נחמיה-פרק-12

ביאורים

• וְְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם־זְְרֻבָּבֶל בֶּן־שְְׁאַלְְְתִּיאֵל וְְיֵשׁוּעַ הכהן הגדול: שְְׂרָיָה, יִרְְְמְְיָה, עֶזְְְרָא,

• אֲמַרְְְיָה, מַלּוּךְְְ, חַטּוּשׁ,

• שְְׁכַנְְְיָה, רְְחֻם, מְְרֵמוֹת,

• עִדּוֹא, גִנְְּתוֹי, אֲבִיָּה,

• מִיָּמִין, מַעַדְְְיָה, בִּלְְְגָּה,

• שְְׁמַעְְְיָה וְְיוֹיָרִיב, יְְדַעְְְיָה,

• סַלּוּ, עָמוֹק, חִלְְְקִיָּה, יְְדַעְְְיָה. אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ.

• וְְהַלְְוִיִּם: יֵשׁוּעַ, בִּנּוּי, קַדְְְמִיאֵל, שֵׁרֵבְְיָה, יְְהוּדָה, מַתַּנְְְיָה עַל־הֻיְְּדוֹת, מזמורי ההודיות, הוּא וְְאֶחָיו,

• וּבַקְְְבֻּקְְְיָה וְְעֻנִּי אֲחֵיהֶם מחולקים לְְנֶגְְְדָּם, לעומתם לְְמִשְְְׁמָרוֹת.רשימת יוחסין של הכהנים, ייתכן שהיו אלה כהנים גדולים:

• וְְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת־יוֹיָקִים, וְְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת־אֶלְְְיָשִׁיב, וְְאֶלְְְיָשִׁיב – אֶת־יוֹיָדָע,

• וְְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת־יוֹנָתָן, וְְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת־יַדּוּעַ.

• וּבִימֵי יוֹיָקִים בנו של יהושע הכהן הגדול הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת: למשפחת שְְְׂרָיָה שחי בדור העולים הראשון, היה ראש בית האב מְְרָיָה; לְְיִרְְְמְְיָה היה ראש בית האב חֲנַנְְְיָה;

• לְְעֶזְְְרָא – מְְשֻׁלָּם; לַאֲמַרְְְיָה – יְְהוֹחָנָן;

• לִמְְְלִיכוּ – יוֹנָתָן; לִשְְְׁבַנְְְיָה – יוֹסֵף;

• לְְחָרִים – עַדְְְנָא; לִמְְְרָיוֹת – חֶלְְְקָי;

• לְְעִדּוֹא – זְְכַרְְְיָה. לא מן הנמנע שהוא הנביא זכריה בן ברכיה בן עדו, שפעל בימי דריוש; לְְגִנְְּתוֹן – מְְשֻׁלָּם;

• לַאֲבִיָּה – זִכְְְרִי; לְְמִנְְְיָמִין ולְְמוֹעַדְְְיָה – פִּלְְְטָי;

• לְְבִלְְְגָּה – שַׁמּוּעַ; לִשְְְׁמַעְְְיָה – יְְהוֹנָתָן;

• וּלְְְיוֹיָרִיב – מַתְְּנַי; לִידַעְְְיָה – עֻזִּי;

• לְְסַלַּי – קַלַּי; לְְעָמוֹק – עֵבֶר;

• לְְחִלְְְקִיָּה – חֲשַׁבְְְיָה; לִידַעְְְיָה – נְְתַנְְְאֵל.

• הַלְְוִיִּם בִּימֵי אֶלְְְיָשִׁיב הכהן, בנו של יויקים : יוֹיָדָע וְְיוֹחָנָן וְְיַדּוּעַ כְְּתוּבִים בתור רָאשֵׁי אָבוֹת, וְְכן הַכֹּהֲנִים נכתבו כמותם עַל ספר בזמן מַלְְְכוּת דָּרְְְיָוֶשׁ הַפַּרְְְסִי. כבר אין מדובר כאן בימי העלייה הראשונה אלא מאוחר יותר.

• בְְּנֵי לֵוִי רָאשֵׁי הָאָבוֹת הרי הם כְְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְְְרֵי הַיָּמִים, וְְעַד־יְְמֵי יוֹחָנָן בֶּן־אֶלְְְיָשִׁיב.

• וְְרָאשֵׁי הַלְְוִיִּם היו חֲשַׁבְְְיָה, שֵׁרֵבְְיָה וְְיֵשׁוּעַ בֶּן־קַדְְְמִיאֵל, וַאֲחֵיהֶם לְְנֶגְְְדָּם לְְהַלֵּל ו לְְהוֹדוֹת בְְּמִצְְְוַת דָּוִיד אִישׁ־הָאֱלֹהִים, מִשְְְׁמָר לְְעֻמַּת מִשְְְׁמָר. דוד בזמנו חילק את הלויים למשמרות של משוררים.

• מַתַּנְְְיָה וּבַקְְְבֻּקְְְיָה, עֹבַדְְְיָה, מְְשֻׁלָּם, טַלְְְמוֹן, עַקּוּב שֹׁמְְרִים שׁוֹעֲרִים ב מִשְְְׁמָר בַּאֲסֻפֵּי, בסִפי, מפתני הַשְְּׁעָרִים.

• אֵלֶּה היו בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן־יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וּבִימֵי נְְחֶמְְְיָה הַפֶּחָה וְְעֶזְְְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר.

• וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְְרוּשָׁלִַם בִּקְְְשׁוּ, זימנו אֶת־הַלְְוִיִּם מִכָָּל־מְְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם, כדי לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְְשִׂמְְְחָה וּבְְְתוֹדוֹת, בהודיות וּבְְְשִׁיר ב מְְצִלְְְתַּיִם, ב נְְבָלִים וּבְְְכִנֹּרוֹת.

• וַיֵּאָסְְפוּ בְְּנֵי הַמְְשֹׁרְְרִים מכל המקומות, וּמִן־הַכִּכָּר סְְבִיבוֹת יְְרוּשָׁלִַם וּמִן־חַצְְְרֵי נְְטֹפָתִי, מעין מחנות של בתי אב שישבו סמוכים לנטופה,

• וּמִבֵּית הַגִּלְְְגָּל וּמִשְְּׂדוֹת גֶּבַע וְְעַזְְְמָוֶת, כִּי הלויים המשוררים לא גרו בתוך ירושלים עצמה, אלא חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְְשֹׁרְְרִים סְְבִיבוֹת יְְרוּשָׁלִָם.

• וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם, וַיְְְטַהֲרוּ אֶת־הָעָם וְְאֶת־הַשְְּׁעָרִים וְְאֶת־הַחוֹמָה, הם סילקו מהעיר כל טומאה. כעת מתאר נחמיה את פרטי הטקס של חנוכת החומה:

• וָאַעֲלֶה אֶת־שָׂרֵי יְְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה, וָאַעֲמִידָה שְְׁתֵּי תוֹדֹת גְְּדוֹלֹת, לחמי תודה, וְְתַהֲלֻכֹת צועדות לַיָּמִין מֵעַל לַחוֹמָה לְכיוון שַׁעַר הָאַשְְְׁפֹּת.

• וַיֵּלֶךְְְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְְְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְְהוּדָה

• וַעֲזַרְְְיָה, עֶזְְְרָא וּמְְְשֻׁלָּם,

• יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן וּשְְְׁמַעְְְיָה וְְיִרְְְמְְיָה.

• וּמִבְְּנֵי הַכֹּהֲנִים התוקעים בַּחֲצֹצְְרוֹת: זְְכַרְְְיָה בֶן־יוֹנָתָן בֶּן־שְְׁמַעְְְיָה בֶן־מַתַּנְְְיָה בֶּן־מִיכָיָה בֶּן־זַכּוּר בֶּן־אָסָף,

• וְְאֶחָיו שְְׁמַעְְְיָה וַעֲזַרְְְאֵל, מִלֲלַי, גִּלֲלַי, מָעַי, נְְתַנְְְאֵל וִיהוּדָה ו חֲנָנִי בִּכְְְלֵי־שִׁיר, שירי דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְְעֶזְְְרָא הַסּוֹפֵר צועד לִפְְְנֵיהֶם,

• וְְהם ממשיכים לצעוד עַל שַׁעַר הָעַיִן. וכ נֶגְְְדָּם עָלוּ אנשים אחרים עַל־מַעֲלוֹת, מדרגות עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה מֵעַל לְְבֵית דָּוִיד וְְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְְְרָח.

• וְְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַהוֹלֶכֶת לְְמוֹאל, אל מול התודה הראשונה, וַאֲנִי, נחמיה הולך אַחֲרֶיהָ וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְְהַחוֹמָה, ליד החומה מֵעַל לְְמִגְְְדַּל הַתַּנּוּרִים וְְעַד הַחוֹמָה הָרְְחָבָה.

• וּמֵעַל לְְשַׁעַר־אֶפְְְרַיִם וְְעַל־שַׁעַר החומה הַיְְְשָׁנָה וְְעַל־שַׁעַר הַדָּגִים וּמִגְְְדַּל חֲנַנְְְאֵל וּמִגְְְדַּל הַמֵּאָה וְְעַד שַׁעַר הַצֹּאן. וְְעָמְְדוּ, עצרו התהלוכות עם התודות בְְּשַׁעַר הַמַּטָּרָה.

• וַתַּעֲמֹדְְְנָה שְְׁתֵּי הַתּוֹדֹת בְְּבֵית הָאֱלֹהִים, וַאֲנִי וַחֲצִי הַסְְּגָנִים, הפקידים הגבוהים עִמִּי.

• וְְהַכֹּהֲנִים: אֶלְְְיָקִים, מַעֲשֵׂיָה, מִנְְְיָמִין, מִיכָיָה, אֶלְְְיוֹעֵינַי, זְְכַרְְְיָה, חֲנַנְְְיָה תוקעים בַּחֲצֹצְְרוֹת.

• וּמַעֲשֵׂיָה וּשְְְׁמַעְְְיָה וְְאֶלְְְעָזָר וְְעֻזִּי וִיהוֹחָנָן וּמַלְְְכִּיָּה וְְעֵילָם וָעָזֶר – וַיַּשְְְׁמִיעוּ הַמְְשֹׁרְְרִים הללו את השיר, וְְיִזְְְרַחְְְיָה היה הַפָּקִיד הממונה עליהם.

• וַיִּזְְְבְְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְְבָחִים גְְּדוֹלִים וַיִּשְְְׂמָחוּ, כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְְּחָם שִׂמְְְחָה גְְדוֹלָה בכך שירושלים נבנתה והוקפה סוף סוף חומה. וְְגַם הַנָּשִׁים וְְהַיְְְלָדִים שָׂמֵחוּ, וַתִּשָּׁמַע שִׂמְְְחַת יְְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק.

• וַיִּפָּקְְדוּ, התמנו לתפקיד בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים עַל־הַנְְּשָׁכוֹת, הלשכות לָאוֹצָרוֹת, לַתְְּרוּמוֹת, לָרֵאשִׁית, לביכורים וְְלַמַּעַשְְְׂרוֹת, לִכְְְנוֹס, לאסוף בָּהֶם לִשְְְׂדֵי, משדות הֶעָרִים מְְנָאוֹת, מנות הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים וְְלַלְְוִיִּם, כִּי שִׂמְְְחַת יְְהוּדָה הייתה עַל־הַכֹּהֲנִים וְְעַל־הַלְְוִיִּם הָעֹמְְדִים.

• וַיִּשְְְׁמְְרוּ מִשְְְׁמֶרֶת עבודת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְְְׁמֶרֶת הַטָּהֳֳרָה, שלא ייטמא הקודש, וְְהַמְְשֹׁרְְרִים וְְהַשֹּׁעֲרִים ממלאים את תפקידיהם כְְּמִצְְְוַת דָּוִיד ו שְְׁלֹמֹה בְְנוֹ.

• כִּי מנהגי השירה נקבעו כבר בִימֵי דָוִיד וְְאָסָף מִקֶּדֶם שהיו רָאשֵׁי הַמְְשֹׁרְְרִים וְְשִׁיר־תְְּהִלָּה וְְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, ועכשיו החזירו את הדברים לנוסח הישן, כל דבר על מקומו.

• וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל בִּימֵי זְְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְְחֶמְְְיָה נֹתְְנִים מְְנָיוֹת, מנות הַמְְשֹׁרְְרִים וְְהַשֹּׁעֲרִים דְְּבַר־יוֹם בְְּיוֹמוֹ, וּמַקְְְדִּשִׁים אותן לַלְְוִיִּם, וְְהַלְְוִיִּם מַקְְְדִּשִׁים לִבְְְנֵי אַהֲרֹן את המעשר מן המעשר.