תהילים-פרק-36

ביאורים

• לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המקהלה, לְעֶבֶד ה', לְדָוִד.

• נְאֻם ה פֶּשַׁע. הגורם המחטיא והמרדן נושא דברים לָרָשָׁע. אין זה ציטוט של מישהו אלא נאום שאני מכיר בְּקֶרֶב לִבִּי. זוהי אמירה פנימית. אין צורך לחפש את הרשע בחוץ; פעמים שהרשע המדבר הוא חלק ממרכיבי התודעה העצמית. המאפיין המרכזי שלו הוא ש אֵין פַּחַד אֱלֹֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו. אף על פי שהוא מכיר בה', ובמובן מסוים גם מאמין בו, הוא איננו מתיירא מפניו, והוא מוצא דרכים כדי להמשיך ברשעו

• כִּי הֶחֱלִיק הרשע אֵלָיו בְּעֵינָיו, מרמה את ע צמו כדי לִמְצֹא, להשיג את עֲוֹנוֹ ו לִשְׂנֹא אחרים. בדרכי רמייה ועקלקלות הוא מניח שיצליח להתחמק מה'.

• דִּבְרֵי פִיו אָוֶן, רֶשע וּמִרְמָה, והוא חָדַל מ לְהַשְׂכִּיל, אינו לומד או מתבונן לְהֵיטִיב, שכן הוא אינו מנסה עוד למצוא את דרך הטוב.

• אָוֶן, דברי עוול יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ בלכתו לישון, ובקומו יִתְיַצֵּב עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב; ובשלב הבא רָע לֹא יִמְאָס. כאן מתואר שבר פנימי של אדם שייתכן שלא איבד את אמונתו לגמרי, אך אמונתו אינה משפיעה עוד על מחשבותיו או מעשיו. מתיאור הירידה והנפילה עובר דוד אל דרכי התבוננות שבהן אפשר להגיע להארה:

• ה', בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ, חסדך והגנתך עצומים ונצחיים; אֱמוּנָתְךָ, נאמנותך מגיעה עַד שְׁחָקִים.

• צִדְקָתְךָ מתנשאת כְּהַרְרֵי אֵל, כמו ההרים הגבוהים ביותר; ומצד שני מִשְׁפָּטֶיךָ, דיניך וגזרותיך מגיעים עד מעמקי תְּהוֹם רַבָּה, אין להם חקר. אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ, ה'. ישועתך וצדקתך מקיפות הכול, ומתייחסות הן לאדם והן לבהמה. וכאן באים כמה תיאורים חווייתיים:

• מַה יָּקָר, חשוב ומפואר חַסְדְּךָ, אֱלֹֹהִים! וּבְנֵי אָדָם המתקרבים אליך יכולים להרגיש כי בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. הם מוגנים ועטופים בכנף בגדך, כביכול.

• יִרְוְיֻן, רצונם מסופק רק מִדֶּשֶׁן, שומן בֵּיתֶךָ, וְנַחַל עֲדָנֶיךָ המלא נועם ועונג תַשְׁקֵםאת אלה הבאים לחסות בק רבתך.

• כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, והמתקרבים אליך דבקים במקור ומקבלים מן החיים שאתה משפיע לעולם. בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר, שכן קרבת אלוקים כשלעצמה נותנת חיות והארה.

• מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ, אוהביך, הרוצים לדעת אותך, וְצִדְקָתְךָ תעניק לְיִשְׁרֵי לֵב שהם מי שמכֻוונים בפנימיותם אל הקדוש ברוך הוא, ואין בהם פיתולים ועקלקלות. ומכאן נובעת גם בקשה אישית:

• אַל תְּבוֹאֵנִי, לא מגורם חיצוני וגם לא מבפנים רֶגֶל גַּאֲוָה, שתרמוס את מעשַי, אלא אוכל לזכות בקרבת אלוקים בלי סטיות, וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי, תרחיקני ממך, כדי שאוכל להישאר כל הזמן סמוך אליך.

• שָׁםבקרבתך נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן, פושעים, הנמוגים ומתמוטטים מאור ה', דֹּחוּ, נדחו ונפלו וְלֹא יָכְלוּ קוּם.