משלי-פרק-2
ספר
מקבץ
ביאורים
-
בְְּנִי, אִם־תִּקַּח ללבך את אֲמָרָי, וּמִצְְְוֹתַי תִּצְְְפֹּן אִתָּךְְְ, תשמור אצלך –
-
לְְהַקְְְשִׁיב, לכוון כדי לשמוע לַחָָכְְְמָה את אָָזְְְנֶךָ, תַּטֶּה, תַּפנה לִבְְּךָ לַתְְּבוּנָה.
-
כִּי אִם, לא רק תטה אוזנך להקשיב למה שנאמר, אלא אף לַבִּינָה תִקְְְרָא, תתפלל ותזמין אותה מיזמתך, לַתְְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ, תשתוקק ותתלהב,
-
אִם־תְְּבַקְְְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, כאנשים שאוהבים כסף ואינם שבעים ממנו , וְְכַמַּטְְְמֹנִים, כאוצרות מוחבאים תַּחְְְפְְּשֶׂנָּה, במרץ, בחדווה ובחשק, ביסודיות ובתשומת לב – למרות הקושי והאכזבות שבחיפוש –
-
אָז תָּבִין יִרְְְאַת ה' וְְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְְְצָא.
-
כִּי־ה' יִתֵּן חָָכְְְמָה, מִפִּיו – ביטוי המרמז על התקרבות וחיבה גדולה – ניתנות דַּעַת וּתְְְבוּנָה.
-
יִצְְְפֹּן, ישמור לַיְְְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, עצה טובה, תבונה ויכולת מעשית, ויעניק מָגֵן לְְהֹלְְכֵי תֹם, להולכים בתמימות, כדי שיוכלו
-
לִנְְְצֹר אָָרְְְחוֹת מִשְְְׁפָּט, דרכי יושר וְְאת דֶרֶךְְְ חֲסִידָו יִשְְְׁמֹר.
-
אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְְְׁפָּט וּמֵישָׁרִים ו כָָל־מַעְְְגַּל, דרך, אורח חיים טוֹב.
-
כִּי, כאשר תָבוֹא ה חָָכְְְמָה בְְלִבֶּךָ, וְְה דַעַת לְְנַפְְְשְְׁךָ יִנְְְעָם, יהיה נעים –
-
מְְזִמָּה, המחשבה, העיון וההברקה תִּשְְְׁמֹר עָלֶיךָ, וה תְְּבוּנָה תִנְְְצְְרֶכָּה, תשמור אותך –
-
לְְהַצִּילְְךָ מִדֶּרֶךְְְ רָע, מֵאִישׁ מְְדַבֵּר תַּהְְְפֻּכוֹת, דברי שקר, שבכוחו לשכנע בנכונותם.
-
הַעֹזְְבִים אָָרְְְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְְּדַרְְְכֵי־חֹשֶׁךְְְ,
-
הַשְְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, אנשים ש יָגִילוּ בְְּתַהְְְפֻּכוֹת, סילוף רָע. אנשים אלו שמחים כאשר הרע נהפך לטוב והטוב לרע, ונעשה בלבול בין העולמות.
-
אֲשֶׁר אָָרְְְחֹתֵיהֶם עִקְְּשִׁים, דרכיהם עקומות, וּנְְְלוֹזִים, מעוותים הם בְְּמַעְְְגְְּלוֹתָם, באורחות חייהם.
-
לְְהַצִּילְְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָָּכְְְרִיָּה ש אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה, מדברת דברי חלקות. כנראה היו אז נשים נשואות שבעת שבעליהן לא היו בבית, היו מחפשות לעצמן הרפתקאות. אשה זרה כזו מנסה לתפוס בחורים צעירים וחסרי ניסיון ולפתות אותם בדבריה.
-
הַעֹזֶבֶת את אַלּוּף נְְעוּרֶיהָ, בוגדת בבעלה ובו בזמן אֶת־בְְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה, שהרי משמעותה של ברית הנישואין אינה רק כלפי אדם אלא גם כלפי אלוקים.
-
כִּי שָׁחָה, הושפל אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ. הבית שלה קרוב אל המוות, וְְאֶל־רְְפָאִים, מתים, נעים מַעְְְגְְּלֹתֶיהָ, מסלוליה. דרכה של אשה זו מובילה היישר אל שאול תחתית.
-
כָָּל־בָּאֶיהָ, הבאים אליה לֹא יְְשׁוּבוּן. הם שקעו ונבלעו בתוך החוויה הזו ואינם יכולים להיחלץ ממנה, וְְלֹא־יַשִּׂיגוּ עוד אָָרְְְחוֹת חַיִּים.
-
לְְמַעַן תֵּלֵךְְְ בְְּדֶרֶךְְְ טוֹבִים, וְְאָָרְְְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְְְׁמֹר.
-
כִּי־יְְשָׁרִים יִשְְְׁכְְּנוּ ב אָרֶץ וישבו בה לבטח, וּתְְְמִימִים, נאמנים, צדיקים יִוָּתְְרוּ, יישארו בָהּ. רק ההולכים בדרך הישר והשומרים את דרך ה' יוכלו לשכון בארץ הטובה.
-
וּלעומתם ה רְְְשָׁעִים – מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וקיומם בארץ ארעי, וּבוֹגְְדִים יִסְְּחוּ, ייעקרו מִמֶּנָּה.
פסוקים
-
בני אם־תקח אמרי ומצותי תצפן אתך
-
להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה
-
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך
-
אם־תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה
-
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא
-
כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה
-
וצפן [יצפן] לישרים תושיה מגן להלכי תם
-
לנצר ארחות משפט ודרך חסידו [חסידיו] ישמר
-
אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל־מעגל־טוב
-
כי־תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם
-
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה
-
להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות
-
העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי־חשך
-
השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע
-
אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם
-
להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה
-
העזבת אלוף נעוריה ואת־ברית אלהיה שכחה
-
כי שחה אל־מות ביתה ואל־רפאים מעגלתיה
-
כל־באיה לא ישובון ולא־ישיגו ארחות חיים
-
למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר
-
כי־ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה
-
ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה
פסוקים מנוקד
-
בְּנִי אִם־תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ׃
-
לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה׃
-
כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ׃
-
אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה׃
-
אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא׃
-
כִּי־יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה׃
-
וצפן [יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם׃
-
לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חסידו [חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר׃
-
אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל־מַעְגַּל־טוֹב׃
-
כִּי־תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם׃
-
מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה׃
-
לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת׃
-
הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ׃
-
הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע׃
-
אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם׃
-
לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה׃
-
הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה׃
-
כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ׃
-
כָּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא־יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים׃
-
לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר׃
-
כִּי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ׃
-
וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה׃