במפלה מוחלטת, אולי משום שהפסיקו את הקרב אחרי שאחאב מת, ובכך הושגה מטרת מלך ארם. יש להניח שלאחר שהארמים פיזרו את מחנה ישראל, הם לא היו מעוניינים לחדש את הלחימה.

• וַיֵּצֵא אֶל־פָּנָיו – לקראת יהושפט יֵהוּא בֶן־חֲנָנִי הַחֹזֶה, וַיֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְְְ יְְהוֹשָׁפָט: האם לָרָשָׁע אתה הולך לַעְְְזֹר, וּלְְְשֹׂנְְאֵי ה' תֶּאֱהָב? ! איך יצאת למלחמה יחד עם אחאב?! וּבשל זֹאת יהיה עָלֶיךָ קֶּצֶף, כעס מִלִּפְְְנֵי ה'. גם אם יש ביניכם קשרי משפחה, העזרה שהגשת לאחאב הרשע הייתה שגויה.

• אֲבָל למרות המעשה הלא ראוי שעשית, דְְּבָרִים טוֹבִים נִמְְְצְְאוּ עִמָּךְְְ, כִּי־בִעַרְְְתָּ, השמדת את הָאֲשֵׁרוֹת מִן־הָאָרֶץ במשך שנות שלטונך, וַהֲכִינוֹתָ לְְבָבְְךָ לִדְְְרֹשׁ הָאֱלֹהִים.נראה שיהושפט התייחס בכובד ראש לדברי הנביא –

• וַיֵּשֶׁב יְְהוֹשָׁפָט בִּירוּשָׁלִָם, וַיָּשָָׁב וַיֵּצֵא בָעָם מִבְְּאֵר שֶׁבַע עַד־הַר אֶפְְְרַיִם, וַיְְְשִׁיבֵם אֶל־ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. אולי בעקבות המסר הנבואי שקיבל, יהושפט הבין שעליו להתמקד בהשבת עבודת ה' למקומה הראוי.

• וַיַּעֲמֵד, מינה שֹׁפְְטִים בָּאָרֶץ בְְּכָָל־עָרֵי יְְהוּדָה הַבְְּצֻרוֹת, לְְעִיר, בכל עיר וָעִיר. ערים בצורות הן בדרך הטבע ערים ראשיות במחוז. יהושפט דאג שיהיו בהן שופטים, וכך יישמר הסדר. כאן נושא יהושפט נאום קטן ומשמעותי:

• וַיֹּאמֶר אֶל־הַשֹּׁפְְטִים: רְְאוּ מָה־אַתֶּם עֹשִׂים, כִּי לֹא לְְאָדָם תִּשְְְׁפְְּטוּ, כִּי אם לַה', וְְעִמָּכֶם הוא נמצא בִּדְְְבַר ה מִשְְְׁפָּט. אתם שופטים בנוכחות הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב בספר תהלים: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל, בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט.

• וְְעַתָּה, יְְהִי פַחַד־ה' עֲלֵיכֶם, שִׁמְְְרוּ וַעֲשׂוּ את הדין כראוי, כִּי־אֵין עִם־ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְְְלָה, עוול, אי – צדק וּמַשֹּׂא פָנִים, הפליה לטובה וּמִקַּח, ולקיחת שֹׁחַד.

• וְְגַם בִּירוּשָׁלִַם, העיר הגדולה ביותר, הֶעֱמִיד יְְהוֹשָׁפָט שופטים מִן־הַלְְוִיִּם וְְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְְיִשְְְׂרָאֵל לדאוג לְְמִשְְְׁפַּט ה' וְְלָרִיב, לסכסוכים. לאחר שבחר אותם מהערים השונות – וַיָּשֻׁבוּ יְְרוּשָׁלִָם, לשמש בית הדין הגדול שם, שבו נציגים מלומדים מכל שכבות העם – הגוף המקביל למה שנקרא מאוחר יותר ‘סנהדרין גדולה'. גם במקומות אחרים נאמר שגוף זה מורכב מכהנים, לויים ומנהיגי ישראל התורמים לו את תבונתם ואת תוקפם.

• וַיְְְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר: כֹּה תַעֲשׂוּן בְְּיִרְְְאַת ה', בֶּאֱמוּנָה וּבְְְלֵבָב שָׁלֵם.

• וְְכָָל־רִיב אֲשֶׁר־יָבוֹא עֲלֵיכֶם, אליכם, שכן אתם בית המשפט העליון, מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְְׁבִים בְְּעָרֵיהֶם, מדינים שלא הוכרעו בבתי המשפט המקומיים בֵּין־דָּם לְְדָם, במקרה של רצח, שבו צריך לקבוע מי אשם ומי לא, בֵּין־תּוֹרָה, בשאלות של הוראה בתחומים שונים – לְְמִצְְְוָה, לְְחֻקִּים וּלְְְמִשְְְׁפָּטִים, וְְהִזְְְהַרְְְתֶּם, הדריכו אֹתָם, ובכך לֹא יֶאְְְשְְׁמוּ לַה' וְְהָיָה־קֶצֶף, כעס עֲלֵיכֶם וְְעַל־אֲחֵיכֶם. כֹּה תַעֲשׂוּן וְְלֹא תֶאְְְשָׁמוּ. מילות הפסוק מזכירות את הכתוב על תפקידו של בית הדין המרכזי בספר דברים. אפשר שכשיהושפט מינה שופטים והעניק להם סמכויות, הוא החזיר אותו לפעילות.

• וְְהִנֵּה זו היא הנהגתכם: אֲמַרְְְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ, הכהן הגדול עֲלֵיכֶם לְְכֹל דְְּבַר ה'. הוא מייצג את דבר ה', וּזְְְבַדְְְיָהוּ בֶן־יִשְְְׁמָעֵאל הַנָּגִיד, הממונה לְְבֵית־יְְהוּדָה לְְכֹל דְְּבַר־הַמֶּלֶךְְְ, מושל המדינה מטעם המלך והאחראי לכל ענייניו וְְשֹׁטְְרִים שהם הַלְְוִיִּם עומדים לִפְְְנֵיכֶם. כאשר המקדש עמד בירושלים, וכבר לא היה נייד, היו הלויים פנויים יחסית. לכן הם מונו להיות השוטרים. חִזְְְקוּ וַעֲשׂוּ, וִיהִי ה' עִם־הַטּוֹב. ה' יעזור לטובים.