איוב-פרק-28

ביאורים

• כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא, מקום שממנו מוציאים את הכסף או מוצאים אותו. ויש מָקוֹם שבו לַזָּהָב יָזֹקּוּ, יזקקו אותו מסיגיו.

• בַּרְְְזֶל מֵעָפָר יֻקָּח, נלקח, וְְכן אֶבֶן שממנה יָצוּק, ייצקו נְְחוּשָׁה, נחושת. בדרך כלל לא מוצאים בטבע גושי נחושת טהורים. הנחושת מצויה בעפרות נחושת שאותן מפרקים, מזקקים ומתיכים. הידע האנושי השימושי יכול להגיע למעמקי האדמה.

• קֵץ שָׂם האדם לַחֹשֶׁךְְְ, וּלְְְכָָל־תַּכְְְלִית הוּא חוֹקֵר, ידיעתו כובשת אפילו אֶבֶן אֹפֶל וְְצַלְְְמָוֶת השוכנת בעובי האדמה.

• פָּרַץ האדם נַחַל, חופר ערוץ או פיר הרחק מֵעִם־גָּר, ממקום מגורים ויישוב, ממקומות נידחים הַנִּשְְְׁכָּחִים מִנִּי־רָגֶל, שאין רגל אנוש אחרת הולכת בהם, מקומות אשר דַּלּוּ, התרוממו, הסתלקו מֵאֱנוֹשׁ, כלומר מקומות שיושביהם נטשו אותם ו נָעוּ למקומות אחרים.

• אֶרֶץ ש מִמֶּנָּה יֵצֵא־לָחֶם, ולא ידוע מה טמון בה, וְְאולם תַחְְְתֶּיהָ נֶהְְְפַּךְְְ כְְּמוֹ־אֵשׁ בעת רעידת אדמה או התפרצות הר געש,

• מְְקוֹם־סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, וְְעַפְְְרֹת זָהָב לוֹ.

• נָתִיב כה נידח ועלום ש לֹא־יְְדָעוֹ אפילו עָיִט, וְְלֹא שְְׁזָפַתּוּ, ראתה אותו אפילו עֵין אַיָּה, שגם היא עוף טורף הרואה למרחק רב.

• לֹא־הִדְְְרִיכוּהוּ, דרכו בו בְְנֵי־שָׁחַץ, חיות רעות, ו לֹא־עָדָה, בזז, טרף עָלָיו שָׁחַל.

• בַּחַלָּמִיש, בסלע הגדול, או: בצֹר, שהיא אבן קשה במיוחד שָׁלַח מחפש המתכות ואוצרות האדמה את יָדוֹ, או: אלוקים מערער את איתני הטבע הנראים יציבים, הָפַךְְְ מִשֹּׁרֶשׁ, מן היסוד את ה הָרִים.

• בַּצּוּרוֹת מתוך הצורים, הסלעים יְְאֹרִים בִּקֵּעַ. הוא ביקע נחלים, וְְכָָל־יְְקָר, דבר יקר ומכובד שנסתר שם רָאֲתָה עֵינוֹ.

• מִבְְּכִי, את נבכי ה נְְהָרוֹת ואת סודותיהם חִבֵּשׁ, הוא סוכר, וכך מתגלים האוצרות הסחופים במים, וְְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא ל אוֹר. אוצרות הטבע טמונים בבטן האדמה, מצויים במרחבים רחוקים מאוד או מכוסים במים, אך האדם יכול לגלותם בעקבות רעידות אדמה והתרחשויות דרמטיות אחרות ובעקבות חיפושיו.

• ולעומתם הַחָָכְְְמָה – מֵאַיִן תִּמָּצֵא, וְְאֵי זֶה, היכן מְְקוֹם בִּינָה?!

• לֹא־יָדַע אֱנוֹשׁ את עֶרְְְכָּהּ, וְְהיא לֹא תִמָּצֵא בְְּאֶרֶץ הַחַיִּים, בארצות שבהם חיים בני האדם.

• תְְּהוֹם אָמַר: לֹא בִי־הִיא שוכנת. וְְיָם אָמַר: אֵין היא עִמָּדִי, עמי.

• לֹא־יֻתַּן סְְגוֹר, זהב תַּחְְְתֶּיהָ. אי – אפשר לתת זהב תחת החכמה וכך לקנות אותה, וְְלֹא יִשָּׁקֵל ב כֶּסֶף מְְחִירָהּ.

• לֹא־תְְסֻלֶּה, תשובח בְְּכך שמשווים אותה ל כֶתֶם, זהב שמגיע מ אוֹפִיר, ולא בְְּשֹׁהַם יָקָר וְְסַפִּיר.

• לֹא־יַעַרְְְכֶנָּה, אין להעריך את שווייה באמצעות זָהָב וּזְְְכוּכִית, שייתכן שהיא אבן יקרה זכה, שקופה, או שזוהי הזכוכית הקרויה כך היום, שכן באותם ימים ערכה היה רב מאוד. וּתְְְמוּרָתָהּ לא תשווה לערכו של כְְּלִי־פָז, זהב.

• רָאמוֹת וְְגָבִישׁ, אבנים יקרות לֹא יִזָּכֵר, לא ייחשבו בהשוואה לחכמה, וּמֶשֶׁךְְְ, וההשתדלות למשוך ולקלוט חָָכְְְמָה יקרה או קשה יותר מהשגת פְְּנִינִים, שם כללי לאבנים יקרות עגולות, או: האבן היקרה שדולים מן הקונכיות המכונות בפינו ‘פנינים'.

• לֹא־'יַעַרְְְכֶנָּה פִּטְְְדַת־כּוּשׁ, אבן טובה המגיעה מכוש, בְְּכֶתֶם, זהב טָהוֹר לֹא תְְסֻלֶּה.את אוצרות הטבע הנכבדים אפשר למצוא בעמל וביגיעה ולהביאם ממרחקים.

• ולעומתם הַחָָכְְְמָה, שכאמור, היא יקרה מהם לאין ערוך – מֵאַיִן תָּבוֹא, וְְאֵי זֶה מְְקוֹם בִּינָה?!

• וְְנֶעֶלְְְמָה מֵעֵינֵי כָָל־חָי, ואפילו מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם, שעיניו המשקיפות על הכול מלמעלה במעופו מקיפות מראות רבים, היא נִסְְְתָּרָה.

• אֲבַדּוֹן וָמָוֶת, הקצוות הנסתרים של המציאות , אָמְְרוּ: בְְּאָָזְְְנֵינוּ רק שָׁמַעְְְנוּ שִׁמְְְעָהּ, אבל אין היא בקרבנו.

• אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְְְכָּהּ של החכמה, וְְהוּא לבדו יָדַע אֶת־מְְקוֹמָהּ,

• כִּי־הוּא לִקְְְצוֹת־הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָָּל־הַשָּׁמַיִם יִרְְְאֶה, ומעיניו לא נסתר דבר.

• לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְְְׁקָל. הוא שוקל ומודד את המהירות הרא ויה לרוח בכל מקום ואת עצמתה, וּמַיִם תִּכֵּן, הוא קוצב בְְּמִדָּה.

• בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק, סדר ותכנית, ובעשותו דֶרֶךְְְ לַחֲזִיז, ברק ה קֹלוֹת, הרעמים.

• אָז אלוקים היודע כל אלה רָאָהּ – את החכמה וַיְְְסַפְְּרָהּ, דייק בגודלה ובפרטיה, או: ערכה בספר הוראות, הֱכִינָהּ וְְגַם־חֲקָרָהּ.

• וַיֹּאמֶר ה ' לָאָדָם: אכן, החכמה נמצאת עמי, ואתה לא תוכל לדעת את כולה. ובכל זאת, הֵן בשבילך יִרְְְאַת אֲדֹנָי הִיא חָָכְְְמָה, וְְסוּר, ההימנעות מֵרָע היא בִּינָה בעבורך.