תהילים-פרק-82

ביאורים

  • מִזְמוֹר לְאָסָף.אֱלֹֹהִים נִצָּב, נוכח תמיד בַּעֲדַת אֵל, המועצה השופטת. בְּקֶרֶב, בתוך אֱלֹֹהִים, דיינים הוא יִשְׁפֹּט. המשורר מעורר את מודעותם של השופטים לכך שאלוקים נמצא אתם ומשגיח על הכרעותיהם ומעשיהם. ומכאן דברי התוכחה:

  • עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל, וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ, תעדיפו את הרשעים במשפט ?! איך אינכם יראים להטות משפט שאלוקים מעורב בו?! סֶלָה.

  • שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ במאבקו בדין מול עושקיו , גם אם הם תקיפים ועשירים.

  • פַּלְּטוּ, הצילו דַל וְאֶבְיוֹן, מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.

  • לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ. אין הם רואים את אור האמת – בין שהם פועלים כך במסתרים או בגלוי. בעיוורונם ובעיוותיהם הם גורמים לכך ש יִמּוֹטוּ, יתמוטטו כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ, יסודות העולם, שהרי אחד הדברים המחזיקים את קיומה של חברה, הוא משפט צדק.

  • אֲנִי אָמַרְתִּי מתחילה : אֱלֹהִים אַתֶּם, הדיינים. כאן מודגש כפל המשמעות של מלה זו, שהרי הדיינים נקראים ‘אלוהים' משום שהם אמורים לייצג את ה' במשפט; ואני, אומר המשורר, חשבתי שאכן אתם כמלאכים, ש בְּנֵי עֶלְיוֹן, כינוי למלאכים. כֻּלְּכֶם, שאינכם סרים מעם ה'.

  • אָכֵן, אדרבא, כְּבני אָדָם תְּמוּתוּן ולא כבני עליון, וּכְאַחַד הַשָֹּרִים תִּפֹּלוּ. אין אתם אלא אנשים תקיפים, פוליטיקאים, ואינכם מייצגים כוח עליון. על כן גדולתכם לא תחזיק זמן רב. ומכאן נובעת הבקשה:

  • קוּמָה, התגלה, אֱלֹֹהִים, שָׁפְטָה הָאָרֶץ, היֵה אתה הדיין השופט את העולם, כִּי אַתָּה תִנְחַל, תבטא את בעלותך בְּכָל הַגּוֹיִם.

פסוקים

  1. מזמור לאסף א‍להים נצב בעדת־אל בקרב אלהים ישפט
  2. עד־מתי תשפטו־עול ופני רשעים תשאו־סלה
  3. שפטו־דל ויתום עני ורש הצדיקו
  4. פלטו־דל ואביון מיד רשעים הצילו
  5. לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל־מוסדי ארץ
  6. א‍ני־אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם
  7. אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו
  8. קומה אלהים שפטה הארץ כי־אתה תנחל בכל־הגוים

פסוקים מנוקד

  1. מִזְמוֹר לְאָסָף אֱ‍לֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט׃
  2. עַד־מָתַי תִּשְׁפְּטוּ־עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ־סֶלָה׃
  3. שִׁפְטוּ־דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ׃
  4. פַּלְּטוּ־דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ׃
  5. לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל־מוֹסְדֵי אָרֶץ׃
  6. אֲ‍נִי־אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם׃
  7. אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ׃
  8. קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי־אַתָּה תִנְחַל בְּכָל־הַגּוֹיִם׃