תהילים-פרק-17

ביאורים

• תְּפִלָּה לְדָוִד.שִׁמְעָה ה' את דברי שנאמרים ב צֶדֶק, ביושר ובכנות, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, נעימת תפילתי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי הנאמרת בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה. בַּקשתי:

• מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא לאור, כי במשפט זה יתברר צדקי, ואיוושע. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה, יראו מֵישָׁרִים, אמת, אף אם אני אכן אשם בדבר כלשהו. המשפט הזה איננו רק משפט המעשה אלא אף משפט המחשבה והרצונות

• בָּחַנְתָּ לִבִּי; פָּקַדְתָּ, בדקת את לבי גם ב לַּיְלָה; צְרַפְתַּנִי, חיפשת בי סיגים כדרך שעושה הצורף, אך בַל תִּמְצָא; גם אם זַמֹּתִי, עלה בלבי רעיון והרהור שאינו ראוי, בַּל יַעֲבָר פִּי, לא אמרתי דברים אלו בפי בוודאי.

• לִפְעֻלּוֹת אָדָם, אותם דברים שאני עושה בעולם כאחד האדם, אני פועל בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, כפי שאתה מצווה עלי ; אֲנִי שָׁמַרְתִּי מלהגיע ל אָרְחוֹת, דרכי פָּרִיץ, רשע, פורץ גדר.

• תָּמֹךְ, תמכתי אֲשֻׁרַי, רגלַי ופסיעותי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בדרכים שסללת, בַּל, לא נָמוֹטּוּ, כשלו פְעָמָי, צעדי.

• אֲנִי קְרָאתִיךָ בתקווה כִי תַעֲנֵנִי, אֵל, ובידך לעזרני . הַט אָזְנְךָ לִי, שְׁמַע אִמְרָתִי.

• הַפְלֵה, הכר לי את חֲסָדֶיךָ, אתה ה מוֹשִׁיעַ את ה חוֹסִים בך מִפני מִתְקוֹמְמִים, מהמורדים בך שהם אויבי, והחזיקני בִּימִינֶךָ.

• שָׁמְרֵנִי כְּמו ששומרים אִישׁוֹן בַּת עָיִן, את בָּבת העין, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי

• מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ, אשר שַׁדּוּנִי, שודדים אותי, מפני אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ אשר יַקִּיפוּ עָלָי, הסובבים אותי במצור.

• חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ, שומנם מקיף את גופם, אנשים עשירים השקועים בהנאותיהם ואטומים; פִּימוֹ, בפיהם דִּבְּרוּ בְגֵאוּת.

• אַשֻּׁרֵנוּ, אני רואה את האויב עַתָּה סְבָבוּנוּ, הנה הם מכתרים אותנו. את עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת, הם מפנים בָּאָרֶץ לחפש אחר קרבנות ולתפסם.

• דִּמְיֹנוֹהאויב בעיני כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף, המשתוקק לִטְרֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים ואורב לטרפו.

• קוּמָה, ה', קַדְּמָה פָנָיו במלחמה, הַכְרִיעֵהוּ, נצח אותו, פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע ב חַרְבֶּךָ.

• מִמְתִים, מאנשים שתחת יָדְךָ והשגחתך, ה', מִמְתִים מֵחֶלֶד, מאנשי העולם ש חֶלְקָם בַּחַיִּים, ושמ צְפוּנְךָ, מאוצרותיך הצפונים תְּמַלֵּא בִטְנָם. אנשים צדיקים אלו לא רק הם עצמם ישבעו אלא גם יִשְׂבְּעוּ ה בָנִים שלהם, וְהִנִּיחוּ את יִתְרָם, מה שייוותר להם לְעוֹלְלֵיהֶם. תפילה –תקווה אישית לסיום:

• אֲנִי בְּצֶדֶק, באמת, אל נכון אֶחֱזֶה, אראה את פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, גם בזמן העֵרוּת, כדרך הנביאים, את תְּמוּנָתֶךָ.