תהילים-פרק-22

ביאורים

• לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, אולי זהו שם של לחן, שעליו חובר ה מִזְמוֹר לְדָוִד.

• אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?! כך חש הנרדף המבודד שאינו שומע את המענה האלוקי. רָחוֹק, רחוקים מִישׁוּעָתִי, ממושיעי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי, צעקָתי. כביכול אין תפילותי מגיעות אל ה'.

• אֱלֹֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם, בימים וְלֹא תַעֲנֶה, וְאף ב לַיְלָה אני קורא וְלֹא דֻמִיָּה לִי. אין שקט בנפשי, אין לי מנוחה.

• וְאַתָּה קָדוֹשׁ עליון ונצחי, ה יוֹשֵׁב על כיסא רם ונישא שכולו עשוי מ תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, שהיללוהו במשך הדורות. אני מתפלל אליך, שהרי מאז ומעולם אתה שומע תפילה

• בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּוַתְּפַלְּטֵמוֹ, הצלת אותם מצרותיהם.

• אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ מצרותיהם, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ, התאכזבו.

• וראה נא את מצבי השפל אָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם. הכול מואסים בי.

• כָּל רֹאַי יַלְעִגוּ לִי, יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, יאמרו אמירה מזלזלת שאפילו אין בה דיבור שלם, אלא קולות והעוויות של בוז, יָנִיעוּ רֹאשׁ בלעג או בחמלה, כעין השתתפות בצערי. כך אני מרגיש ואומר לכל אדם:

• גֹּל, גלגל, העבר אֶל ה' את דאגתך, השלך עליו יהבך. ה' יְפַלְּטֵהוּ, יְמלט את מי שבוטח בו, יַצִּילֵהוּ, כִּי ה' חָפֵץ בּוֹ.

• כִּי אַתָּה, ה', גֹחִי, מחלץ ומוציא אותי מִבּטֶן אמי. אתה הוא מַבְטִיחִי, המקיים אותי והמסב לי ביטחון עַל שְׁדֵי אִמִּי.

• עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי לתמיכה ולסעד מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִי אֵלִי אָתָּה. עוד משחר ילדותי אני נשען רק עליך.

• אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי עתה, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר מלבדך.

• סְבָבוּנִי לנגח אותי פָּרִים רַבִּים, בעלי חיים גדולים העשויים להיות מסוכנים; אַבִּירֵי בָשָׁן, בקר מן הבשן, גזע גדול במיוחד, כִּתְּרוּנִי, הקיפוני סביב סביב. פרים ואבירים הם דימוי למנהיגים חזקים.

• פָּצוּ, האויבים פתחו עָלַי פִּיהֶם כ אַרְיֵה טֹרֵף וְשֹׁאֵג.

• כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי, אני חלוש ורפה, וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי. הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָגשעווה שהוא נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי, גופי. אין בי כל תחושת כוח ועצמה פנימית.

• יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ, כמו חרס כֹּחִי. איני מרגיש כל לחלוחית של חיים בתוכי, וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק אל מַלְקוֹחָי, לסתותי, וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי, תשים אותי. אני חש שקיומי רופף, מפורר מבפנים וחסר חיים.

• כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים; עֲדַת מְרֵעִים, רשעים, פגעים הִקִּיפוּנִי; כּלפני ה אֲרִי מושלכות יָדַי וְרַגְלָי. אני שבור ורצוץ.

• אֲסַפֵּר, אספור את כָּל עַצְמוֹתָי השבורות ומרוסקות, ו הֵמָּההאויבים יַבִּיטוּ, יִרְאוּ בִי, ימתינו למפלתי הגמורה, או: יצפו בי בלעג.

• יְחַלְּקוּ את בְגָדַי שאני לובש, לָהֶם, ביניהם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל מי יקבל כל בגד ובגד.

• וְאַתָּה, ה', אַל תִּרְחָק. אֱיָלוּתִי, מקור כוחי, חוזקי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה, מהר.

• הַצִּילָה מֵחֶרֶב את נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב שעומד לנשוך אותי, הצל את יְחִידָתִי, נשמתי.

• הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה, וּמִקַּרְנֵי רֵמִים, ראמים בעלי חיים שלהם קרניים ארוכות וגדולות, עֲנִיתָנִי. היעתר לבקשתי שלא ינגחו אותי בקרניהם. וכאן בא קטע הסיום, המדבר על הישועה בלשון עבר:

• אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי על הישועה שהושעת אותי, בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.

• יִרְאֵי ה', הַלְלוּהוּאת ה', כָּל זֶרַע יַעֲקֹב, כַּבְּדוּהוּ, וְגוּרוּ, פחדו, יִראו מִמֶּנוּ, כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.

• כִּי לֹא בָזָה ה' וְלֹא שִׁקַּץ, לא זלזל ולא מאס ב עֱנוּת, סבל עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.

• מֵאִתְּךָ, מכוחך היא תְּהִלָּתִי, שאותה אני משמיע בְּקָהָל רָב. את נְדָרַי שנדרתי בעת צרה אֲשַׁלֵּם נֶגֶד, במעמד יְרֵאָיו.

• יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ מברכת ה' כאשר יושיעם. יְהַלְלוּ את ה' דֹּרְשָׁיו, מחפשיו , יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד הודות לתקווה ולישועה.

• יִזְכְּרוּ את המעשים וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כָּל אַפְסֵי, קצות ה אָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם.

• כִּי לַה' הַמְּלוּכָה בכל העולם, והוא מֹשֵׁל גם בַּגּוֹיִם.

• אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ, אלה שחייהם מדושנים ומאושרים בעולם. לְפָנָיו יִכְרְעוּ כאות כבוד והכנעה כָּל יוֹרְדֵי עָפָר, בני האדם, שסופם למות, וְכל מי ש נַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה, שאינו יכול להחיות את עצמו, כלומר כל היצורים.

• זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ, גם הבנים יעבדו את ה' מתוך זיכרון המאורעות הללו. יְסֻפַּר לכבוד אדֹנָי על נסיו ותהילותיו לַדּוֹר הבא.

• יָבֹאוּ אותם שחיים עכשיו וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ לְעַם נוֹלָד, לילדים, כִּי עָשָׂה ה' תשועה לבני אדם.