תהילים-פרק-9

ביאורים

  • לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן, שמו של שיר או אות למנצח, ואולי זהו שמו של אויב שמת, מִזְמוֹר תודה לה' לְדָוִד.

  • אוֹדֶה ל ה' בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ,

  • אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה, אעלוז מרוב שמחה בָךְ, אֲזַמְּרָה ל שִׁמְךָ, עֶלְיוֹן,

  • בְּשׁוּב אוֹיְבַי, כשאויבי נסוגו אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ.

  • כִּי, כאשר עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, וכשעמדתי בדין, דנת אותם לכף חובה. יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא המשפט של המלך, שׁוֹפֵט ה צֶדֶק.

  • גָּעַרְתָּ ב גוֹיִם, ומשמעה של גערה זו אִבַּדְתָּ רָשָׁע, עד כדי כך ש שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.

  • הָאוֹיֵב תַּמּוּ, הושמדו, ומה שנשאר אחריהם הוא רק חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְעָרִים ש נָתַשְׁתָּ, עקרת אָבַד זִכְרָם הֵמָּה. אפילו זיכרון לא נשאר מהם.

  • וכנגד כל אלה הנעלמים והנשכחים, ה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן, הקים לַמִּשְׁפָּט את כִּסְאוֹ, מלכותו ומשפטו,

  • וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין את ה לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים.

  • וִיהִי ה' מִשְׂגָּב, מעוז ומפלט לַדָּךְ, לעני, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת, לזמנים שהמסכנים נמצאים בַּצָּרָה.

  • וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, היודעים ומכירים במציאותך, ה', ולכן גם נקשרים אליך, כִּי לֹא עָזַבְתָּ את דֹרְשֶׁיךָ, אלה המבקשים אותך והחפצים בך, ה'.

  • זַמְּרוּ לַה', יֹשֵׁב, היושבים ב צִיּוֹן; הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, מעשיו. ספרו כיצד הצילכם מצרה והושיע אתכם.

  • כִּי הלוא ה' שהוא דֹרֵשׁ, תובע את ה דָּמִים של הנקיים שנשפכו, אוֹתָם זָכָר, שהרי הוא יודע מיהו הרע ומיהו הטוב, ו לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים, אלה הנוהגים כראוי ומצניעים את עצמם. אל ההודאה צמודה תפילה על העתיד:

  • חָנְנֵנִי, חנני, רחם עלי, ה', רְאֵה עָנְיִי, סבלי מִשֹּנְאָי; מְרוֹמְמִי, אתה המרים, המרחיק אותי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת,

  • לְמַעַן אֲסַפְּרָהכשאראה בישועה את כָּל תְּהִלָּתֶיךָ; בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן, המקומות ההומים והמרכזיים של העיר אָגִילָה, אשמח ואספר בִּישׁוּעָתֶךָ.

  • טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת, בבור ש עָשׂוּ לאחרים, בְּרֶשֶׁת, במלכודת זוּ, אשר טָמָנוּ, בה נִלְכְּדָה רַגְלָם.

  • נוֹדַע ה', כאשר מִשְׁפָּט עָשָׂה בעולם, כש בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ, נלכד ה רָשָׁע. זהו הִגָּיוֹן, דבר שיש להגות ולדבר בו. או: נעימה, המיה סימן למנגן. סֶלָה, גם זה סימן מוסיקלי, או: אכן.

  • יָשׁוּבוּ, ילכו רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה. הרשעים הם יצורי שאול היוצאים ממנו אל העולם שלנו וצריכים לחזור לשם. וכן כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי, השוכחים את אֱלֹֹהִים.

  • כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, עני, הנראה עזוב, אך בסופו של דבר ה' יפנה אליו, ו תִּקְוַת עֲנִיִּים לא תֹּאבַד לָעַד.

  • קוּמָה, התגלה, ה', ואז אַל יָעֹז, יעז פניו אֱנוֹשׁ. אין לאנשים עזי מצח עמידה כאשר תתגלה בעולם, כאשר יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ, לפניך.

  • שִׁיתָה, שים, ה', מוֹרָה, פחד, או: חיתוך, גזרה לָהֶם, ואז יֵדְעוּ גוֹיִם שבעצם אֱנוֹשׁ הֵמָּה. בזמן שכוחם גובר, הם חושבים שהם חסינים מכל פגע. מוטב שידעו כי אין הם אלא בני אדם, ויש קצבה לכוחם ולחייהם. ובמשמעות נוספת: ידעו את חולשתם וחוליָם האָנוּשׁ. סֶּלָה.

פסוקים

  1. למנצח עלמות לבן מזמור לדוד
  2. אודה יהוה בכל־לבי אספרה כל־נפלאותיך
  3. אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון
  4. בשוב־אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך
  5. כי־עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק
  6. גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד
  7. האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה
  8. ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו
  9. והוא ישפט־תבל בצדק ידין לאמים במישרים
  10. ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה
  11. ויבטחו בך יודעי שמך כי לא־עזבת דרשיך יהוה
  12. זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו
  13. כי־דרש דמים אותם זכר לא־שכח צעקת עניים [ענוים]
  14. חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות
  15. למען אספרה כל־תהלתיך בשערי בת־ציון אגילה בישועתך
  16. טבעו גוים בשחת עשו ברשת־זו טמנו נלכדה רגלם
  17. נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה
  18. ישובו רשעים לשאולה כל־גוים שכחי אלהים
  19. כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים [עניים] תאבד לעד
  20. קומה יהוה אל־יעז אנוש ישפטו גוים על־פניך
  21. שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה

פסוקים מנוקד

  1. לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד׃
  2. אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל־לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל־נִפְלְאוֹתֶיךָ׃
  3. אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃
  4. בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ׃
  5. כִּי־עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃
  6. גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד׃
  7. הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה׃
  8. וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃
  9. וְהוּא יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃
  10. וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃
  11. וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה׃
  12. זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃
  13. כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא־שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים׃]
  14. חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת׃
  15. לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל־תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ׃
  16. טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם׃
  17. נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה׃
  18. יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל־גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים׃
  19. כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים [עֲנִיִּים] תֹּאבַד לָעַד׃
  20. קוּמָה יְהוָה אַל־יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל־פָּנֶיךָ׃
  21. שִׁיתָה יְהוָה מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה׃