איוב-פרק-37

ביאורים

• אַף־לְְזֹאת – מן הרעם יֶחֱרַד לִבִּי, ופעימותיו יהיו כה חזקות כאילו יִתַּר ינתר מִמְְּקוֹמוֹ.

• שִׁמְְְעוּ שָׁמוֹעַ בְְּרֹגֶז קֹלוֹ, את קולו הרוגז וְְאת ה הֶגֶה ש מִפִּיו יֵצֵא.

• תַּחַת־כָָּל־הַשָּׁמַיִם יִשְְְׁרֵהוּ, הוא שורה, וְְאוֹרוֹ, הברק מתפשט עַל־כַּנְְְפוֹת, קצות הָאָרֶץ.

• אַחֲרָיו – אחרי הברק יִשְְְׁאַג־קוֹל, רעם, יַרְְְעֵם ה' בְְּקוֹל שיבטא את גְְּאוֹנוֹ, וְְלֹא יְְעַקְְּבֵם, לא יתאחר אחרי הברקים, כִּי־יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.

• יַרְְְעֵם אֵל בְְּקוֹלוֹ נִפְְְלָאוֹת, בדרך פלא, עֹשֶׂה גְְדֹלוֹת וְְלֹא נֵדָע, שאיננו מבינים, או: איננו ערים לדברים הגדולים שמחולל אלוקים בכל עת. אחת מהן:

• כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר אלוקים : הֱוֵא, הֱיה מונח על ה אָרֶץ, שלא כגשם המחלחל בה, וְְגֶשֶׁם מָטָר הוא מוריד, וְְגֶשֶׁם מִטְְְרוֹת עֻזּוֹ, כוחו, גשם חזק.

• בְְּיַד, בעד כָָּל־אָדָם הגשם החזק יַחְְְתּוֹם, יסגור, ימנע מלצאת כדי לָדַעַת כָָּל־אַנְְְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. בעקבות המטר החזק לא יוכל האדם לפקח על ענייניו, מלאכתו ופועליו.

• וַתָּבוֹא מפני הגשם גם חַיָּה בְְמוֹ־אָרֶב, בתוך מארב, במקומות מסתור וּבִמְְְעוֹנוֹתֶיהָ תִשְְְׁכֹּן.

• מִן־הַחֶדֶר, מן המדור שבו היא שוכנת תָּבוֹא, תצא באותה עת סוּפָה, וּמִמְְּזָרִים, מחסנים מיוחדים תצא קָרָה.

• מִנִּשְְְׁמַת, מנשימת אֵל, מרוחו יִתֶּן־קָרַח. נשיפתו יוצרת קרח, כשם שהעולם נברא במאמרות פיו. וְְרֹחַב, שפע מַיִם בְְּמוּצָק, יהפוך מוצק.

• אַף־בְְּרִי, אפילו ביום ברור, בהיר יש ואלוקים יַטְְְרִיחַ, יטעין עָב, ענן, יָפִיץ, יפזר עֲנַן אוֹרוֹ, גשמו .

• וְְהוּא – הענן מְְסִבּוֹת, בסיבובים מִתְְְהַפֵּךְְְ בְְּתַחְְְבּוּלֹתָו הבלתי צפויות של אלוקים לְְפָָעֳֳלָם, להרעמת רעמים, לשליחת ברקים ולהמטרת גשם ושלג, כֹּל אֲשֶׁר יְְצַוֵּם ה' לעשות עַל־פְְּנֵי תֵבֵל אָרְְְצָה, בארץ, בעולם.

• אִם־לְְשֵׁבֶט, למכה – אִם, כאשר יבוא לְְאַרְְְצוֹ – אִם־לְְחֶסֶד יַמְְְצִאֵהוּ. כאשר יבוא הענן על הארץ, הוא יכול לבוא כדי להכותה או כדי להשפיע בה טובה. את טיב פעולתו בארץ קובע אלוקים.

• הַאֲזִינָה, הקשב ל זֹּאת, אִיּוֹב, עֲמֹד וְְהִתְְְבּוֹנֵן נִפְְְלְְאוֹת אֵל.

• הֲתֵדַע בְְּשׂוּם, מתי שָׂם אֱלוֹהַּ עננים עֲלֵיהֶם– על בני האדם, ומתי הוֹפִיעַ אוֹר עֲנָנוֹ?!

• הֲתֵדַע עַל מִפְְְלְְשֵׂי, הדרך שמפלס עָב, והאם אתה מבין את מִפְְְלְְאוֹת, נפלאותיו של ה' שהוא תְְּמִים דֵּעִים, שדעותיו שלמות?!

• אֲשֶׁר־בְְּגָדֶיךָ חַמִּים, בְְּהַשְְְׁקִט, כאשר שקטה ה אֶרֶץ ונושבת רוח חמה מִדָּרוֹם?!

• תַּרְְְקִיעַ, תעלה עִמּוֹ – עם הבורא לִשְְְׁחָקִים, לשמים לעשות ם חֲזָקִים כִּרְְְאִי מוּצָק, כראי העשוי מתכת לטושה וחזקה?! כשהשמים בהירים ללא ענן, הם נראים מוצקים ויבשים, וכיפתם מדומה למראָה עצומה אל מול הארץ.

• הוֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּאמַר לוֹ – לאלוקים. ואולם הרי אתה ואנחנו יודעים ש לֹא־נַעֲרֹךְְְ, נוכל לעמוד מולו, או: לערוך דברינו לפניו מִפְְּנֵי־חֹשֶׁךְְְ, האופף אותנו, או: המקיף אותו ומסתירו מעינינו. ואולם אין צורך להודיע לאלוקים דבר:

• הַיְְְסֻפַּר־לוֹ כִּי אֲדַבֵּר?! האם כדי שאלוקים ישמע את דברי צריך לספרם באוזניו?! אִם־אָמַר אִישׁ דבר כִּי יְְבֻלָּע, שייסתר ממנו?!

• וְְעַתָּה לֹא רָאוּ בני אדם אוֹר, משום שכוסה בעננים, אך לאמתו של דבר הוא קיים אך אינו גלוי לעיניהם – בָּהִיר הוּא בַּשְְּׁחָקִים, וְְרוּחַ עָבְְרָה, פיזרה את העננים וַתְְּטַהֲרֵם.

• מִצָּפוֹן זָהָב, נוגה זהוב יֶאֱתֶה, בא, והוא מכסה עַל־אֱלוֹהַּ נוֹרָא הוֹד. שלא כדרום החמים והשקט, הצפון הוא מקור הסופה והגשם, ומשם יופיע ויתגלה עליך אלוקים. ייתכן שאליהוא מבשר לאיוב שדווקא מתוך ייסוריו וסערת הנפש שלו יתגלה עליו ה'.

• שַׁדַּי אשר לֹא־מְְצָאנֻהוּ בעצמו, ואשר הוא שַׂגִּיא־כֹחַ ושגיא מִשְְְׁפָּט וְְרֹב־צְְדָקָה – לֹא יְְעַנֶּה את בריותיו בשרירות לב.

• לָכֵן – הואיל והוא שגיא כוח ומשפט , יְְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים, אך הוא לֹא־יִרְְְאֶה כָָּל, לא יתחשב בכל חַכְְְמֵי־לֵב. הקדוש ברוך הוא, המנהל עולם מופלא ומסתורי, אינו רואה לנכון להצדיק את עצמו בפני החכמה האנושית.