תהילים-פרק-45

ביאורים

  • לַמְנַצֵּחַ העומד בראש מקהלת מנגנים עַל שֹׁשַׁנִּיםאולי שמם של כלי נגינה מסוימים, לִבְנֵי קֹרַח המשוררים מַשְׂכִּיל, כינוי למזמור, שִׁיר של יְדִידֹת, ידידוּת, חיבה וכבוד למלך.

  • רָחַשׁ, מרגיש, הוגה לִבִּי דָּבָר, דיבור טוֹבאֹמֵר אָנִי בשיר זה את מַעֲשַׂי, פרי יצירתי לְמֶלֶךְ. לכבודו אני יוצר ושר את השיר. לְשׁוֹנִי בשירה זו, בכתב או בעל פה, רהוטה ומדויקת כ עֵט סוֹפֵר מָהִיר, זריז ומומחה. מהצ הרת הכוונות של המשורר ומהבעת משאלתו שהשיר שיצא מתחת ידו יהיה שלם מכל הבחינות, הוא עובר לדבר בשבחו של המלך:

  • יָפְיָפִיתָ, יפה אתה יותר מִכל בְּנֵי ה אָדָם. הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ. אתה מתבטא בחן ומנעים לשומעיך. עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹֹהִים לְעוֹלָם. המשורר משבח הן את אישיותו של המלך הן את היותו גיבור מלחמה, הן את היותו גיבור צדק:

  • חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ, גִּבּוֹר, זהו הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. תוארי המלחמה משמשים גם כפשוטם וגם בדרך ההשאלה:

  • וב הֲדָרְךָ צְלַח, נהג ו רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה ו צֶדֶק. שלטונך אינו מושתת רק על גבורתך, אלא גם על האמת, היושר והענווה. וְתוֹרְךָ, תלמד אותך נוֹרָאוֹת, דברים עצומים יְמִינֶךָ, ידך החזקה והלוחמת, וגם: הדרך הנכונה. הדרך הישרה היא שתורה לך כיצד לנצח במלחמה. ושוב בשבח גבורת המלך:

  • חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים, עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ, והחצים השנונים ייכנסו בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ.

  • כִּסְאֲךָכיסא אֱלֹֹהִים ל עוֹלָם וָעֶד. על שלמה המלך נאמר שישב על כיסא ה'. שֵׁבֶט מִישֹׁר, שלטון של יושר הוא שֵׁבֶט, שרביט, סמל מַלְכוּתֶךָ.

  • אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע. עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹֹהִים, שהוא אֱלֹֹהֶיךָ, ב שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן, שמן המשיחה למלוכה, שבו גלומה השמחה של העלייה לגדולה. בזכות מידת הצדק שלך אלוקים בחר למשוח אותך מבין כל חֲבֵרֶךָ.ומכאן לתיאור המלך כחתן:

  • מֹר וַאֲהָלוֹת ו קְצִיעוֹת ב כָל בִּגְדֹתֶיךָ, כל בגדיך מבושמים בבשמים אלה כשאתה יוצא מִן הֵיכְלֵי, ארמונות שֵׁן, שנהב, מִנִּי, מאז, או: במינים כלי נגינה שִׂמְּחוּךָ. חגיגות החתונה מתחילות ביציאתך המהודרת מהיכלי השן.

  • בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ, בין המכבדים והמוקירים אותך. נִצְּבָה שֵׁגַל, כנראה כינוי למלכה, לִימִינְךָ בְּכֶתֶם, זהב מארץ אוֹפִיר.ולכלה אומר המשורר:

  • שִׁמְעִי, בַת, וּרְאִי את כל הגדוּלה הבאה אלייך כשאת נעשית מלכה, וְהַטִּי אָזְנֵךְ, הקשיבי וְשִׁכְחִי את עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ אחרי שתיעשי אשת המלך.

  • וְיִתְאָו, יחשוק הַמֶּלֶךְ את יָפְיֵךְ, כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ כמלך וכבעל, וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ.

  • וּבַת, קהילת צֹר, בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ, יבקשו עֲשִׁירֵי עָם, הנותנים מתנות למיועדת להיות אשת המלך.

  • כָּל ה כְּבוּדָּה, הרכוש הרב והנכבד של בַת מֶלֶךְ מוכנסת פְּנִימָה, שכן היא איננה מופיעה ברבים, והכול מכבדים אותה מרחוק. מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, היא לבושה בגד מקושט ומשובץ בזהב.

  • לִרְקָמוֹת, במלבושים רקומים, או: אל מרבדי החופה הרקומים תּוּבַל המלכה לַמֶּלֶךְ, בְּתוּלוֹת מהלכות אַחֲרֶיהָ, הלוא הן רֵעוֹתֶיהָ, מוּבָאוֹת לָךְ.

  • תּוּבַלְנָה בתהלוכת החתונה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל, תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.החתן המלך מקבל את ברכת החתונה:

  • תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ. השלשלת תימשך בבניך. תְּשִׁיתֵמוֹ, תמַנֶּה אותם לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ. ופנייה אל אלוקים:

  • אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר, עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדוּךָ, יודו לך, ישבחו אותך לְעֹלָם וָעֶד.

פסוקים

  1. למנצח על־ששנים לבני־קרח משכיל שיר ידידת
  2. רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר
  3. יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על־כן ברכך אלהים לעולם
  4. חגור־חרבך על־ירך גבור הודך והדרך
  5. והדרך צלח רכב על־דבר־אמת וענוה־צדק ותורך נוראות ימינך
  6. חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך
  7. כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך
  8. אהבת צדק ותשנא רשע על־כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך
  9. מר־ואהלות קציעות כל־בגדתיך מן־היכלי שן מני שמחוך
  10. בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר
  11. שמעי־בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך
  12. ויתאו המלך יפיך כי־הוא אדניך והשתחוי־לו
  13. ובת־צר במנחה פניך יחלו עשירי עם
  14. כל־כבודה בת־מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה
  15. לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך
  16. תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך
  17. תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל־הארץ
  18. אזכירה שמך בכל־דר ודר על־כן עמים יהודך לעלם ועד

פסוקים מנוקד

  1. לַמְנַצֵּחַ עַל־שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי־קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת׃
  2. רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר׃
  3. יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתוֹתֶיךָ עַל־כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם׃
  4. חֲגוֹר־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ׃
  5. וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל־דְּבַר־אֱמֶת וְעַנְוָה־צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ׃
  6. חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ׃
  7. כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ׃
  8. אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ׃
  9. מֹר־וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶיךָ מִן־הֵיכְלֵי שֵׁן מִנִּי שִׂמְּחוּךָ׃
  10. בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר׃
  11. שִׁמְעִי־בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ׃
  12. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי־הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי־לוֹ׃
  13. וּבַת־צֹר בְּמִנְחָה פָּנַיִךְ יְחַלּוּ עֲשִׁירֵי עָם׃
  14. כָּל־כְּבוּדָּה בַת־מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ׃
  15. לִרְקָמוֹת תּוּבַל לַמֶּלֶךְ בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ מוּבָאוֹת לָךְ׃
  16. תּוּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹת וָגִיל תְּבֹאֶינָה בְּהֵיכַל מֶלֶךְ׃
  17. תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל־הָאָרֶץ׃
  18. אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל־דֹּר וָדֹר עַל־כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ לְעֹלָם וָעֶד׃

מקומות

  • צור

    עיר ממלכה כנענית.
    על חוף הים התיכון מצפון לארץ ישראל.