נחמיה-פרק-3

ביאורים

• וַיָּקָָם אֶלְְְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיִּבְְְנוּ אֶת־שַׁעַר הַצֹּאן, שנקרא כך כנראה משום שדרכו הביאו את הצאן אל המקדש. הֵמָּה קִדְְּשׁוּהוּ, הכינו את השער הזה וסיפחו אותו לעיר הקודש, וַיַּעֲמִידוּ דַּלְְְתֹתָיו, וְְעַד־מִגְְְדַּל הַמֵּאָה קִדְְּשׁוּהוּ, ובנו הלאה עַד מִגְְְדַּל חֲנַנְְְאֵל. הכהנים קיבלו על עצמם את הקטע הזה בחומה.

• וְְעַל־יָדוֹ – ליד החלק בחומה שבנו אלישיב ואחיו הכהנים בָנוּ אַנְְְשֵׁי יְְרֵחוֹ, וְְעַל־יָדוֹ של אלישיב בָנָה גם זַכּוּר בֶּן־אִמְְְרִי, שהיה כנראה בן למשפחה חשובה.

• וְְאֵת שַׁעַר הַדָּגִים בָּנוּ בְְּנֵי הַסְְּנָאָה משפחה משבט בנימין. הֵמָּה קֵרוּהוּ – את השער, וַיַּעֲמִידוּ דַלְְְתֹתָיו, מַנְְְעוּלָיו וּבְְְרִיחָיו. בניית שער הייתה מסובכת יותר מאשר בנייתה של חומה פשוטה ודרשה השקעה ואומנות יתרה.

• וְְעַל־יָדָם, בקטע הסמוך להם הֶחֱזִיק, תיקן את החומות מְְרֵמוֹת בֶּן־אוּרִיָּה בֶּן־הַקּוֹץ, וְְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק מְְשֻׁלָּם בֶּן־בֶּרֶכְְְיָה בֶּן־מְְשֵׁיזַבְְְאֵל, וְְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק צָדוֹק בֶּן־בַּעֲנָא.

• וְְעַל־יָדָם הֶחֱזִיקוּ הַתְְּקוֹעִים, אנשי העיר תקוע, שהייתה עיר פעילה ופטריוטית. האנשים הפשוטים הצטרפו לבנייה, וְְאילו אַדִּירֵיהֶם, העשירים והנכבדים שבהם לֹא־הֵבִיאוּ את צַוָּרָם, צווארם בַּעֲבֹדַת אֲדֹנֵיהֶם, לא השתתפו במלאכה.

• וְְאֵת שַׁעַר החומה הַיְְְשָׁנָה, כך נקרא השער, הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן־פָּסֵחַ וּמְְְשֻׁלָּם בֶּן־בְְּסוֹדְְיָה. הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְְְתֹתָיו וּמַנְְְעֻלָיו וּבְְְרִיחָיו.

• וְְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק מְְלַטְְְיָה הַגִּבְְְעֹנִי וְְיָדוֹן הַמֵּרֹנֹתִי שהיו אַנְְְשֵׁי גִבְְְעוֹן וְְהַמִּצְְְפָּה, והם הודיעו שאת חלקם בבנייה עשו לְְכִסֵּא, לכבוד שלטונו של פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר אולי משום שהוא תמך בהם. ייתכן שייחדו שם מקום לכיסאו של הפחה בבואו לירושלים. אף שאנשי גבעון היו שייכים לכאורה לנתינים, כנראה הם לא הרגישו דחויים ומושפלים אלא ראו עצמם שותפים מלאים עִם ישראל.

• עַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן־חַרְְְהֲיָה ששניהם היו צוֹרְְפִים, וְְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְְְיָה בֶּן־הָרַקָּחִים, וַיַּעַזְְְבוּ, חיזקו, או: בנו שכבה אוטמת לעיר יְְרוּשָׁלִַם עַד הַחוֹמָה הָרְְחָבָה.

• וְְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק רְְפָיָה בֶן־חוּר, שהיה שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְְְ, מחוז יְְרוּשָׁלִָם. היקף תפקידו היה מוגבל שהרי אוכלוסיית העיר לא הייתה גדולה.

• וְְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק יְְדָיָה בֶן־חֲרוּמַף, שם פרטי, או: כינוי שמשמעו חרום – אף – מי שאפו שקוע מעט. וְְהייתה החזקתו נֶגֶד, מול בֵּיתוֹ. וְְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חַטּוּשׁ בֶּן־חֲשַׁבְְְנְְיָה.

• מִדָּה שֵׁנִית, נוספת, ואולי: מידה זהה למידה הקודמת הֶחֱזִיק מַלְְְכִּיָּה בֶן־חָרִם וְְחַשּׁוּב שהיה בֶּן־פַּחַת מוֹאָב בבניית החומה וְְכן הם בנו אֵת מִגְְְדַּל הַתַּנּוּרִים. כך שמו של מגדל שהיה בעיר, שהיה כנראה קצה חלק בנייתם בחומה.

• וְְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק שַׁלּוּם בֶּן־הַלּוֹחֵשׁ שהיה שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְְְ השני של יְְרוּשָׁלִָם, הוּא וּבְְְנוֹתָיו. ייתכן שלא היו לו בנים. מן הסתם הבנות לא בנו את החומה בעצמן. מסתבר יותר שהן היו נשים מכובדות ועשירות שעזרו בתרומה ושלחו גם את בני משפחותיהן לסייע.

• אֵת שַׁעַר הַגַּיְְְא הֶחֱזִיק חָנוּן וְְיֹשְְׁבֵי זָנוֹחַ. הֵמָּה בָנוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְְְתֹתָיו, מַנְְְעֻלָיו וּבְְְרִיחָיו. ומלבד בניית השער הם קיבלו על עצמם לבנות אֶלֶף אַמָּה בַּחוֹמָה עַד שַׁעַר הָשְְׁפוֹת, האשפות.

• וְְאֵת שַׁעַר הָאַשְְְׁפּוֹת עצמו הֶחֱזִיק מַלְְְכִּיָּה בֶן־רֵכָב, שַׂר פֶּלֶךְְְ בֵּית־הַכָּרֶם. הוּא יִבְְְנֶנּוּ וְְיַעֲמִיד דַּלְְְתֹתָיו, מַנְְְעֻלָיו וּבְְְרִיחָיו.

• וְְאֵת שַׁעַר הָעַיִן הֶחֱזִיק שַׁלּוּן בֶּן־כָָּל־חֹזֶה, שם או כינוי שמשמעו רואה כול, ואולי מובנו פיקח, שַׂר פֶּלֶךְְְ הַמִּצְְְפָּה. הוּא יִבְְְנֶנּוּ וִיטַלְְלֶנּוּ, יְקרה אותו, יתקין לו גג וְְיַעֲמִיד דַּלְְְתֹתָיו, מַנְְְעֻלָיו וּבְְְרִיחָיו. וְְכן בנה אֵת חוֹמַת בְְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְְגַן־הַמֶּלֶךְְְ וְְעַד־הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְְחֶמְְְיָה בֶן־עַזְְְבּוּק, שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְְְ בֵּית־צוּר, עַד־נֶגֶד, מול מקום קִבְְְרֵי דָוִיד והלאה , או בצד אחר – עַד הַבְְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה בידי אדם וְְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַלְְוִיִּם: רְְחוּם בֶּן־בָּנִי, ו עַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲשַׁבְְְיָה, שַׂר־חֲצִי־פֶלֶךְְְ קְְעִילָה, שעשה את המלאכה לְְפִלְְְכּוֹ, בשביל הפלך שלו.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ אֲחֵיהֶם בַּוַּי בֶּן־חֵנָדָד, שַׂר חֲצִי, המחצית השנייה של פֶּלֶךְְְ קְְעִילָה.

• וַיְְְחַזֵּק עַל־יָדוֹ עֵזֶר בֶּן־יֵשׁוּעַ שַׂר הַמִּצְְְפָּה מִדָּה שֵׁנִית. קודם השתתף בבניית מידת אורך אחת מן החומה, וכאשר גמר את חלקו התנדב עֵזר מידה נוספת במקום אחר. מִנֶּגֶד עֲלֹת, מול מעלה או מבנה ששימש להנחת הַנֶּשֶׁק שהיה סמוך אל הַמִּקְְְצֹעַ, פינת החומה.

• אַחֲרָיו הֶחֱרָה, הזדרז, התלהב ו הֶחֱזִיק בָּרוּךְְְ בֶּן־זַכַּי שבנה מִדָּה שֵׁנִית מִן־הַמִּקְְְצוֹעַ, הפינה עַד־פֶּתַח בֵּית אֶלְְְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְְרֵמוֹת בֶּן־אוּרִיָּה בֶּן־הַקּוֹץ מִדָּה שֵׁנִית, מידה נוספת, מִפֶּתַח בֵּית אֶלְְְיָשִׁיב וְְעַד־תַּכְְְלִית, סוף בֵּית אֶלְְְיָשִׁיב. בית אלישיב הכהן הגדול היה בית גדול שעמד כנראה סמוך לחומה, ומרמות בנה בקטע החומה המקביל למידת הבית.

• וְְאַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים אַנְְְשֵׁי הַכִּכָּר שסביב לירושלים.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנְְְיָמִן וְְאתו חַשּׁוּב נֶגֶד, מול בֵּיתָם. אַחֲרָיו הֶחֱזִיק עֲזַרְְְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה בֶּן־עֲנָנְְיָה אֵצֶל בֵּיתוֹ. לאנשים אלה היו בתים בירושלים, והם קיבלו על עצמם לבנות את החומה הסמוכה לבתיהם.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנּוּי בֶּן־חֵנָדָד מִדָּה שֵׁנִית, מִבֵּית עֲזַרְְְיָה עַד־הַמִּקְְְצוֹעַ, קצה החומה וְְעַד־הַפִּנָּה, המגדל הפינתי.

• פָּלָל בֶּן־אוּזַי בנה מִנֶּגֶד הַמִּקְְְצוֹעַ וְְהַמִּגְְְדָּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַמֶּלֶךְְְ הָעֶלְְְיוֹן אֲשֶׁר, ששייך לַחֲצַר הַמַּטָּרָה, ששימשה בית מעצר פנימי במתחם בית המלך. נראה שהיא לא נהרסה, וכעת בנו את החומה כנגדה. אַחֲרָיו פְְּדָיָה בֶן־פַּרְְְעֹשׁ.

• וְְהַנְְּתִינִים הָיוּ יֹשְְׁבִים בָּעֹפֶל, מקום או מבנה מוגבה, וגם הם עזרו בבניית החומה בתחומם עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְְְרָח וְְהַמִּגְְְדָּל הַיּוֹצֵא, הבולט.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַתְְּקֹעִים, שכבר הוזכר שהתנדבו לעבודה, וכשסיימו את עבודתם לקחו על עצמם מִדָּה שֵׁנִית, מִנֶּגֶד הַמִּגְְְדָּל הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא וְְעַד חוֹמַת הָעֹפֶל.

• מֵעַל שַׁעַר הַסּוּסִים הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים, אִישׁ לְְנֶגֶד בֵּיתוֹ. הכהנים התגוררו מול החומה מבפנים, והם קיבלו על עצמם לבנות מול בתיהם.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיק צָדוֹק בֶּן־אִמֵּר נֶגֶד בֵּיתוֹ, וְְאַחֲרָיו הֶחֱזִיק שְְׁמַעְְְיָה בֶן־שְְׁכַנְְְיָה שֹׁמֵר שַׁעַר הַמִּזְְְרָח.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיק חֲנַנְְְיָה בֶן־שֶׁלֶמְְְיָה וְְחָנוּן בֶּן־צָלָף, הוא הבן הַשִּׁשִּׁי, שבנה מִדָּה שֵׁנִי, שנייה. אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְְשֻׁלָּם בֶּן־בֶּרֶכְְְיָה נֶגֶד, מול נִשְְְׁכָּתוֹ, לשכתו שהייתה בנויה מבפנים.

• אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מַלְְְכִּיָּה בֶּן־הַצֹּרְְפִי עַד־בֵּית הַנְְּתִינִים וְְהָרֹכְְלִים, נֶגֶד שַׁעַר הַמִּפְְְקָד וְְעַד עֲלִיַּת הַפִּנָּה, המגדל הפינתי.

• וּבֵין עֲלִיַּת הַפִּנָּה לְְשַׁעַר הַצֹּאן הֶחֱזִיקוּ הַצֹּרְְפִים וְְהָרֹכְְלִים, מעין אגודות מקצועיות, שקיבלו על עצמן את המלאכה בשותפות.

• וַיְְְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְְְבַלַּט כִּי־אֲנַחְְְנוּ בוֹנִים אֶת־הַחוֹמָה, וַיִּחַר לוֹ וַיִּכְְְעַס הַרְְְבֵּה, וַיַּלְְְעֵג עַל־הַיְְּהוּדִים.

• וַיֹּאמֶר לִפְְְנֵי אֶחָיו וְְחֵיל שֹׁמְְרוֹן, וַיֹּאמֶר, לאמור : מָה הַיְְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים, האומללים והנשחתים עֹשִׂים?! הֲיַעַזְְְבוּ לָהֶם?! האם הם יצליחו לחזק את החומה?! הֲיִזְְְבָּחוּ, האם בגמר המלאכה יעלה בידם לזבוח דבר, כפי שהם מתכננים?! הַיְְְכַלּוּ, האם יוכלו לסיים את המלאכה בַיּוֹם, בזמן, ביום מן הימים?! הַיְְְחַיּוּ, האם הם יעלו מתוך העפר ויחדשו אֶת־הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר, וְְהֵמָּה שְְׂרוּפוֹת?!

• וְְטוֹבִיָּה הָעַמֹּנִי עומד אֶצְְְלוֹ – ליד סנבלט, אולי בתור אחד מסגניו, וַיֹּאמֶר: גַּם אֲשֶׁר־הֵם בּוֹנִים, אף אם יצליחו לבנותה, איזו מין חומה זו תהיה?! אִם־יַעֲלֶה שׁוּעָל – וּפָרַץ חוֹמַת אַבְְְנֵיהֶם. אפילו שועל יוכל לפרוץ ולהפיל אותה. כאשר נחמיה שמע את דבריהם, הוא פנה בתפילה לה':

• שְְׁמַע, אֱלֹהֵינוּ, כִּי־הָיִינוּ בוּזָה, בוז, וְְהָשֵׁב חֶרְְְפָּתָם אֶל־רֹאשָׁם. השב עליהם את הביזיון, וּתְְְנֵם לְְבִזָּה, לבז בְְּאֶרֶץ שִׁבְְְיָה. ראוי שהם יגלו ממקומם כשבויים.

• וְְאַל־תְְּכַס, תכסה עַל־עֲוֹנָם, וְְחַטָּאתָם מִלְְּפָנֶיךָ אַל־תִּמָּחֶה, תימחק. זכור להם את חטאותיהם, וכשיגיע הזמן תעניש אותם כראוי, כִּי הִכְְְעִיסוּ לְְנֶגֶד, לנוכח הַבּוֹנִים.נחמיה ממשיך לספר:

• וַנִּבְְְנֶה אֶת־הַחוֹמָה הלאה, וַתִּקָּשֵׁר כָָּל־הַחוֹמָה, קטעי הבנייה של קבוצות הבונים התחברו, עַד־חֶצְְְיָהּ, חצי גובהה. וַיְְְהִי לֵב לָעָם שמח ומתלהב לַעֲשׂוֹת.