איוב-פרק-36

ביאורים

• וַיֹּסֶף אֱלִיהוּא וַיֹּאמַר׃

• כַּתַּר, המתן לִי זְְעֵיר, מעט וַאֲחַוֶּךָּ, ואומר לך, כִּי־עוֹד לדוברים למען אֱלוֹהַּ ובשמו מִלִּים.

• אֶשָּׂא את דֵעִי, דעתי לְְמֵרָחוֹק, וּלְְְפֹעֲלִי, על יוצרי אֶתֵּן־צֶדֶק, אודיע את צדקתו.

• כִּי־אָָמְְְנָם, אכן לֹא־שֶׁקֶר מִלָּי. אינני בא כנגדך, איוב. הרי אני תְְּמִים דֵּעוֹת, דעותי שלמות עִמָּךְְ, אני מדבר אליך בכנות, ומתוך הבנה שלמה ללבך.

• הֶן ה אֵל כַּבִּיר, וְְלֹא יִמְְְאָס יהרוס וישחית לחינם שכן הוא כַּבִּיר כֹּחַ לֵב, הודות לכוחו וחכמתו הוא יכול להכיל הרבה.

• לֹא־יְְחַיֶּה רָשָׁע, הואיל וּמִשְְְׁפַּט עֲנִיִּים יִתֵּן. הוא יפעל לפי שורת הדין עם הרשע הפוגע בעניים.

• לֹא־יִגְְְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו, ה' ישגיח היטב על הצדיק, וְְאֶת־מְְלָכִים יקים לשבת על כִּסֵּא, המלוכה, למלוך, וַיֹּשִׁיבֵם במקומם הנכבד לָנֶצַח, וַיִּגְְְבָּהוּ, כיוון שהוא רומם אותם.

• ולעומתם אִם יש אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, בשלשלאות, יִלָּכְְדוּן בְְּחַבְְְלֵי־עֹנִי, עינויים –

• וַיַּגֵּד לָהֶם אלוקים באמצעות הייסורים שהוא מטיל עליהם את פָָּעֳֳלָם, מעשיהם הרעים, וּפִשְְְׁעֵיהֶם כִּי יִתְְְגַּבָּרוּ, המתעצמים והולכים.

• וַיִּגֶל, ה' חושף את אָָזְְְנָם לַמּוּסָר, כך שיקבלו מוסר, וַיֹּאמֶר להם באמצעות הסבל כִּי־יְְשׁוּבוּן מֵאָוֶן, מן החטא.

• אִם־יִשְְְׁמְְעוּ לדבר ה' שנגלה אליהם דרך כאביהם, וְְיַעֲבֹדוּ אותו, הם יְְכַלּוּ, ישלימו את יְְמֵיהֶם בַּטּוֹב, ואת שְְְׁנֵיהֶם, שנותיהם בַּנְְּעִימִים.

• וְְאִם־לֹא יִשְְְׁמְְעוּ – בְְּשֶׁלַח, בחרב יַעֲבֹרוּ, ייהרגו, וְְיִגְְְוְְעוּ בִּבְְְלִי־דָעַת.

• וְְחַנְְְפֵי־לֵב, הרשעים יָשִׂימוּ, מעוררים בה' אָף, כעס. לֹא יְְשַׁוְְּעוּ, יתחננו אליו גם כִּי, כאשר הוא אֲסָרָם, כובל אותם בצרותיהם.

• תָּמֹת בַּנֹּעַר, בצעירותם נַפְְְשָׁם, וְְחַיָּתָם, חייהם יגיעו לקצם באופן לא מכובד – בַּקְְּדֵשִׁים, עם הגברים המיועדים לזנות. ושוב הוא חוזר לדבר באנשים המקשיבים לייסוריהם כמסר מאלוקים:

• יְְחַלֵּץ, יושיע ה' עָנִי בְְעָָנְְְיוֹ, בעינוייו, וְְיִגֶל בּאמצעות ה לַּחַץ את אָָזְְְנָם. הם ישכילו להקשיב לדברי ה' הבאים לביטוי דווקא בייסוריהם. לאחר שאליהוא תיאר את האנשים המקשיבים לדבר ה' המתבטא בייסוריהם ואת המתכחשים אליו, הוא פונה אל איוב:

• וְְאַף לגביך הדברים אמורים. דווקא באמצעות הייסורים שהמיט ה' עליך, הוא הֲסִיתְְךָ, הסיר והרחיק אותך מִפִּי־צָר, צרה המבקשת לבלעך הדומה לבאר שחת, שפיה העליון צר, אך רַחַב, רוחב לֹא־מוּצָק תַּחְְְתֶּיהָ. הגיהינום מדומה כאן לתנור, שבדרך כלל הוא רחב מלמטה וצר מלמעלה, וחומו ועשנו נצברים בתוכו. וְְלא זו בלבד, הוא ייטיב ב נַחַת את שֻׁלְְְחָנְְךָ, מָלֵא דָשֶׁן, שומן. לא רק שעל ידי הייסורים אתה נחלץ מדינה של גיהינום, הם גם מזכים אותך בשלווה וטובה גדולה.

• וְְגם אם דִין הראוי ל רָשָׁע מָלֵאתָ, עליך לדעת ש דִּין וּמִשְְְׁפָּט יִתְְְמֹכוּ, אלו עשויים דווקא לסייע לך.

• כִּי בזמן שתיתךְ עליך חֵמָה, כעסו של אלוקים, היזהר פֶּן־יְְסִיתְְךָ היצר לעזוב את דרך הישר בְְשָׂפֶק, בספק ופקפוק, או: במכה, וְְרָָב־כֹּפֶר, ותשלום של כסף רב אַל־יַטֶּךָּ, לא יוכל לחלץ אותך. או: אל יסירו אותך הייסורים הרבים המכפרים מן האמת.

• הֲאם יַעֲרֹךְְְ, תיערך שׁוּעֲךָ, שוועתך, תפילתך לֹא בְְצָר, בלא שתתנסה בצרות?! הצרות הן המעוררות את האדם לפנות לאלוקים, וְְהאם תשטח תפילה בלי שתידרש ל כֹל מַאֲמַצֵּי־כֹחַ?!

• אַל־תִּשְְְׁאַף להגיע כבר אל הַלָּיְְְלָה, המוות, כי עוד יבוא זמן שבו תהיה לך עצמה כה רבה שתוכל אפילו לַעֲלוֹת, לכרות, או: לסלק עַמִּים תַּחְְְתָּם.

• הִשָּׁמֶר אַל־תֵּפֶן, שלא תפנה אֶל־אָוֶן, חטא, כִּי עַל־זֶה – את החטא בָּחַרְְְתָּ, העדפת עד עכשיו יותר מֵעֹנִי, הכנעה.

• הֶן־אֵל יַשְְְׂגִּיב, נשגב ועצום בְְּכֹחוֹ, מִי כָמֹהוּ מוֹרֶה?! מי יכול ללמד כמוהו?!

• מִי־פָקַד עָלָיו דַּרְְְכּוֹ?! אי – אפשר לצוות עליו לעשות כך או אחרת, וּמִי־אָמַר לו : פָּעַלְְְתָּ עַוְְְלָה. אי – אפשר לטעון שלא פעל כראוי.

• זְְכֹר מעשיו, כִּי, כאשר תַשְְְׂגִּיא, תראה את גדולת פָָעֳֳלוֹ אֲשֶׁר עליה שֹׁרְְרוּ, חיברו שירים אֲנָשִׁים.

• כָָּל מה ש אָדָם חָזוּ, ראו בוֹ – אֱנוֹשׁ יַבִּיט בו רק מֵרָחוֹק. האדם לא יוכל להיווכח בה' ובדרכיו אלא לקבל מהם רושם כללי מרוחק בלבד.

• הֶן, הרי אלוקים הוא אֵל שַׂגִּיא, כביר וְְלֹא נֵדָע את גדולתו, מִסְְְפַּר שָׁנָיו וְְלֹא־חֵקֶר. אין הוא נתון תחת ממד הזמן. הוא נצחי.

• כִּי, כאשר יְְגָרַע, יזיל נִטְְְפֵי־מָיִם, כאשר יָזֹקּוּ יזוקקו, יסוננו או: יתְעַבו טיפות ה מָטָר לְְאֵדוֹ, מן האדים,

• אֲשֶׁר־יִזְְּלוּ טיפות הגשם מן ה שְְׁחָקִים, יִרְְְעֲפוּ, יטפטפו עֲלֵי, על אָדָם רָב, אנשים רבים. האדם אינו יכול להגיע לחקר גדולת ה' ומפעליו. אין הוא עומד על סוד הורדת הגשם. ולא זאת בלבד אינו יכול לתפוס בהכרתו –

• אַף אִם האם הוא יָבִין מִפְְְרְְשֵׂי־עָב, לאן שט הענן, תְְּשֻׁאוֹת, רעשי סֻכָּתוֹ, עננו, כלומר רעמיו?!

• הֵן־פָּרַשׂ עָלָיו – על הענן את אוֹרוֹ, ברקיו, וְְאת שָָׁרְְְשֵׁי, עיקר או קצה הַיָּם הוא כִּסָּה.

• כִּי־בָם – בברקים ובגשם יָדִין עַמִּים, ובאמצעותם גם יִתֶּן־אֹכֶל לְְמַכְְְבִּיר, לרוב.

• עַל־כַּפַּיִם, בכפיו של ה', כלומר ב ענניו, הוא כִּסָּה את ה אוֹר. וַיְְְצַו עָלֶיהָ – על העב, הענן בְְמַפְְְגִּיעַ, להתנגש בענן אחר כדי להמטיר.

• יַגִּיד, יספר ויעיד עָלָיו – על אלוקים וגדולתו, או: על הגשם רֵעוֹ, תרועתו, הרעם, מִקְְְנֶה הנשימה שלכיוון ה אַף עַל־עוֹלֶה. הרעם מדומה לתרועה העולה מנשיפת אפו של אלוקים.