איוב-פרק-22

ביאורים

• וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּמָנִי וַיֹּאמַר׃

• הַלְְאֵל יִסְְְכָָּן, יועיל גָּבֶר?! כִּי, אלא יִסְְְכֹּן עָלֵימוֹ, יועיל לעצמו גבר מַשְְְׂכִּיל. א ין לאלוקים שום תועלת מן השיחה אתך.

• הַאם יש חֵפֶץ, רצון, עניין לְְשַׁדַּי כִּי תִצְְְדָּק, וְְאִם־בֶּצַע, ירוויח כִּי תַתֵּם, אם תיישר את דְְּרָכֶיךָ?!

• האם מִיִּרְְְאָתְְךָ, בגלל יראה ממך, הוא יֹכִיחֶךָ, מתווכח אתך ו יָבוֹא עִמְְּךָ בַּמִּשְְְׁפָּט?! לאלוקים אין עניין להגיב לטענותיך. ובסגנון ישיר ובוטה –

• הֲלֹא רָעָתְְךָ רַבָּה, וְְאֵין־קֵץ, סוף לַעֲוֹנֹתֶיךָ.

• כִּי־תַחְְְבֹּל לוקח משכונות מ אַחֶיךָ חִנָּם, לא משום שמגיע לך, אלא בכוח הזרוע בלבד, וּבִגְְְדֵי עֲרוּמִּים, בגדיהם האחרונים העוטפים את גופם של עניים תַּפְְְשִׁיט, ובגללך הם ערומים.

• לֹא־מַיִם את ה עָיֵף, צמא תַּשְְְׁקֶה, וּמֵרָעֵב תִּמְְְנַע־לָחֶם.

• וְְאִישׁ זְְרוֹעַ, אדם חזק ותקיף – לוֹ נתת את הָאָרֶץ, וּנְְְשׂוּא פָנִים, אדם מכובד, או מי שנשאת לו פנים, כלומר מי שוויתרת לו על חובותיו בדינו, יֵשֶׁב בָּהּ – בארץ. מכאן עולה שאיוב שימש כדיין במשפטיהם של אנשים, ומלתו חרצה גורלות.

• אַלְְְמָנוֹת שאין להן כוח לתבוע שִׁלַּחְְְתָּ רֵיקָם, חסרות כול, ואת זְְְרֹעוֹת, כוחם של יְְתֹמִים, שאף עליהם אין מי שיגן, יְְדֻכָּא, דיכאת.

• עַל־כֵּן סְְבִיבוֹתֶיךָ יהיו פַחִים, מכשולים, וִיבַהֶלְְְךָ פַּחַד פִּתְְְאֹם.

• אוֹ, וב חֹשֶׁךְְְ שאתה שרוי בו, לֹא־תִרְְְאֶה, וְְאף לא תוכל לראות את הדברים לאשורם כאשר שִׁפְְְעַת, שפע מַיִם, מכאובים תְְּכַסֶּךָּ.

• הֲלֹא־אֱלוֹהַּ נמצא ב גֹבַהּ שָׁמָיִם, וּרְְְאֵה, ותסתכל ב רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי־רָמוּ, ששגבו. המרחק בין אלוקים כה גדול, שאין הוא משגיח עלי כלל.

• וְְאָמַרְְְתָּ: מַה־יָּדַע אֵל?! הַבְְְעַד עֲרָפֶל יִשְְְׁפּוֹט?! האם אלוקים יודע מה קורה מבעד לערפל?! בחסות המרחק והערפל אוכַל לנהוג כרצוני.

• עָבִים, עננים סֵתֶר, מסתירים לוֹ, וְְלֹא יִרְְְאֶה, וב חוּג, מעגל, כיפת ה שָׁמַיִם יִתְְְהַלָּךְְְ. על כן כשהוא נמצא בצד הרחוק ממני, אין הוא רואה אותי.

• הַאֹרַח עוֹלָם, האם את הדרך העתיקה תִּשְְְׁמוֹר, תזכור, הדרך אֲשֶׁר דָּרְְכוּ בה מְְתֵי, אנשי אָוֶן, רֶשע?!

• אֲשֶׁר־קֻמְְּטוּ, נכרתו וְְלֹא־עֵת, קודם שהגיעה שעתם, בצעירותם, ואף בחייהם לא היה להם בסיס יציב – נָהָר יוּצַק, נוזל הוא יְְסוֹדָם. או: יסודם הותך כנהר.

• הָאֹמְְרִים לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ, מאתנו ואל תתערב בחיינו , וּמַה־יִּפְְְעַל שַׁדַּי לָמוֹ, להם?! הם טועים לחשוב שאלוקים אינו משפיע על חייהם כלל.

• וְְאולם הוּא מִלֵּא את בָתֵּיהֶם טוֹב. ואליפז מעיר: עֲצַת, מחשבתם של רְְשָׁעִים כאלה רָחֲקָה מֶּנִּי, ממני. אל יהי חלקי עמהם.

• יִרְְְאוּ צַדִּיקִים את מפלת הרשעים וְְיִשְְְׂמָחוּ, וְְנָקִי יִלְְְעַג־לָמוֹ, לרשעים, החושבים שאין הם תלויים כלל באלוקים. וכך יאמרו הצדיקים:

• אִם־לֹא נִכְְְחַד האדם הנקי, הרי זה משום שהאלוה קִימָנוּ, קיימנו; קיומנו; מושבנו לא אבד; או: אכן הקם עלינו נכחד. וְְאילו את יִתְְְרָם – הנותרים מהרשעים אָכְְלָה אֵשׁ.

• הַסְְְכֶּן, הרְגל עצמך נָא עִמּוֹ – עם אלוקים וּשְְְׁלָם, ותהיה שלם. בָּהֶם – באמצעות הדברים הללו תְְּבוֹאָתְְךָ, תבוא לך טוֹבָה.

• קַח־נָא מִפִּיו של ה' תּוֹרָה, וְְשִׂים אֲמָרָיו, אמרותיו, דבריו בִּלְְְבָבֶךָ.

• אִם־תָּשׁוּב עַד־שַׁדַּי, אז תִּבָּנֶה, תַּרְְְחִיק עַוְְְלָה מֵאָָהֳֳלֶךָ.

• וְְאז תעשיר עד כדי כך ש שִׁית, תשים עַל־עָפָר בָּצֶר, חומרי גלם יקרים, אולי ריכוז של חומר מינרלי בעל ערך רב, וּבְְְצוּר, סלע נְְחָלִים, מקום הפקר בטבע תוכל להניח זהב טוב הבא מ אוֹפִיר.

• וְְהָיָה שַׁדַּי עושה שפטים ונלחם בְְּצָרֶיךָ, אויביך. וְְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת, עצום, או יעוף לָךְְְ, אליך.

• כִּי־אָז עַל־שַׁדַּי תִּתְְְעַנָּג, וְְתִשָּׂא, תרים אֶל־אֱלוֹהַּ את פָּנֶיךָ.

• תַּעְְְתִּיר, תתפלל אֵלָיו וְְהוא יִשְְְׁמָעֶךָּ, וּנְְְדָרֶיךָ תְְשַׁלֵּם כשיתגשמו רצונותיך.

• וְְתִגְְְזַר־אֹמֶר, תחליט דבר, וְְאלוקים יָקָָם, יממש אותו לָךְְְ, בידיך, וְְעַל־דְְּרָכֶיךָ נָגַהּ, יזרח אוֹר. תצליח באשר תפנה.

• כִּי, כאשר תראה אנשים ש הִשְְְׁפִּילוּ, מצבם שפל וירוד, וַתֹּאמֶר, תגזור עליהם ותבטיח להם : גֵּוָה, גאון, מצב מרומם, הואיל וְְאתה יודע ש שַׁח עֵינַיִם, את האדם האומלל שעיניו פונות מטה, ה' יוֹשִׁעַ.

• יְְמַלֵּט, יציל אלוקים את אִי־נָקִי, האדם החוטא, וְְהוא נִמְְְלַט, יינצל בְְּבֹר, הודות לניקיון כַּפֶּיךָ.