איוב-פרק-13

ביאורים

• הֶן את כּל מה שאתם מתארים על גדולת ה' ועל כוחו הבלתי מוגבל רָאֲתָה גם עֵינִי, שָׁמְְעָה גם אָָזְְְנִי וַתָּבֶן לָהּ.

• כְְּדַעְְְתְְּכֶם, את מה שאתם יודעים על גדולת ה' יָדַעְְְתִּי גַם־אָנִי. לֹא־נֹפֵל אָנֹכִי מִכֶּם.

• אוּלָם שלא כמותכם, שידיעת גדולתו מביאה אתכם לכניעה ולשתיקה מולו, אֲנִי אֶל־שַׁדַּי, ה' אֲדַבֵּר. וְְהוֹכֵחַ אֶל, להתווכח עם אֵל אֶחְְְפָּץ.

• וְְאוּלָם אַתֶּם טֹפְְלֵי, מדביקים, מורחים דברי שָׁקֶר, רֹפְְאֵי אֱלִל, אַל, הבל כֻּלְְּכֶם. לכן אין מרפא בדבריכם.

• מִי־יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן, וּשתיקתכם תְְְהִי לָכֶם לְְחָָכְְְמָה.

• שִׁמְְְעוּ־נָא את תוֹכַחְְְתִּי, ול רִבוֹת, דברי הריב שאני הוגה ב שְְׂפָתַי הַקְְְשִׁיבוּ.

• הַאם לְְְמען ה אֵל תְְּדַבְְּרוּ עַוְְְלָה, שקר, ובשבי לוֹ תְְּדַבְְּרוּ רְְמִיָּה?! הרי אתם יודעים שאינכם אומרים אמת. אתם אומרים זאת מפני שכך צריך להגיד, בין משום שכך כתוב בספרים או מפני שמסורת היא בידכם. בהצדיקכם אותו בוויכוח בינינו יש משוא פנים כלפיו.

• הֲפָנָיו תִּשָּׂאוּן?! אִם־למען הצדקת ואמירת סנגוריה על ה אֵל תְְּרִיבוּן?!

• האם אתם חושבים ש טוֹב יהיה לכם כִּי, אם יַחְְְקֹר הוא אֶתְְְכֶם?! הרי הוא יכול לחשוף את משוא הפנים הזה. אִם נראה לכם ש כְְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ, הטעיית אדם תְְּהָתֵלּוּ בוֹ?! האם אתם סבורים שתוכלו להטעותו, כשם שמטעים בני אדם?!

• הוֹכֵחַ יוֹכִיחַ, יעניש אֶתְְְכֶם, גם אִם־בַּסֵּתֶר פָּנִים תִּשָּׂאוּן.

• הֲלֹא שְְׂאֵתוֹ, אימתו תְְּבַעֵת, תבעית אֶתְְְכֶם, וּפַחְְְדּוֹ יִפֹּל עֲלֵיכֶם.

• זִכְְְרֹנֵיכֶם, הדברים שאתם מזכירים ומשננים מִשְְְׁלֵי, משולים ל אֵפֶר, ואין להם קיום. לְְגַבֵּי, ערמות, או: גופי חֹמֶר משולים גַּבֵּיכֶם. גביכם או גופיכם אינם מוצקים, אלא הם עשויים חומר המתעוות ומקבל כל צורה שמטביעים בו. דבריכם נאמרים בביטחון עצמי, אך לא אמרות פיכם ולא גופיכם יציבים וחסינים.

• הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי, שתקו והניחו לי, וַאֲדַבְְּרָה־אָנִי, וְְיַעֲבֹר עָלַי מָה שיעבור.

• עַל־מָה, מדוע אֶשָּׂא, אחזיק את בְְשָׂרִי בְְשִׁנָּי, אנשוך אותו כדי להתאפק ולשתוק, וְְלמה את נַפְְְשִׁי, נשימתי אָשִׂים בְְּכַפִּי, כדי לבלמה ולשתוק?! לחלופין: וְְאת נַפְְְשִׁי אָשִׂים בְְּכַפִּי, אסתכן ואומר את אשר על לבי.

• הֵן, אם יִקְְְטְְלֵנִי לוֹ, אליו אֲיַחֵל, אצפה. אהבָתי את ה' ומסירותי אליו לא ייבטלו ממני גם אז, אַךְְְ את דְְּרָכַי ואת טענותי אֶל־פָּנָיו, לפניו אוֹכִיחַ, אפרוש, ואייחל לו שיקבל אותן.

• גַּם, ועוד: הוּא־לִי לִישׁוּעָה. אותי הוא יושיע ולא אתכם כִּי־לֹא לְְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא. ולכן לא יקבל את דברי החנופה שלכם.

• שִׁמְְְעוּ שָׁמוֹעַ את מִלָּתִי, וְְתיכנס אַחְְְוָתִי, אִמרתי שאחַווה בְְּאָָזְְְנֵיכֶם.

• הִנֵּה־נָא עָרַכְְְתִּי מִשְְְׁפָּט לפני אלוקים, יָדַעְְְתִּי כִּי־אֲנִי אֶצְְְדָּק.

• מִי־הוּא יָרִיב, המסוגל לריב עִמָּדִי?! כִּי־עַתָּה אם יהיה מי שיעמוד בריב אתי, אַחֲרִישׁ, אשתוק וְְאֶגְְְוָע. בינתיים אין מי שימנע אותי לעמוד במשפט. עתה איוב פונה ישירות לאלוקים:

• אַךְְְ־שְְׁתַּיִם, את שני הדברים הבאים אַל־תַּעַשׂ עִמָּדִי, אָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר, ואחשוף את כל אשר על לבי :

• כַּפְְּךָ המפליאה בי מכות מֵעָלַי הַרְְְחַק, וְְשנית , אֵמָתְְךָ אַל־תְְּבַעֲתַנִּי, לא תבהיל אותי. כל עוד אני כפוף מפני הסבל שאתה מייסר אותי בו, ומפני אימתך, אינני יכול לבטא את המתחולל בלבי. אני זקוק לחירות כלשהי כדי לומר את דברי.

• וּקְְְרָא וְְאָנֹכִי אֶעֱנֶה, אוֹ־אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵנִי. נוכל לקיים דו – שיח. אני מבקש שתבהיר לי:

• כַּמָּה יש לִי עֲוֹנוֹת וְְחַטָּאוֹת? וטיבם של פִּשְְְׁעִי וְְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי.

• לָמָּה־פָנֶיךָ תַסְְְתִּיר, וְְתַחְְְשְְׁבֵנִי לְְאוֹיֵב לָךְְְ?! אינני יודע כמה חטאים ואילו חטאים יכולים להצדיק את יחסי האיבה האלה.

• האם עָלֶה נִדָּף, שכבר נשר מן העץ תַּעֲרוֹץ, תשבור?! וְְהאם אֶת, אחרי קַשׁ יָבֵשׁ תִּרְְְדֹּף?!

• כִּי־תִכְְְתֹּב עָלַי מְְרֹרוֹת, שאתה גוזר עלי גזרות מרות כל כך, וְְתוֹרִישֵׁנִי, ואתה מוריש לי עֲוֹנוֹת נְְעוּרָי, חטאים שכבר תיקנתי וכיפרתי עליהם. ואולי: חטאים שחטאתי עוד לפני שהתבגרתי.

• וְְתָשֵׂם בַּסַּד, מעין כבל עץ שהונח על רגלי אסירים, את רַגְְְלַי. וְְתִשְְְׁמוֹר את כָָּל־אָָרְְְחֹתָי, דרכי , עַל־שָָׁרְְְשֵׁי רַגְְְלַי תִּתְְְחַקֶּה, אתה שם חוק, גבול, לכפות רגלי, כך שלא אוכל לזוז או לעשות שום דבר.