תהילים-פרק-79

ביאורים

• מִזְמוֹר לְאָסָף.אֱלֹֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, נכנסו וכבשו אותה, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים, תלי חורבות.

• נָתְנוּ אֶת נִבְלַת, גופות עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, ואת בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ מאכל לְחַיְתוֹ, לחיית אָרֶץ.

• שָׁפְכוּ דָמָם של עבדיך וחסידיך כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאֵין קוֹבֵר.

• הָיִינוּ חֶרְפָּה, מושא לבושה ובוז לִשְׁכֵנֵינוּ בעקבות תבוסתנו והצרות שאירעו לנו, לַעַג וָקֶלֶס, צחוק היינו לִסְבִיבוֹתֵינוּ.

• עַד מָה, כמה, ה', תֶּאֱנַף, תכעס לָנֶצַח?! עד כמה תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ?! גם אם חטאנו וכעסת עלינו, צריך להיות סוף לכעס זה, בוודאי אם משווים בינינו לבין אלה שכבשו וניצחו אותנו.

• שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ, שהם בוודאי מרוחקים ממך יותר.

• כִּי אָכַל האויב הזה אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ, מעונו, בית מקדשו הֵשַׁמּוּ, הפכו לשממה.

• אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים שאכן חטאנו בהם; דיינו במה שנענשנו. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ, נחלשנו ואומללנו מְאֹד עכשיו.

• עָזְרֵנוּ, אֱלֹֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, לכל הפחות עַל דְּבַר, בגלל כְּבוֹד שְׁמֶךָ שנקרא עלינו, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כי מפלתנו ובושתנו גורמות לחלל את שמך.

• לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, הרואים שאין אתה מגיב לצעקתנו: אַיֵּה אֶלֹהֵיהֶם? יִוָּדַע בַּגּוֹיִם, לא רק לעתיד לבוא אלא גם לְעֵינֵינוּ, בעודנו רואים, נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.

• תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת, גניחת, בכי ה אָסִיר, הנתון בשבי ביד האויבים. כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ, כוחך הוֹתֵר, השאר בחיים והצל את בְּנֵי ה תְמוּתָה, הנועדים למות מישראל.

• וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם, פי כמה וכמה אֶל חֵיקָם, את העונש על חֶרְפָּתָם, החירופים שלהם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ, אֲדֹנָי.

• אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ. נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.