תהילים-פרק-44

ביאורים

• לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המקהלה או הנגנים, לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל, כינוי לשיר מסוים, אולי לשיר לימודי. לפי שיר הגותי לאומי זה, גורלם הייחודי של ישראל, על עליותיו ומורדותיו, נעוץ בדבקותם של ישראל בה'.

• אֱלֹֹהִים, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ על ימי העבר. אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ על פֹּעַל ש פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם, בִּימֵי קֶדֶם, כמו למשל כיבוש הארץ:

• אַתָּה ב יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ, העברת ממקומם וַתִּטָּעֵם, נטעת את אבותינו במקום הגויים שגירשת. תָּרַע, שברת לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם מארץ ישראל.

• כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ ישראל את ה אָרֶץ, וּזְרוֹעָם לבדה לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ, להם, כִּי אם יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי, כאשר רְצִיתָם.

• אַתָּה הוּא מַלְכִּי, אֱלֹֹהִים. צַוֵּה שוב יְשׁוּעוֹת ל יַעֲקֹב, כבעבר.

• בְּךָ, על ידיך את צָרֵינוּ, אויבינו נְנַגֵּחַ, בְּשִׁמְךָ נָבוּס, נרמוס, נכניע את קָמֵינוּ, האויבים הקמים עלינו.

• כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי.

• כִּי אתה הוא זה אשר הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ, וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ, ביישת.

• בֵּאלֹֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה. סֶלָה, סימן מוסיקלי שמציין הפסקה או סיום בית, או: אכן, לעולם. כל זה הוא זיכרון העבר, הודאה והכרה בכך שכוח ה' הוא שעמד ויעמוד לישראל בניצחונותיהם. אך ההווה שונה לגמרי

• אַף זָנַחְתָּ אותנו וַתַּכְלִימֵנוּ, וְהדבר בא לידי ביטוי בכך ש לֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ. אין לנו תמיכה מצדך.

• תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר בנסיגה ובבריחה מִנִּי צָר, מהאויב, וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ, שדדו אותנו ואת רכושנו לָמוֹ, לעצמם.

• תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן שאין להן כוח להתגונן והן טרף לכול ל מַאֲכָל, וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ, פיזרת אותנו.

• תִּמְכֹּר את עַמְּךָ לעבדים בְלֹא הוֹן, כשבויים זולים, וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם. אנו נמכרים ונזנחים תמורת דברים של מה –בכך בלי שיצמח רווח מרובה מכך.

• תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.

• תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל, הפכנו דוגמה להשפלה וביזיון בַּגּוֹיִם, נעשינו מקור ל מְנוֹד רֹאשׁ של רחמים ובוז כלפינו בַּלְאֻמִּים.

• כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי, וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי

• מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם.וכאן באה תפילה ובה מילות תלונה:

• כָּל זֹאתהאסונות וההשפלות הללו בָּאַתְנוּ, באו עלינו, ובכל זאת לֹא שְׁכַחֲנוּךָ. נשארנו דבקים בך וְלֹא שִׁקַּרְנוּ, בגדנו בִּבְרִיתֶךָ. אנחנו עדיין מקיימים אותה.

• לֹא נָסוֹג, התרחק ל אָחוֹר לִבֵּנוּ מעבודתך, וַתֵּט, גם אם הסטת את אֲשֻׁרֵינוּ, צעדינו מִנִּי אָרְחֶךָ, מדרכך, אם באמצעות ניסיונות קשים או בהפקרתנו לכול.

• כִּי דִכִּיתָנוּ, דיכאת ושיברת אותנו בִּמְקוֹם תַּנִּים, בשממה וחורבן, וַתְּכַס, עטפת עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת, במקום של אפלה ופחד.

• אִם בזמן כלשהו שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וחטאנו, וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר בתפילה,

• הֲלֹא אֱלֹֹהִים יַחֲקָר זֹאת, כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. ובהיקף מבטו הגדול הוא יודע שנשא רנו נאמנים לו.

• כִּי עָלֶיךָ, בגללך הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. השנאה לישראל היא ביטוי לאיבה כלפיך, ה'. ולפיכך בגללך ולמענך אנו סובלים. נֶחְשַׁבְנוּ בעיני כולם כְּצֹאן טִבְחָה.

• עוּרָה, לָמָּה תִישַׁן, אֲדֹנָי?! נראה שאינך שם לב אלינו, כאילו אתה ישן. הָקִיצָה, אַל תִּזְנַח אותנו לָנֶצַח!

• לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ?!

• כִּי שָׁחָה, התכופפה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ. אנו מדוכאים וירדנו עד עפר. דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. אי אפשר לרדת למטה ממצבנו השפל.

• קוּמָה, עֶזְרָתָה לָּנוּ, עוזרנו, וּפְדֵנוּ, הושיענו לְמַעַן חַסְדֶּךָ.