איוב-פרק-11

ביאורים

• וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר׃

• האם מי שמדבר רֹב דְְּבָרִים לֹא יֵעָנֶה?! האם אתה חושב שבריבוי המלל שלך יש כדי לחתום את השיחה, כך שעמדתך תחתום את הדיון?! וְְאִם־אִישׁ שְְׂפָתַיִם, רטוריקן, הוא שבהכרח יִצְְְדָּק?!

• בַּדֶּיךָ, בדיותיך את ה מְְתִים, אנשים יַחֲרִישׁוּ, משתיקים. וַתִּלְְְעַג – וְְאֵין מַכְְְלִם, ואיש אינו גוער בך ועוצר בעדך. ייתכן שצופר מתייחס לאנשים אחרים מלבד אליפז ובלדד ששמעו את נאומו של איוב ועמדו נטולי מלים מול התבטאויותיו.

• וַתֹּאמֶר: זַךְְְ לִקְְְחִי, דברי הם טהורים, וּבַר, נקי הָיִיתִי בְְעֵינֶיךָ, קהל שומעי.

• וְְאוּלָם במקום שתשגה במחשבותיך אלה, מִי־יִתֵּן, הלוואי ש אֱלוֹהַּ י דַּבֵּר, וְְיִפְְְתַּח שְְׂפָתָיו לדבר עִמָּךְְְ.

• וְְיַגֶּד־לְְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָָכְְְמָה, את החכמה הנסתרת, שנעלמה גם מדעתך, כִּי כפל כִפְְְלַיִם, דברים רבים יש לְְתוּשִׁיָּה, לחכמה לגלות לך. וְְדַע כִּי־יַשֶּׁה, יכול לשכוח, למחול לְְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ, אבל עליך להקשיב לו ולהמעיט בדבריך.

• הַחֵקֶר אֱלוֹהַּ תִּמְְְצָא, אִם עַד־תַּכְְְלִית, סוף דעתו של שַׁדַּי תִּמְְְצָא?! האם אתה חושב שאתה יכול לחקור ולהבין את אלוקים?!

• גָָבְְְהֵי שָׁמַיִם מַה־תִּפְְְעָל, מה בכוחך לעשות?! חכמת ה' ה עֲמֻקָּה יותר מִשְְּׁאוֹל מַה־תֵּדָע ממנה?!

• אֲרֻכָּה יותר מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, מידתה וּרְְְחָבָה מִנִּי־יָם. אתה מנסה להבין דברים שתודעתך אינה יכולה להשיג.

• אִם־יַחֲלֹף, יכרית, ימית אלוקים אנשים שחטאו לו וְְיַסְְְגִּיר, יכלא וְְיַקְְְהִיל, או יעצור אותם – וּמִי יְְשִׁיבֶנּוּ. מי יכול לעצור בעדו?

• כִּי־הוּא – האלוה יָדַע מְְתֵי־שָׁוְְְא, מכיר אנשי חטא, וַיַּרְְְא־אָוֶן, פשע וְְלֹא יִתְְְבּוֹנָן, הוא לא צריך להשתהות כדי להתבונן בפרטיו.

• ולעומת זאת ה אִישׁ נָבוּב, חלול, האדם הוא כלי קיבול, ועל כן יִלָּבֵב, יוכל להתמלא בלב וללמוד בינה. וְְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד. בלידתו האדם דומה לעיר פרא, ועליו לגדול ולהתפתח. ולכן –

• אִם־אַתָּה, איוב, הֲכִינוֹתָ, הכנת את לִבֶּךָ – וּפָרַשְְְׂתָּ אֵלָיו כַּפֶּיךָ בתפילה.

• אִם־אָוֶן בְְּיָדְְךָ הַרְְְחִיקֵהוּ ממך, וְְאַל־תַּשְְְׁכֵּן בְְּאֹהָלֶיךָ שום עַוְְְלָה, עוול.

• כִּי־אָז תִּשָּׂא, תוכל להרים את פָנֶיךָ מִמּוּם, ולא תצטרך להרכינן בגלל מומיך , וְְהָיִיתָ מֻצָק, יציב, וְְלֹא תִירָא.

• כִּי במצב זה אַתָּה את ה עָמָל, קושי תִּשְְְׁכָּח, כְְּמַיִם עָבְְרוּ תִזְְְכֹּר. יישאר בך רק רושם עמום, כעקבות המים החולפים בלבד.

• ויותר מאור ה צָָּהֳֳרַיִם, יָקוּם, יתרומם וייבנה חָלֶד, העולם, ואז תָּעֻפָה, תאיר ותתחדש , כַּבֹּקֶר תִּהְְְיֶה.

• וּבָטַחְְְתָּ כִּי־יֵשׁ תִּקְְְוָה, וְְחָפַרְְְתָּ, תהיה בטוח כאילו אתה מוקף בחפירה המגוננת עליך מאויבים, או: כשתגיע לקברך החפור – לָבֶטַח תִּשְְְׁכָּב.

• וְְרָבַצְְְתָּ וְְאֵין מַחֲרִיד, וְְחִלּוּ פָנֶיךָ, ישחרו לפתחך רַבִּים.

• וְְשלא כמו החף מחטא, עֵינֵי רְְשָׁעִים תִּכְְְלֶינָה בציפייה, וּמָנוֹס אָבַד מִנְְּהֶם, מהם, וְְתִקְְְוָתָם לא תביא אלא ל מַפַּח־נָפֶשׁ.