תהילים-פרק-60

ביאורים

  • לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת, כלי פריטה בעל שישה מיתרים, או: שמו של שיר ישן שלפיו הולחן המזמור, מִכְתָּם לְדָוִד נוסף על דברי התפילה שבמכתם הוא נועד לְלַמֵּד,

  • בְּהַצּוֹתוֹ, במריבתו, בזמן שדוד התקיף מקומות רחוקים אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה, ובאותו זמן וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף איש. באותו הפרק התנהלו אפוא שתי מלחמות קשות שדוד ושרי הצבא שלו ניצחו בהן. במזמור יש דברי תודה, שבח וזיכרון, אף שהקרבות לא הגיעו עדיין לידי סיום מוחלט.

  • אֱלֹֹהִים, בעבר, נדמה היה לנו ש זְנַחְתָּנוּ בשעת צרה, ואף יותר מכך פְרַצְתָּנוּ, עשית בנו פרצות, שברים, אָנַפְתָּ, כעסת, אבל בסוף תְּשׁוֹבֵב לָנוּ, אתה מחזיר אותנו למקומנו, וגם: נותן לנו מנוחה.

  • הִרְעַשְׁתָּה, זעזעת אֶרֶץ ויושביה, פְּצַמְתָּהּ, בקעת אותה. רְפָה, רפא ואחה את שְׁבָרֶיהָ כִי הארץ ועדתה מָטָה, התמוטטה.

  • הִרְאִיתָ ל עַמְּךָ יד קָשָׁה, הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה. השנים שלפני ניצחונותיו של דוד היו רצופות במפלות ולחצים מכל צד.

  • נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס, דגל שיוכלו להניפו בגאווה ובשמחת ניצחון, מִפְּנֵי קֹשֶׁט, אמת, מפני שאתה נאמן ושומר את הבטחתך עתיקת היומין . סֶלָה.

  • לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, עמך ישראל, הוֹשִׁיעָה ב ימִינְךָ וַעֲנֵנִי.כאן מתואר הניצחון:

  • אֱלֹֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ, כביכול הודיע לי שאני צועד לקראת ניצחונות; ואז אֶעְלֹזָה, שמחתי בבשורה הטובה, שכן מעתה אֲחַלְּקָה, אוכל להנחיל לישראל את העיר שְׁכֶם וְאת עֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, אמדוד כדי לחלק. עד אז היה אזור זה כפוף לשלטון ישראל רק בחלקו, ובו גרו ואותו ביצרו גויים במשך שנים רבות; עתה יוכנע האויב הזה לחלוטין, ודוד המלך יוכל לחלק את העיר הכבושה ואת העמק שלידה. הצלחתו של הישג זה נבעה מהתאחדות עם ישראל כולו תחת שלטונו

  • לִי, אתי ה גִלְעָד וְלִי גם מְנַשֶּׁה, השבט השוכן בגלעד ובבשן, וְאֶפְרַיִם מָעוֹז, מגן ל רֹאשִׁי, יְהוּדָה מְחֹקְקִי, קובע החוקים. כעת עומדים לימיני כל השבטים, גם אלה שקודם לכן לא היו ביחסים ידידותיים. משום כך יוכל העם לנצח

  • מוֹאָב סִיר רַחְצִי, מבוזה בעיני כסיר שבו ארחץ את רגלי, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, ביטוי להשפלה חמורה בכל המזרח, וממערב עָלַי, בעבורי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי, הישברי.

  • מִי יוֹבִלֵנִי ל עִיר, שכשאגיע אליה אציב עליה מָצוֹר?! מִי נָחַנִי, מדריך אותי עַד אֱדוֹם?!

  • הֲלֹא אַתָּה, אֱלֹֹהִים, שבעבר זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא, יצאת, אֱלֹֹהִים, בְּצִבְאוֹתֵינוּ.

  • הָבָה, תן לָּנוּ עֶזְרָת, עזרה מִצָּר, מאויב, והלוא שָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.אם אתה תעזור לנו, אין אנו זקוקים לתשועה אחרת.

  • בֵּאלֹֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס, ירמוס, או: ינחיל תבוסה ל צָרֵינוּ.

פסוקים

  1. למנצח על־שושן עדות מכתם לדוד ללמד
  2. בהצותו את ארם נהרים ואת־ארם צובה וישב יואב ויך את־אדום בגיא־מלח שנים עשר אלף
  3. אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו
  4. הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי־מטה
  5. הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה
  6. נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה
  7. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו [וענני]
  8. אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד
  9. לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי
  10. מואב סיר רחצי על־אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי
  11. מי יבלני עיר מצור מי נחני עד־אדום
  12. הלא־אתה אלהים זנחתנו ולא־תצא אלהים בצבאותינו
  13. הבה־לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם
  14. באלהים נעשה־חיל והוא יבוס צרינו

פסוקים מנוקד

  1. לַמְנַצֵּחַ עַל־שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד׃
  2. בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת־אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת־אֱדוֹם בְּגֵיא־מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף׃
  3. אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ׃
  4. הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי־מָטָה׃
  5. הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה׃
  6. נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה׃
  7. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו [וַעֲנֵנִי׃]
  8. אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד׃
  9. לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי׃
  10. מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל־אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי׃
  11. מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד־אֱדוֹם׃
  12. הֲלֹא־אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא־תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ׃
  13. הָבָה־לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם׃
  14. בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה־חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ׃

מקומות

  • סוכות

    עיר בעבר הירדן המזרחי מדרום לנחל יבוק בנחלת שבט גד.
    כיום מזוהה עם תל דיר עלא (אולברייט, ובהתאם לתלמוד ירושלמי מסכת שביעית פרק ט דף כה- 'תרעלה').

  • שכם

    העיר המרכזית בשומרון, מזוהה עם תל בלאטה במזרח שכם המודרנית, בין הר גריזים להר עיבל.

  • ארם צובא

    ממלכה בסוריה הדרומית, מכונה גם צובה.
    מזוהה בין העיר חמה של היום לבין דמשק (זיהוי מסופק)

  • גלעד

    חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, משתרע מים הכנרת ועד ים המלח.

  • מואב

    ארץ מואב היא רמה הררית פוריה ומשופעת במשקעים ממזרח לים המלח.
    גבולותיה הגיאוגרפיים: מצפון: נחל חשבון והמשכו ואדי כפרין, המשתפך אל הירדן. מדרום ואדי אל-חסה(נחל זרד) המשתפך אל ים המלח. ממערב: ים המלח. ממזרח: מדבר מואב.

  • אדום

    ארץ אדום היא מקום מושבה של ממלכת אדום.
    גבולותיה: מצפון: נחל זרד. ממערב: נחל הערבה. מדרום: מערכת מבצרים לאורך הקצה הדרומי של המישור. ממזרח: המדבר.

  • פלשת

    חבל ארץ במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל ובצפון הנגב, מקום מושבם של הפלישתים.