תהילים-פרק-91

ביאורים

• יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, מסתתר מן העולם ומצרותיו וחוסה אצל ה'. בְּצֵל שַׁדַּי הוא יִתְלוֹנָן, לן וחי. וכך הוא מתפלל:

• אֹמַר לַה': מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, מבצרי אתה , אֱלֹֹהַי ש אֶבְטַח בּוֹ.והמקהלה משיבה לו:

• כִּי הוּא – ה', יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מלכודת המוכנה ללכוד, ו מִדֶּבֶר של הַוּוֹת, פורענות.

• בְּאֶבְרָתוֹ, בכנפו הוא יָסֶךְ לָךְ, יסוכך עליך, וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה ותהיה מוגן. צִנָּה, סוג מגן גדול, וְסֹחֵרָה, שריון או מגן סביב האדם – אֲמִתּוֹ. אם אתה חוסה תחת האמת של ה', או: אם אתה חוסה תחת ה' הנאמן – הגנתך שלמה.

• לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה, מכל מיני פורענויות, אויבים ומתנכלים הבאים בלילה, ו מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם, ביום. בדרך כלל חצים נורים בשעות היום, כאשר אפשר לראות את המטרה, ואילו בלילות אנשים חוששים ממתנקשים, מסכינים וכיוצא באלה.

• מִדֶּבֶר אשר בָּאֹפֶל, בחושך יַהֲלֹךְ או מִקֶּטֶב, הֶרֶג, כיליון ש יָשׁוּד, שודד והורג ב צָהֳרָיִם, משום שלא תיפגע כלל.

• יִפֹּל מִצִּדְּךָ, משמאלך אֶלֶף חללים, וּרְבָבָה ייפלו מִימִינֶךָ, אבל אֵלֶיךָ הרע לֹא יִגָּשׁ.

• רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט על כל הנפגעים, וְשִׁלֻּמַת, גמול רְשָׁעִים תִּרְאֶה.ושוב חוזר היחיד –המשורר ואומר:

• כִּי אַתָּה, ה', מַחְסִי.ו שוב עונה לו המקהלה: אכן, במחסה הזה ראוי להסתתר, כי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. אתה בוחר לשכון אצל העליון, שהוא המעניק חסות מוחלטת.

• לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה, וְנֶגַע, מכה, חולי לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ,

• כִּי את מַלְאָכָיו יְצַוֶּה, ישלח לָּךְ, ה' לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.

• עַל כַּפַּיִם יִשָֹּאוּנְךָ, ירימו אותך, פֶּן תִּגֹּף, תיכשל ותמעד בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ, כפי שנושאים ילד קטן על כפיים, כדי שחלילה לא ייפצע ברגליו.

• עַל שַׁחַל, אריה וָפֶתֶן, נחש ארסי תִּדְרֹךְ, וכן אם תִּרְמֹס כְּפִיר, אריה וְתַנִּין, שאולי אף הוא נחש – הם לא יזיקו לך. וכאן נשמע הקול השלישי, המדבר בשם ה' ומסביר:

• כִּי בִי חָשַׁק האיש הזה, וַאֲפַלְּטֵהוּ, אני מציל אותו ; אֲשַׂגְּבֵהוּ, אני נעשה לו למשגב ומעוז ועוזר לו כִּי יָדַע שְׁמִי.

• יִקְרָאֵנִי – וְאֶעֱנֵהוּ, תמיד אהיה נכון לענות לו. עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה, ומכל צרה אֲחַלְּצֵהוּ, אוציא אותו וגם אֲכַבְּדֵהוּ בישועה שיש בה לא רק מנוסה ובריחה אלא גם גדוּלה.

• אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, ובשנים הללו אַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי מבעיותיו שלו ומצרות הכלל.