תהילים-פרק-32

ביאורים

• לְדָוִד מַשְׂכִּיל, כינוי לשיר שעיקרו הגות ועיון, או ללחן של שיר שהתחיל במלה זו. אַשְׁרֵי, מאושר, מחוזק נְשׂוּי פֶּשַׁע, מי שפשעו נסלח, כְּסוּי חֲטָאָה, מי שאין לו קשר לפשעים, והוא כמו מוגן ומכוסה מן החטא.

• אַשְׁרֵי אָדָם אשר לֹא יַחְשֹׁב, ימצא ויחשיב ה' לוֹ עָוֹן, פשע, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה, זיוף.

• כִּי, כאשר הֶחֱרַשְׁתִּי, אני שותק, בָּלוּ, נשחקות עֲצָמָי, עצמותי, וכך גם בְּשַׁאֲגָתִי, כשאני צועק ובוכה כָּל הַיּוֹם,

• כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ. בייסורי הגוף ובמאורעות החיים אני מרגיש כאילו יד כבדה לוחצת אותי. נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי, השמנונית שבי. כוח החיים שלי יוצא כמו נוזל המתמצה בְּחַרְבֹנֵי, ביובש ה קַיִץ. אני מרגיש כאילו חום עז מייבש את כל הלחות שבי. סֶלָה.

• חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ, אינני מתיימר להיות בלי חטא, אבל אני מודה על חטאי ומספר עליו לפניך, וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי, הסתרתי, אָמַרְתִּי לעצמי : אוֹדֶה עֲלֵי, אתוודה על פְשָׁעַי לַה'.וְאַתָּה נָשָׂאתָ, סלחת ל עֲוֹן חַטָּאתִי. סֶלָה.

• עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, בזמנים שצריך למצוא מוצא, כשאדם עומד על פרשת דרכים או כשהוא חסר אונים רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים, זרמי שיטפון המאיימים של המציאות אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ.

• אַתָּה, ה', סֵתֶר, מחסה לִי; מִצַּר, מאויבים או מצרות תִּצְּרֵנִי, תשמור אותי ; רָנֵּי פַלֵּט, שירת הצלה תְּסוֹבְבֵנִי, תקיף אותי בהודיה על עזרתך. סֶלָה. כאן מוסר המשורר את המענה של ה':

• אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ, אלמד אותך בְּדֶרֶךְ זוּ, אשר תֵלֵךְ בה ; אִיעֲצָה עָלֶיךָ אייעץ לך ב עֵינִי, מתוך השגחה ופיקוח, והעצה מופנית לכל בני האדם :

• אַל תִּהְיוּ כְּסוּס או כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, שאינו מבין דבר, ש בְּאמצעות מֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ, שעטתו וגאוותו לִבְלוֹם, ייבלם וירוסן, כדי ש בַּל קְרֹב, לא יקרב אֵלֶיךָ. הבהמה זקוקה למחסומים חיצוניים כדי שלא תיפגע.

• רַבִּים מַכְאוֹבִים לשם ריסונו של ה רָשָׁע, וְאילו הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ וישמור עליו מ פני המכאובים.

• שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ, שירו כָּל יִשְׁרֵי לֵב.