תהילים-פרק-99

ביאורים

• ה' מָלָךְ, וכשהוא מתגלה במלכותו, אזי יִרְגְּזוּ, ירעדו ה עַמִּים; ו כשהוא יֹשֵׁב כְּרוּבִים שבמקדש , שהם בבחינת כיסאו, מקום מושבו בעולם, אזי תָּנוּט, תתנודד הָאָרֶץ.

• ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל, וְרָם, נישא הוּא עַל כָּל הָעַמִּים.

• יוֹדוּ, יסכימו לאמת ויספרו את שִׁמְךָ, גָּדוֹל וְנוֹרָא– קָדוֹשׁ הוּא.

• וְעֹז , תוקפו של ה מֶלֶךְ, האופן שבו הוא מתגלה במלוא כוחו הוא בכך ש מִשְׁפָּט אָהֵב, שכן מלכותו איננה שרירוּתית אלא מושתתת על משפט. אַתָּה כּוֹנַנְתָּ, העמדת את העולם בדרך מֵישָׁרִים, ישרה, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב אַתָּה עָשִׂיתָ. אתה מתגלה בעולם באמצעות סדר, משפט וצדק.

• רוֹמְמוּ, נשאו את ה' אֱלֹֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, מקדשו. ה' יושב על כיסא, כביכול, והמקדש הוא משען לרגליו. מכאן קדושתו, ועל כן ראוי להשתחוות מולו. ושוב מענה – של הקהל – המשבח את ה': קָדוֹשׁ הוּא. מכאן עובר המזמור לתיאור גדולתו של ה' בתוך ההיסטוריה:

• מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אשר נמנים בּין כֹהֲנָיו של ה', וגם שְׁמוּאֵל, שהיה לא רק המנהיג אלא גם מחדש הנהגת התורה והקשר עם אלוקים בדורותיו, בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, בין המתפללים והמשוועים אליו, אשר קֹרִאים אֶל ה' – וְהוּא יַעֲנֵם. אלה הם משרתיו הדגולים של ה', ואליהם הוא פונה –

• בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כשהוא מתגלה אליהם, משום שהם שָׁמְרוּ את עֵדֹתָיו, מצוותיו, וְאת ה חֹק, התורה אשר נָתַן לָמוֹ, להם – לכהניו וקוראי שמו בעיקר.

• ה' אֱלֹֹהֵינוּ, אַתָּה עֲנִיתָם – ענית לאבות ולשאר האנשים הגדולים. אֵל נֹשֵׂא, מוחל וסולח הָיִיתָ לָהֶם, ומנגד אנו זוכרים כי היית גם נֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם, מעשיהם שאינם טובים, שכן אתה נוהג בכל העולם במידת הצדק.

• רוֹמְמוּ, תנו כבוד ושבח ל ה' אֱלֹֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, שעליו נבנה המקדש, כִּי קָדוֹשׁ ה' אֱלֹֹהֵינוּ, וכל מה שמתייחס אליו, ראוי גם הוא לכבוד ולהשתחוויה.