תהילים-פרק-76

ביאורים

• לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר.

• נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ.

• וַיְהִי בְשָׁלֵם, ירושלים סוּכּוֹ, סוכתו, משכנו של אלוקים, וּמְעוֹנָתוֹ, וביתו בְצִיּוֹן.

• שָׁמָּה – ליד העיר הזאת שִׁבַּר רִשְׁפֵי, ניצוצות, כלומר חצי קָשֶׁת, שם שיבר מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה. סֶלָה.

• נָאוֹר, מלא אורה, כביכול , אַתָּה; אַדִּיר יותר מֵהַרְרֵי טָרֶף, הרים גבוהים ומאיימים שבהם מצויות חיות טרף.

• אֶשְׁתּוֹלְלוּ, השתוללו, התנהגו בטירוף הדעת האויבים אַבִּירֵי ה לֵב, שלבם חזק וגאה, או ש נָמוּ שְׁנָתָם ולא ראו את הפורענות שבאה עליהם, וְאז לֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל את יְדֵיהֶם, רפו ונבוכו כי המפלה הגיעה אליהם בהפתעה.

• מִגַּעֲרָתְךָ, אֱלֹֹהֵי יַעֲקֹב, נִרְדָּם כל המחנה, וְגם רֶכֶב וָסוּס, שגם אם הם ערים, אין בכוחם לעשות דבר.

• אַתָּה – נוֹרָא אַתָּה, וּמִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ מֵאָז גילית את אַפֶּךָ, כעסך?!

• מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה, פחדה מפניך, וְאז היא שָׁקטָה, כי בכוחך ה שמדת את האויבים,

• בְּקוּם, כאשר קם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹֹהִים לְהוֹשִׁיעַ כָּל עַנְוֵי אֶרֶץ. סֶלָה.

• כִּי חֲמַת אָדָם, אנשים שהיו מלאי חמה, בשעה שהם מגלים שאינם יכולים לעשות כרצונם – תּוֹדֶךָּ, הם נכנעים ומודים לך על הצלתם. שְׁאֵרִית חֵמֹת, את מה שנשאר מחמת –אדם זו תַּחְגֹּר, תקשור, ותבטא אותה רק לפי רצונך; תחגור אותם עליהם כאות הכנעה; או: אנשים מלאי חֵמה ייכנעו ויודו לך כאשר תחגור חֵמה להינקם מאויביך. המשורר מסיים בקריאה לכול:

• נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ את נדריכם לַה' אֱלֹֹהֵיכֶם כתודה על הישועה שעשה לכם. מ כָּל סְבִיבָיו יוֹבִילוּ שַׁי, מתנה, לַמּוֹרָא, לאלוקים הנורא.

• יִבְצֹר, יחתוך רוּחַ נְגִידִים, שרים ומושלים, ויאמרו הכול כי הוא נוֹרָא לְמַלְכֵי, אימתו נופלת גם על מלכי אָרֶץ.