תהילים-פרק-35

ביאורים

• לְדָוִד.רִיבָה, ה', אֶת, עם יְרִיבַי; לְחַם אֶת, עם לֹחֲמָי, הלוחמים בי.

• הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, מגן גדול המכסה את האד ם מכמה צדדים, וְקוּמָה להילחם בְּעֶזְרָתִי,

• וְהָרֵק, שלוף חֲנִית, וּסְגֹר, חסום את הדרך לִקְרַאת, בפני רֹדְפָי. ובאופן כללי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי: יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי.

• יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ, ינוסו אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ, יתביישו חֹשְׁבֵי רָעָתִי.

• יִהְיוּ כְּמֹץ העוטף את גרגרי הדגן, שהוא עף לִפְנֵי ה רוּחַ ואבד, וּמַלְאַךְ ה' יהיה דּוֹחֶה, הודף אותם.

• יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת. צירוף שני הגורמים האלו יביא לנפילה שבה אי –אפשר להיאחז בְּדבר, וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם.

• כִּי חִנָּם, בלי סיבה מוצדקת טָמְנוּ לִי אויבי שַׁחַת רִשְׁתָּם, מלכודת –בור ללכוד אותי ; חִנָּם חָפְרוּ שחת לְנַפְשִׁי.

• תְּבוֹאֵהוּלאויב שׁוֹאָה, מפלה כבדה ש לֹא יֵדָע מהיכן היא באה לו, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן לי תִּלְכְּדוֹתלכוד אותו עצמו, בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּברשת אשר טמן.

• וְאילו נַפְשִׁי על מכלול כוחותיה תָּגִיל בַּה', תָּשִׂישׂ, תשמח בִּישׁוּעָתוֹ.

• כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה שירה. לא רק הפה שר, אלא כל הגוף מתרונן ואומר : ה', מִי כָמוֹךָ! שאתה מַצִּיל עָנִי, מסכן ומדוכא מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן אתה מציל מִגֹּזְלוֹ.דוד מתלונן על המזימות הנרקמות כנגדו.

• יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס, עדי שקר ובלייעל, ואת אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי, דברים שאינני יודע, ובוודאי אינני אשם בהם, יִשְׁאָלוּנִי, הם חוקרים אותי ותובעים ממני תביעות חסרות בסיס ומנסים להעליל עלי עלילות שווא. קשה מכך: לא כל האנשים הללו זרים לי. חלקם היו בעבר בקשר אתי

• יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שגמלתי להם. ובכך הם משלמים שְׁכוֹל, עריריות ובדידות לְנַפְשִׁי.

• וַאֲנִי הרי הייתי ידיד נאמן להם בַּחֲלוֹתָם, כשהם היו חולים היה לְבוּשִׁי שָׂק בצערי על מחלתם, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּבסוף מתברר ש תְפִלָּתִי עַל חֵיקִי, אל תוכי תָשׁוּב, התפילה חוזרת אלי, כאילו לא עליהם התפללתי אלא על עצמי.

• כְּרֵעַ, כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי אתם, כאשר אירעה להם רעה, כַּאֲבֶל אֵם, כמי שמתאבל אֵבל כבד ועמוק על אמו, שהוא קֹדֵר, שַׁחוֹתִי, התהלכתי בכפיפות.

• ואילו הם בְצַלְעִי, כאשר כשלתי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ יחד לשמוח לאיד, וגם כדי להציק לי, נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים, אנשים המכים והמכאיבים לי, וְלֹא יָדַעְתִּי, בלא שאדע על מה ולמה הם נאספים לרדוף אותי. קָרְעוּ, פצעו את בשרי ואת רוחי, או: פתחו את פיהם לרווחה כנגדי וְלֹא דָמּוּ, לא שתקו ולא נחו.

• בְּחַנְפֵי, בדברי חנופה ורֶשע, ב לַעֲגֵי מָעוֹג, תנועות של לעג ובוז חָרֹק, הם חורקים עָלַי את שִׁנֵּימוֹ, שיניהם בכעס ושנאה. ולכן הוא מתפלל:

• אֲדֹנָי, עד כַּמָּה תִרְאֶה את כל הרעה שהם מעוללים לי, ולא תצילני?! הָשִׁיבָה נַפְשִׁי אל מנוחתה ושלומה מִשֹּׁאֵיהֶם, מהמפלות שהם ז וממים להמיט עלי. הצילה מִכְּפִירִים, האויבים הדומים לחיות רעות, את יְחִידָתִי, נפשי.

• אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב, בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ.

• אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי המתנהלים ב שֶׁקֶר, שהסתירו את שנאתם, ובעבר העמידו פני ידידי; שׂנְאַי חִנָּם, אנשים שלא הייתה להם סיבה לשנוא אותי, ולכן לא שיערתי שהם שונאים אותי, אל יִקְרְצוּ עָיִן כדי לבטא לעג.

• כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ עלי, וְעַל רִגְעֵי, שלווי אֶרֶץ, על האנשים הנוחים שאינם עושים רעה בארץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן.

• וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם, בצחוק ובגסות רוח הם שמחים לאיד אָמְרוּ: הֶאָח, הֶאָח, הידד! רָאֲתָה עֵינֵנוּ איך נפל והתמוטט .

• רָאִיתָה, ה', את כל אלה, אַל תֶּחֱרַשׁ, תשתוק. אֲדֹנָי, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי.

• הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי, הוצא לאור את משפטי, אֱלֹֹהַי וַאדֹנָי עמוד לְרִיבִי.

• שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ, ה' אֱלֹֹהָי, וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי האויבים האלה הרואים במפלתי.

• אַל יֹאמְרוּ גם בְלִבָּם: הֶאָח, נַפְשֵׁנוּ! הידד לנו, הנה הוא נפל . אַל יֹאמְרוּ: בִּלַּעֲנוּהוּ, השמדנו ובלענו אותו.

• יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ, יתביישו יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי, יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה אלה הַמַּגְדִּילִים עָלָי, המתפארים בנפילתי. סיום בדבר טוב:

• יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ אותם שהם חֲפֵצֵי, רוצי צִדְקִי, וְיֹאמְרוּ תָמִיד דברי שבח : יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ ב שְׁלוֹם עַבְדּוֹ, ולכן הצילו והצליחו בכול.

• לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה, תחשוב ותדבר את צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תהגה תְּהִלָּתֶךָ.