נחמיה-פרק-7

ביאורים

• וַיְְְהִי כַּאֲשֶׁר נִבְְְנְְתָה הַחוֹמָה, וָאַעֲמִיד הַדְְּלָתוֹת, העיר נעשתה מבוצרת למדי, וַיִּפָּקְְדוּ, נכנסו לתפקידיהם הַשּׁוֹעֲרִים וְְהַמְְשֹׁרְְרִים וְְהַלְְוִיִּם.

• וָאֲצַוֶּה אֶת־חֲנָנִי אָחִי, ייתכן אחיו ממש, וְְאֶת־חֲנַנְְְיָה שַׂר הַבִּירָה עַל שמירת יְְרוּשָׁלִָם, כִּי־הוּא – חנניה היה אדם אמין, כְְּאִישׁ אֱמֶת וְְיָרֵא אֶת־הָאֱלֹהִים מֵרַבִּים, היה מוחזק בעיני רבים.

• וָאֹמַר לָהֶם: לֹא יִפָּתְְחוּ שַׁעֲרֵי יְְרוּשָׁלִַם עַד־חֹם הַשֶּׁמֶשׁ. השערים יישארו סגורים כל הלילה, וייפתחו כאשר יגיע חום השמש, בערך בשעה עשר בבוקר. וְְעַד, ובעוד הֵם – השוערים עֹמְְדִים בפתח יָגִיפוּ, יסגרו את הַדְְּלָתוֹת. וֶאֱחֹזוּ, הַחזיקו בדבר, אל תזניחו; או: חַברו וחַזקו את הדלתות בבריח, וְְהַעֲמֵיד מִשְְְׁמְְרוֹת יֹשְְׁבֵי יְְרוּשָׁלִַם אִישׁ בְְּמִשְְְׁמָרוֹ וְְאִישׁ נֶגֶד בֵּיתוֹ.

• וְְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּגְְְדֹלָה. החומה שנבנתה הייתה חומת העיר הישנה, ששימשה את ירושלים בגדולתה, וְְאילו כעת הָעָם מְְעַט בְְּתוֹכָהּ, וְְאֵין בָּתִּים בְְּנוּיִם. רק חלק מהבתים נבנו על ידי העולים.

• וַיִּתֵּן אֱלֹהַי מחשבה אֶל־לִבִּי, וָאֶקְְְבְְּצָה אֶת־הַחֹרִים וְְאֶת־הַסְְּגָנִים וְְאֶת־הָעָם כדי לְְהִתְְְיַחֵשׂ, לברר את ייחוסם. וָאֶמְְְצָא סֵפֶר הַיַּחַשׂ, היוחסין של הָעוֹלִים בָּרִאשׁוֹנָה, וָאֶמְְְצָא כָּתוּב בּוֹ:

• אֵלֶּה בְְּנֵי הַמְְּדִינָה הָעֹלִים מִשְְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְְְלָה נְְבוּכַדְְְנֶצַּר מֶלֶךְְְ בָּבֶל, וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְְלִיהוּדָה אִישׁ לְְעִירוֹ.

• הַבָּאִים עִם־זְְרֻבָּבֶל, מנהיג העולים, היו יֵשׁוּעַ, נְְחֶמְְְיָה – שמן הסתם איננו אותו נחמיה, עֲזַרְְְיָה, רַעַמְְְיָה, נַחֲמָנִי, מָָרְְְדֳֳּכַי בִּלְְְשָׁן, מִסְְְפֶּרֶת, בִּגְְְוַי, נְְחוּם, בַּעֲנָה, אלו מִסְְְפַּר אַנְְְשֵׁי עַם יִשְְְׂרָאֵל החשובים. לחלופין, מלים אלו הן הכותרת לרשימה הבאה:

• בְְּנֵי פַרְְְעֹשׁ – אַלְְְפַּיִם מֵאָה וְְשִׁבְְְעִים וּשְְְׁנָיִם;

• בְְּנֵי שְְׁפַטְְְיָה – שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבְְְעִים וּשְְְׁנָיִם;

• בְְּנֵי אָרַח – שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וּשְְְׁנָיִם;

• בְְּנֵי־פַחַת מוֹאָב, לִבְְְנֵי יֵשׁוּעַ וְְיוֹאָב – אַלְְְפַּיִם וּשְְְׁמֹנֶה מֵאוֹת שְְׁמֹנָה עָשָׂר;

• בְְּנֵי עֵילָם – אֶלֶף מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְְאַרְְְבָּעָה;

• בְְּנֵי זַתּוּא – שְְׁמֹנֶה מֵאוֹת אַרְְְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה;

• בְְּנֵי זַכָּי – שְְׁבַע מֵאוֹת וְְשִׁשִּׁים;

• בְְּנֵי בִנּוּי – שֵׁשׁ מֵאוֹת אַרְְְבָּעִים וּשְְְׁמֹנָה;

• בְְּנֵי בֵבָי – שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁמֹנָה;

• בְְּנֵי עַזְְְגָּד – אַלְְְפַּיִם שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁנָיִם;

• בְְּנֵי אֲדֹנִיקָם – שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְְשִׁבְְְעָה;

• בְְּנֵי בִגְְְוָי – אַלְְְפַּיִם שִׁשִּׁים וְְשִׁבְְְעָה;

• בְְּנֵי עָדִין – שֵׁשׁ מֵאוֹת חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה;

• בְְּנֵי־אָטֵר, לְְחִזְְְקִיָּה – תִּשְְְׁעִים וּשְְְׁמֹנָה;

• בְְּנֵי חָשֻׁם – שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁמֹנָה;

• בְְּנֵי בֵצָי – שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֶשְְְׂרִים וְְאַרְְְבָּעָה;

• בְְּנֵי חָרִיף – מֵאָה שְְׁנֵים עָשָׂר.

• בְְּנֵי, תושבי העיר גִבְְְעוֹן – תִּשְְְׁעִים וַחֲמִשָּׁה;

• אַנְְְשֵׁי בֵית־לֶחֶם וּנְְְטֹפָה – מֵאָה שְְׁמֹנִים וּשְְְׁמֹנָה;

• אַנְְְשֵׁי עֲנָתוֹת – מֵאָה עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁמוֹנָה;

• אַנְְְשֵׁי בֵית־עַזְְְמָוֶת – אַרְְְבָּעִים וּשְְְׁנָיִם;

• אַנְְְשֵׁי קִרְְְיַת יְְעָרִים כְְּפִירָה וּבְְְאֵרוֹת, שלוש ערים בתחום נחלת בנימין – שְְׁבַע מֵאוֹת אַרְְְבָּעִים וּשְְְׁלֹשָׁה;

• אַנְְְשֵׁי הָרָמָה וָגָבַע – שֵׁשׁ מֵאוֹת עֶשְְְׂרִים וְְאֶחָד;

• אַנְְְשֵׁי מִכְְְמָס – מֵאָה וְְעֶשְְְׂרִים וּשְְְׁנָיִם;

• אַנְְְשֵׁי בֵית־אֵל וְְהָעָי – מֵאָה עֶשְְְׂרִים וּשְְְׁלֹשָׁה;

• אַנְְְשֵׁי נְְבוֹ אַחֵר – חֲמִשִּׁים וּשְְְׁנָיִם;

• בְְּנֵי עֵילָם אַחֵר, שאינו עילם שנזכר קודם, אף על פי שהמספר זהה – אֶלֶף מָאתַיִם חֲמִשִּׁים וְְאַרְְְבָּעָה;

• בְְּנֵי חָרִם – שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְְעֶשְְְׂרִים;

• בְְּנֵי יְְרֵחוֹ – שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַרְְְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה;

• בְְּנֵי־לֹד חָדִיד וְְאֹנוֹ, שלוש ערים שהיו סמוכות זו לזו – שְְׁבַע מֵאוֹת וְְעֶשְְְׂרִים וְְאֶחָד;

• בְְּנֵי סְְנָאָה, שהיו לפי המסורת מבני בנימין – שְְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים תְְּשַׁע מֵאוֹת וּשְְְׁלֹשִׁים.

• הַכֹּהֲנִים: בְְּנֵי יְְדַעְְְיָה, לְְבֵית יֵשׁוּעַ – תְְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְְְעִים וּשְְְׁלֹשָׁה;

• בְְּנֵי אִמֵּר, שהיו משמר כהנים נוסף – אֶלֶף חֲמִשִּׁים וּשְְְׁנָיִם;

• בְְּנֵי פַשְְְׁחוּר – אֶלֶף מָאתַיִם אַרְְְבָּעִים וְְשִׁבְְְעָה;

• בְְּנֵי חָרִם – אֶלֶף שִׁבְְְעָה עָשָׂר.

• הַלְְוִיִּם: בְְּנֵי־יֵשׁוּעַ לְְקַדְְְמִיאֵל, וקדמיאל, לִבְְְנֵי לְְהוֹדְְוָה – שִׁבְְְעִים וְְאַרְְְבָּעָה;

• הַמְְשֹׁרְְרִים, בְְּנֵי אָסָף, שהיה להם תפקיד לעצמם, ומסודרים במשמר בפני עצמו – מֵאָה אַרְְְבָּעִים וּשְְְׁמֹנָה;

• הַשֹּׁעֲרִים שהיו בְְּנֵי־שַׁלֻּם, בְְּנֵי־אָטֵר, בְְּנֵי־טַלְְְמֹן, בְְּנֵי־עַקּוּב, בְְּנֵי חֲטִיטָא, בְְּנֵי שֹׁבָי – מֵאָה שְְׁלֹשִׁים וּשְְְׁמֹנָה.

• הַנְְּתִינִים, צאצאי הגבעונים, שנתנם יהושע לעבודות שירות לעדה ולמזבח, והם היו קשורים למקדש – בְְּנֵי־צִחָא, בְְנֵי־חֲשֻׂפָא, בְְּנֵי טַבָּעוֹת,

• בְְּנֵי־קֵירֹס, בְְּנֵי־סִיעָא, בְְּנֵי פָדוֹן,

• בְְּנֵי־לְְבָנָה, בְְנֵי־חֲגָבָא, בְְּנֵי שַׂלְְְמָי,

• בְְּנֵי־חָנָן, בְְּנֵי־גִדֵּל, בְְּנֵי־גָחַר,

• בְְּנֵי־רְְאָיָה, בְְנֵי־רְְצִין, בְְּנֵי נְְקוֹדָא,

• בְְּנֵי־גַזָּם, בְְּנֵי־עֻזָּא, בְְּנֵי פָסֵחַ,

• בְְּנֵי־בֵסַי, בְְּנֵי־מְְעוּנִים, בְְּנֵי נְְפִישְְׁסִים,

• בְְּנֵי־בַקְְְבּוּק, בְְּנֵי־חֲקוּפָא, בְְּנֵי חַרְְְחוּר,

• בְְּנֵי־בַצְְְלִית, בְְּנֵי־מְְחִידָא, בְְּנֵי חַרְְְשָׁא,

• בְְּנֵי־בַרְְְקוֹס, בְְּנֵי־סִיסְְרָא, בְְּנֵי־תָמַח,

• בְְּנֵי נְְצִיחַ, בְְּנֵי חֲטִיפָא.

• בְְּנֵי עַבְְְדֵי שְְׁלֹמֹה, שנשארו כנראה במעמד של עבדים, אף על פי ששמרו את המצוות והיו קשורים לעם ישראל – בְְּנֵי־סוֹטַי, בְְּנֵי־סֹפֶרֶת, בְְּנֵי פְְרִידָא,

• בְְּנֵי־יַעֲלָא, בְְנֵי־דַרְְְקוֹן, בְְּנֵי גִדֵּל,

• בְְּנֵי שְְׁפַטְְְיָה, בְְנֵי־חַטִּיל, בְְּנֵי פֹּכֶרֶת הַצְְּבָיִים, זה שם פרטי שפירושו המילולי מלכודת של צבאים, בְְּנֵי אָמוֹן.

• כָָּל־הַנְְּתִינִים וּבְְְנֵי עַבְְְדֵי שְְׁלֹמֹה, שלא היו יהודים גמורים אבל התקשרו וכרכו את חייהם בעַם ישראל באופן מעשי – שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת תִּשְְְׁעִים וּשְְְׁנָיִם.

• וְְאֵלֶּה הָעוֹלִים שבאו מִתֵּל מֶלַח ומ תֵּל חַרְְְשָׁא, מ כְְּרוּב, אַדּוֹן וְְאִמֵּר, וְְלֹא יָכְְלוּ לְְהַגִּיד בֵּית־אֲבֹתָם וְְזַרְְְעָם אִם מִיִּשְְְׂרָאֵל הֵם, מכיוון שייחוסם לא היה ברור, היה קשה לקבוע אם הם מישראל או לא –

• בְְּנֵי־דְְלָיָה, בְְנֵי־טוֹבִיָּה, בְְּנֵי נְְקוֹדָא – שֵׁשׁ מֵאוֹת וְְאַרְְְבָּעִים וּשְְְׁנָיִם;

• וּמִן־הַכֹּהֲנִים שייחוסם נתון בספק – בְְּנֵי חֳֳבַיָּה, בְְּנֵי הַקּוֹץ, בְְּנֵי בַרְְְזִלַּי, שנקראו כך לא מפני שברזלי היה אביהם, אלא – אֲשֶׁר לָקַח אביהם מִבְְּנוֹת בַּרְְְזִלַּי הַגִּלְְְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל־שְְׁמָם.

• אֵלֶּה בִּקְְְשׁוּ כְְתָבָם הַמִּתְְְיַחְְְשִׂים, כתבי היוחסין שלהם וְְלֹא נִמְְְצָא. הם טענו שהם כהנים, אבל לא היו בידיהם מסמכים להוכיח זאת, ולכן וַיְְְגֹאֲלוּ, הורחקו מִן־הַכְְּהֻנָּה.

• וַיֹּאמֶר הַתִּרְְְשָׁתָא, תואר כבוד פרסי או ארמי למושל היהודים, שגם נחמיה כונה בו. לָהֶם, אֲשֶׁר לֹא־יֹאכְְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳֳּדָשִׁים, הקודשים שקדושתם חמורה, שאינם נאכלים למי שאיננו כהן. עַד עֲמֹד הַכֹּהֵן לְְאֻרִים וְְתֻמִּים. כיוון שאין דרך לברר אם הם כהנים כשרים, אל להם לאכול מבשר הקודשים, כל עוד אין הדבר מתברר באמצעות כוחם הנבואי של האורים ותומים.

• כָָּל־הַקָּהָל כְְּאֶחָד – אַרְְְבַּע רִבּוֹא אַלְְְפַּיִם שְְׁלֹשׁ־מֵאוֹת וְְשִׁשִּׁים.

• מִלְְּבַד עַבְְְדֵיהֶם וְְאַמְְְהֹתֵיהֶם אֵלֶּה שהיו שִׁבְְְעַת אֲלָפִים שְְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְְׁלֹשִׁים וְְשִׁבְְְעָה, וְְלָהֶם מְְשֹׁרְְרִים וּמְְְשֹׁרְְרוֹת – מָאתַיִם וְְאַרְְְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. יש ספרים שנוסף ברשימה המשפט הבא: סוּסֵיהֶם – שְְׁבַע מֵאוֹת שְְׁלֹשִׁים וְְשִׁשָּׁה, פִּרְְְדֵיהֶם – מָאתַיִם אַרְְְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.

• גְְּמַלִּים – אַרְְְבַּע מֵאוֹת שְְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה, חֲמֹרִים – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שְְׁבַע מֵאוֹת וְְעֶשְְְׂרִים.

• וּמִקְְְצָת רָאשֵׁי הָאָבוֹת נָתְְנוּ תרומה לַמְְּלָאכָה: הַתִּרְְְשָׁתָא, המושל היהודי נָתַן לָאוֹצָר יחידות זָהָב שנקראו דַּרְְְכְְּמֹנִים – אֶלֶף; מִזְְְרָקוֹת, מִזרקים, כלים גדולים לזריקת הדם על המזבח – חֲמִשִּׁים; כָָּתְְְנוֹת כֹּהֲנִים – שְְׁלֹשִׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.

• וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת נָתְְנוּ לְְאוֹצַר הַמְְּלָאכָה זָהָב דַּרְְְכְְּמוֹנִים, מטבעות זהב – שְְׁתֵּי רִבּוֹת, ריבואות, עשרים אלף; וְְכֶסֶף מָנִים – אַלְְְפַּיִם וּמָאתָיִם. התרשתא תרם הרבה כאדם פרטי, אבל הם היו רבים, ולכן נתנו סכום גדול הרבה יותר.

• וַאֲשֶׁר נָתְְנוּ שְְׁאֵרִית הָעָם, שלא היו ראשי האבות, זָהָב דַּרְְְכְְּמֹנִים – שְְׁתֵּי רִבּוֹא; וְְכֶסֶף מָנִים – אַלְְְפָּיִם; וְְכָָתְְְנוֹת כֹּהֲנִים – שִׁשִּׁים וְְשִׁבְְְעָה.

• וַיֵּשְְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם וְְהַשּׁוֹעֲרִים וְְהַמְְשֹׁרְְרִים וּמִן־הָעָם, בני יהודה וְְהַנְְּתִינִים וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל משאר השבטים בְְּעָרֵיהֶם. הם לא התיישבו עד קצה נחלת יהודה. התפזרותם הגיעה עד אזור לוד. וַיִּגַּע, הגיע הַחֹדֶשׁ הַשְְּׁבִיעִי, חודש תשרי, וּבְְְנֵי יִשְְְׂרָאֵל יושבים בְְּעָרֵיהֶם.