שמות-פרק-6

ביאורים

• וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַתָּה תִרְאֶה את אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, כִּי פרעה לא רק יאפשר להם לצאת; אף בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ. הוא ידרוש מהם בכוח לצאת ממצרים. הש ליחות המחודשת במצרים פרק ו פס' ב — פרק ז פס' ז בסוף העניין הקודם הגיב ה' לפנייתו החריפה של משה כלפי השתלשלות שליחותו, אשר החמירה את מצוקתם של ישראל במצרים באופן מידי. בעניין שלפנינו ה' יוזם את הדיבור אל משה, כפי שעשה בהתגלות הראשונה, ליד הסנה. עתה, במצרים, הוא חוזר על עיקר המסר שהשמיע למשה בהר האלוקים ועל שליחותו הן אל ישראל והן אל פרעה תוך הדגשת המשמעויות הנשגבות הכרוכות במהלך הצפוי. הרצף הסיפורי נקטע לקראת סוף העניין ברשימת היוחסין הממקמת את משה ואהרן בהקשר הגנאלוגי של העם המתהווה. אחרי רשימת התולדות הזו שב הכתוב לצטט את דברי השליחות של ה' באוזני משה, את החששות שביטא משה ואת תשובתו המורכבת של ה', המדגישה שוב את צירוף תמיכתו של אהרן, ועם זאת אינה מסתירה את דרך החתחתים הצפויה להם מול עקשות לבו של פרעה.

• וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי ה', שהופעתי לפניך ליד הסנה.

• וָאֵרָא, התגליתי אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב, אך שלא כמו בהתגלותי אליך, אליהם נראיתי בּשם אֵל שַׁדָּי. כך הודעתי את עצמי להם, וכך הם קראו לי. וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. ההתגלות לאבות לא היתה באותה מדרגה עליונה של ההתגלות אליך, משה.

• וְעם זאת, גַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם, שֶׁבה הבטחתי לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ.

• וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת, צעקת, אנחת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי עם האבות.

• לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי הוא ה', אני הנמצא, הפועל ובעל הכוח, ואני מבטיח לכם: וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת, הנטל הכבד של מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם. לא תהיו להם עוד עבדים. ולא זו בלבד, אלא — וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם מארץ מצרים בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, בכוח גדול וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים, בעונשים חמורים שיבואו על המצרים. בשל עצמתו יהיה התהליך בולט לעין.

• וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, להיות עַמי שלי, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים. וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. לא נוצרתם ואינכם מתנהלים בדרך הטבעית שבה נוצרים ומתנהלים עמים אחרים. כשתצאו כעם שלם מתחת שלטונה וסבלותיה של מצרים, תיווכחו לדעת שה' אלוקיכם הוא הבוחר בכם.

• וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי, נשבעתי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, ארץ שתירשו אותה לעולם. אֲנִי ה'.משה מילא אחר מצוות ה':

• וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, את הדברים הללו אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, דבריו לא עשו עליהם רושם מִפאת קֹּצֶר רוּחַ, חוסר סבלנות וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. ונבואה אחרת,

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

• בֹּא שנית דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.

• וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שלהם בישרתי טובות, לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, שאליו אני בא בתביעות, וַהרי אֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם, כבד פה. ולא יעלה בידי לשכנעו בדיבורי?! ה' לא ענה למשה על שאלתו במישרין, אך שב וצירף אליו את אהרן אחיו כפי שעשה בסוף ההתגלות ליד הסנה.

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם, מינה אותם לדבר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, ושתי השליחויות נועדו לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. עד כה תוארה ההכנה לפעולותיו של משה — קרקע גידולו, מסעו למדין, ומינויו לתפקידו הן ליד הסנה הן בתוך ארץ מצרים. קודם שיתואר ביצועה של השליחות הזאת, עורך הכתוב סיכום גנאלוגי, הממקם את משה בתוך בית ישראל, המשפחה שהופכת לעם במצרים.

• אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם שבמצרים — ולא כולם. זו תהיה רשימה חלקית, לפי סדר הולדת השבטים, שתיקטע לאחר הצגתם של צאצאי לוי, שבטם של משה ואהרן :בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל: חֲנוֹךְ וּפַלּוּא, חֶצְרוֹן וְכַרְמִי. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.

• וּבְנֵי שִׁמְעוֹן: יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל, שכנראה היה חריג בהיותו בֶּן הַכְּנַעֲנִית. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן. עתה הופכת רשימת היוחסין מפורטת יותר, מפני שהיא מתקרבת אל משה ואהרן.

• וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם: גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי. במסגרת ההתמקדות בלוי הכתוב מוסיף פרט שלא הופיע לגבי שאר בני יעקב שנמנו כאן: וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי — שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מבין שבטי ישראל הוזכרו מניין שנותיו של יוסף — שהיה הראש והמנהיג,

• בְּנֵי גֵרְשׁוֹן: לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.

• וּבְנֵי קְהָת: עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל. וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת, שאף הן נמנות כאן בשל חשיבותו, כסבם של משה ואהרן — שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.

• וּבְנֵי מְרָרִי: מַחְלִי וּמוּשִׁי. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם.

• וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, בתו של לוי לוֹ לְאִשָּׁה — מעשה שהיה מותר בחוק שקדם לנתינת התורה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה ואת מרים — שהיתה מבוגרת משניהם, אך לא נזכרה משום שכאן מדובר במסגרות המשפחה הגדולות של שבטים ובתי אב, שבהן ההתייחסות נקבעת לפי הזכרים. וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם — שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, כשנות חייו של לוי. לאחר שהוזכרו משה ואהרן, נמשך פירוט היוחסין הקרובים אליהם בלבד:

• וּבְנֵי יִצְהָר בן קהת : קֹרַח — שייזכר כדמות בעייתית בסיפור שיארע במדבר, וָנֶפֶג וְזִכְרִי.

• וּבְנֵי עֻזִּיאֵל בן קהת : מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי, שאף הם ייזכרו בהמשך.

• וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן, לוֹ לְאִשָּׁה. גם נחשון יופיע לאחר מכן בתור נשיא שבט יהודה. וַתֵּלֶד לוֹ אלישבע אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא, אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר.

• וּבְנֵי קֹרַח: אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי, שייזכרו בספר במדבר.

• וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל, שזהותו אינה ידועה ממקומות אחרים. היו שזיהו אותו עם יתרו, שהיו לו שמות רבים, והיו שייחסוהו למשפחות יוסף, לוֹ לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס, שימלא תפקיד משמעותי להלן. אשה , אך אין הדבר נזכר כאן משום שאינו משמעותי להמשך המסופר. אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם. מן הרשימה שב הכתוב לעיקר הסיפור — אהרן ומשה שנזכרו כבני עמרם.

• הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם: הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לא ביציאת בודדים או חטיבות מן העם, אלא עַל צִבְאֹתָם, כלל שבטי העם.

• הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.לאחר המידע על רקעם השבטי והמשפחתי, חוזר סוף העניין אל האמור לפני הצגתה של רשימה זו.

• וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם,

• וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: אֲנִי ה'. דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.

• וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה': הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה?!