תהילים-פרק-24

ביאורים

• לְדָוִד מִזְמוֹר.המזמור פותח בדברים על כבוד ה' ומלכותו בכלל: לַה' שייכת הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, מה שממלא אותה, הריבוי העצום שביקום, תֵּבֵל, העולם וְיֹשְׁבֵי בָהּ.

• כִּי הוּאה' עַל יַמִּים יְסָדָהּ, בנה את הארץ מעל מקווי המים הגדולים, וְעַל נְהָרוֹת, זרמי מים יְכוֹנְנֶהָ, יעמיד אותה. המים אינם רק גבולותיו של עולם היישוב; הם מצויים גם מתחתיו. פסגתו הרוחנית של העולם הוא הר הבית. באשר אליו שואל המשורר:

• מִי יַעֲלֶה, מי הוא הראוי לעלות בְהַר ה', מקום המקדש הנראה לעין, וכן: המקדש של מעלה, שמעבר לעולם הגשמי , וּמִי הוא ש יָקוּם, יוכל להתקיים בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ?!

• נְקִי כַפַּיִם, מי שמצד מעשיו הוא נקי מרע, ושהוא גם בַר, נְקי לֵבָב, לב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא את נַפְשִׁי, נ פשו. רצונו אינו מוביל לדברי הבל, לשקר ולרע , וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה, שבועותיו אמת. זהו אדם שלא התקשר עם מסגרות או תפיסות של מרמה.

• יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹֹהֵי יִשְׁעוֹ. על אנשים כמותו אפשר לומר:

• זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מחפשיו של ה', ההולכים אחריו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ, ה', עַם יַעֲקֹב. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. עד כאן עסק המזמור בתנאים לכניסתם של המתפללים, עובדי ה', למקדש. ומכאן לכניסתו של ה' למקדש. לשם כך מבקש המשורר מן השערים:

• שְׂאוּ, הרימו, שְׁעָרִים, את רָאשֵׁיכֶם, כי מי שנכנס גדול ומרומם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא בשערים הללו מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

• מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? אין זה אדם אלא ה' עִזּוּז, חזק, עצום וְגִבּוֹר, ה' נכנס להיכלו כ גִּבּוֹר מִלְחָמָה הנכנס כמנצח. ושוב אותה פנייה המנו נית :

• שְׂאוּ, שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.

• מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' צְבָאוֹת, אדון כל החילות, המושל בכל הכוחות, הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. סֶלָה.