דברי הימים ב-פרק-22

ביאורים

  • וַיַּמְְְלִיכוּ יוֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם אֶת־אֲחַזְְְיָהוּ בְְנוֹ הַקָּטֹן של יהורם תַּחְְְתָּיו, כִּי את כָָל בני יהורם הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְְּדוּד הַבָּא בָעַרְְְבִים, גדוד הערבים שבא לַמַּחֲנֶה, כפי שסופר לעיל. וַיִּמְְְלֹךְְְ אֲחַזְְְיָהוּ בֶן־יְְהוֹרָם מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה.

  • בֶּן־אַרְְְבָּעִים וּשְְְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְְְיָהוּ בְְמָָלְְְכוֹ, וְְשָׁנָה אַחַת מָלַךְְְ בִּירוּשָׁלִָם. קשה לומר שהוא היה בן ארבעים ושתיים כפשוטו, כי לפי החשבון האמור לעיל, אביו היה בן ארבעים במותו. ייתכן שנרמז כאן חשבון זמנים אחר שלפיו נמנות השנים לאחזיהו. וְְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְְְיָהוּ בַּת למשפחת עָָמְְְרִי. לעיל היא נזכרה כבת אחאב בן עמרי. שושלת מלכי ישראל נקראה על שם מייסדה לא רק כאן.

  • גַּם־הוּא – אחזיהו הָלַךְְְ בְְּדַרְְְכֵי בֵּית אַחְְְאָב, כִּי אִמּוֹ הָיְְתָה יוֹעַצְְְתּוֹ לְְהַרְְְשִׁיעַ. עתליהו, שהואשמה קודם בהחטאת בעלה יהורם, השפיעה לא פחות על בן טיפוחיה, אחזיהו.

  • וַיַּעַשׂ הָרַע בְְּעֵינֵי ה' כְְּבֵית אַחְְְאָב, כִּי־הֵמָּה הָיוּ־לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְְמַשְְְׁחִית לוֹ. בהיות אמו המלכה דמות דומיננטית בחצר המלוכה, היא הביאה עמה את אנשיה. יועצים אלו השפיעו עליו לרעה. ממלכת ישראל לא כבשה את ממלכת יהודה באופן צבאי, אבל השפעתה חדרה בפועל ליהודה באופן מעשי באמצעות המלכה עתליהו.

  • גַּם בַּעֲצָתָם של היועצים הללו הָלַךְְְ המלך – וַיֵּלֶךְְְ אֶת, עם יְְהוֹרָם בֶּן־אַחְְְאָב מֶלֶךְְְ יִשְְְׂרָאֵל לַמִּלְְְחָמָה עַל־חֲזָאֵל מֶלֶךְְְ־אֲרָם בְְּרָמוֹת גִּלְְְעָד. יהורם המשיך את מלחמותיו הקבועות של אביו בארמים, וַיַּכּוּ הָא רַמִּים אֶת־יוֹרָם, יהורם מלך ישראל. הם לא הרגו אותו, אבל הוא נפצע במלחמה.

  • וַיָּשָָׁב יורם מלך ישראל לְְהִתְְְרַפֵּא בְְיִזְְְרְְעֶאל כִּי הַמַּכִּים, בגלל המכות אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְְּהִלָּחֲמוֹ אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְְְ אֲרָם, וַעֲזַרְְְיָהוּ, כנראה שם נוסף לאחזיהו בֶן־יְְהוֹרָם מֶלֶךְְְ יְְהוּדָה יָרַד לִרְְְאוֹת אֶת דודו הפצוע יְְהוֹרָם בֶּן־אַחְְְאָב בְְּיִזְְְרְְעֶאל, כִּי־חֹלֶה הוּא.

  • וּמֵאֱלֹהִים הָיְְתָה תְְּבוּסַת, מפלת אֲחַזְְְיָהוּ לָבוֹא אֶל־יוֹרָם. ביקורו אצל יורם היה עונש מה' – וּבְְבֹאוֹ יָצָא עִם־יְְהוֹרָם אֶל מול יֵהוּא בֶן־נִמְְְשִׁי, אֲשֶׁר מְְשָׁחוֹ ה' לְְהַכְְְרִית אֶת־בֵּית אַחְְְאָב. אחזיהו הגיע לשם בדיוק בזמן המרד של יהוא, שמכוח הנבואה שקיבל ראה את חובתו להשמיד את בית אחאב ולא להשאיר לו שריד.

  • וַיְְְהִי כְְּהִשָּׁפֵט, כאשר עשה שפטים יֵהוּא עִם־בֵּית אַחְְְאָב. בספר מלכים מתוארים מעשיו האכזריים של יהוא בהשמדת בית אחאב. שם מסופר על האימה הגדולה שהטיל כדי שיישלחו אליו לשֹׁמרון ראשיהם של כל צאצאי אחאב. וַיִּמְְְצָא בדיוק באותו הזמן אֶת־שָׂרֵי יְְהוּדָה וּבְְְנֵי אֲחֵי אֲחַזְְְיָהוּ שהיו מְְשָׁרְְתִים לַאֲחַזְְְיָהוּ, וַיַּהַרְְְגֵם. יהוא לא הסתפק בהשמדת משפחת אחאב; הוא הרג את כל מי שהיו ידידיו ותומכיו של מלך ישראל. אחזיהו מלך יהודה היה צאצא של אחאב וידיד של יהורם בנו, ולכן יהוא לא היסס להרוג גם את אנשיו.

  • וַיְְְבַקֵּשׁ, י הוא חיפש אֶת־אֲחַזְְְיָהוּ שברח ממנו, וַיִּלְְְכְְּדֻהוּ, תפסו אותו וְְהוּא מִתְְְחַבֵּא בעיר שֹׁמְְרוֹן. וַיְְְבִאֻהוּ אֶל־יֵהוּא וַיְְְמִיתֻהוּ וַיִּקְְְבְְּרֻהוּ. הם אמנם לא חסו עליו, אבל עשו לו כבוד מסוים בכך שקברו אותו ולא השליכו את גופתו על פני השדה, כפי שעשו ליורם בן אחאב , כִּי אָמְְרוּ: בֶּן־יְְהוֹשָׁפָט הוּא, אֲשֶׁר־דָּרַשׁ אֶת־ה' בְְּכָָל־לְְבָבוֹ. אחרי הכול, יש לו ייחוס בתור בנו של יהושפט המלך הצדיק. וְְאֵין לְְבֵית אֲחַזְְְיָהוּ מי שהיה מסוגל לַעְְְצֹר כֹּחַ לְְמַמְְְלָכָה, להנהיג את הממלכה. נראה שיהוא הרג את כל בעלי המעמד והכוח בממלכת יהודה.

  • וַעֲתַלְְְיָהוּ אֵם אֲחַזְְְיָהוּ רָאֲתָה כִּי־מֵת בְְּנָהּ, וַתָּקָָם וַתְְּדַבֵּר, השמידה אֶת־כָָּל־זֶרַע הַמַּמְְְלָכָה לְְבֵית יְְהוּדָה. יהורם בעלה כבר הרג חלק ממשפחתו, והיא המשיכה ככל יכולתה וחיסלה את כל מי שיכול היה לטעון לכתר. כך היא נעשתה שליטה יחידה.

  • וַתִּקַּח יְְהוֹשַׁבְְְעַת, שנקראה גם יהושבע בַּת־הַמֶּלֶךְְְ יהורם, כנראה הייתה בתו מאשה אחרת ולא מעתליהו, אֶת־יוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְְְיָהוּ, וַתִּגְְְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְְְ בְְּנֵי־הַמֶּלֶךְְְ הַמּוּמָתִים. אמנם עתליהו פקדה להרוג את כולם, אבל ילד קטן אחד נשאר בין החללים, ולא הבחינו בו. וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְְאֶת־מֵינִקְְְתּוֹ, אומנתו בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. הילד היה כה קטן שעדיין נזקק למינקת, ויהושבעת דודתו החביאה אותו במקום מוצנע. היו שפירשו שחֲדַר הַמִּטּוֹת הוא המקום הנסתר ביותר בבית המקדש, המקום היחידי שבו היא הייתה בטוחה שאיש לא ייגע בילד. וַתַּסְְְתִּירֵהוּ יְְהוֹשַׁבְְְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְְְ יְְהוֹרָם אֵשֶׁת יְְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן הגדול, כִּי הִיא הָיְְתָה אֲחוֹת אֲחַזְְְיָהוּ. ייחוסו של יהוידע מסביר גם מדוע ניתנה לו בת המלך לאשה, וגם את מקום מחבואו של הילד. יהושבעת ויהוידע ניסו להציל שריד מזרע בית דויד ולהסתירו מִפְְּנֵי עֲתַלְְְיָהוּ, וְלֹא הֱמִיתָתְְְהוּ.

  • וַיְְְהִי אִתָּם בְְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְְְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים. בן המלך גדל בבית המקדש מבלי שאיש ידע עליו, מפני שהיה נתון תחת רשותו וחסותו של הכהן הגדול, הממונה על המקדש. ובמשך כל השנים הללו עֲתַלְְְיָה מֹלֶכֶת עַל־הָאָרֶץ. היו לה שרים ויועצים, והיא הייתה מלכה חזקה שמשלה על הארץ בדרכה שלה.

פסוקים

  1. וימליכו יושבי ירושלם את־אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל־הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן־יהורם מלך יהודה
  2. בן־ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת־עמרי
  3. גם־הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע
  4. ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי־המה היו־לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו
  5. גם בעצתם הלך וילך את־יהורם בן־אחאב מלך ישראל למלחמה על־חזאל מלך־ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את־יורם
  6. וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את־חזהאל מלך ארם ועזריהו בן־יהורם מלך יהודה ירד לראות את־יהורם בן־אחאב ביזרעאל כי־חלה הוא
  7. ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל־יורם ובבאו יצא עם־יהורם אל־יהוא בן־נמשי אשר משחו יהוה להכרית את־בית אחאב
  8. ויהי כהשפט יהוא עם־בית אחאב וימצא את־שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו ויהרגם
  9. ויבקש את־אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל־יהוא וימתהו ויקברהו כי אמרו בן־יהושפט הוא אשר־דרש את־יהוה בכל־לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה
  10. ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את־כל־זרע הממלכה לבית יהודה
  11. ותקח יהושבעת בת־המלך את־יואש בן־אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני־המלך המומתים ותתן אתו ואת־מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת־המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו ולא המיתתהו
  12. ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על־הארץ

פסוקים מנוקד

  1. וַיַּמְלִיכוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אֶת־אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ הַקָּטֹן תַּחְתָּיו כִּי כָל־הָרִאשֹׁנִים הָרַג הַגְּדוּד הַבָּא בָעַרְבִים לַמַּחֲנֶה וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה׃
  2. בֶּן־אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת־עָמְרִי׃
  3. גַּם־הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב כִּי אִמּוֹ הָיְתָה יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ׃
  4. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּבֵית אַחְאָב כִּי־הֵמָּה הָיוּ־לוֹ יוֹעֲצִים אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו לְמַשְׁחִית לוֹ׃
  5. גַּם בַּעֲצָתָם הָלַךְ וַיֵּלֶךְ אֶת־יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל־חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים אֶת־יוֹרָם׃
  6. וַיָּשָׁב לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת־חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַעֲזַרְיָהוּ בֶן־יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת־יְהוֹרָם בֶּן־אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי־חֹלֶה הוּא׃
  7. וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל־יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם־יְהוֹרָם אֶל־יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ יְהוָה לְהַכְרִית אֶת־בֵּית אַחְאָב׃
  8. וַיְהִי כְּהִשָּׁפֵט יֵהוּא עִם־בֵּית אַחְאָב וַיִּמְצָא אֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה וּבְנֵי אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מְשָׁרְתִים לַאֲחַזְיָהוּ וַיַּהַרְגֵם׃
  9. וַיְבַקֵּשׁ אֶת־אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא בְשֹׁמְרוֹן וַיְבִאֻהוּ אֶל־יֵהוּא וַיְמִתֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהוּ כִּי אָמְרוּ בֶּן־יְהוֹשָׁפָט הוּא אֲשֶׁר־דָּרַשׁ אֶת־יְהוָה בְּכָל־לְבָבוֹ וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה׃
  10. וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת־כָּל־זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה׃
  11. וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ אֶת־יוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת־מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת־הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ׃
  12. וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל־הָאָרֶץ׃

מקומות

  • יזרעאל
  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.

  • רמות גלעד

    עיר לויים ועיר מקלט, מזוהה עם תל א-רמית' בצפון הגלעד (נלסון גליק).

  • שומרון