תהילים-פרק-105

ביאורים

• הוֹדוּ לַה', קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, פעולותיו.

• שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו, בין שאלו נסים חריגים, ובין שזוהי השגחתו המתמדת עלינו בשגרה.

• הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, ובזיכרונות אלה של גדולתו ומעשיו יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה'.

• דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.

• זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו, מצוותיו. תיאור מעשי ה':

• זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו, נבחריו.

• הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ, ש בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו. הוא שופט בכל הארץ. או: מצוותיו ממלאות את העולם .

• זָכַר לְעוֹלָם את בְּרִיתוֹ שכרת עוד עם הראשונים, שהיא דָּבָר ש צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, לכל הדורות.

• אֲשֶׁר כָּרַת אֶת, עם אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק, יצחק.

• וַיַּעֲמִידֶהָ – את הברית הזו, לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל, שמו השני של יעקב וגם שם העם שיצא ממנו – בְּרִית עוֹלָם.במזמור זה, העוסק בחסדי ה' בלבד, נזכרים רק סעיפי הברית שבהם ה' גומל טובות עם ישראל:

• לֵאמֹר: לְךָ – לצאצאיך, אברהם, עַם ישראל, אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, העתידה להיות חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם, הנחלה הנופלת בחלקכם.

• בִּהְיוֹתָם, בזמן שהיו מְתֵי מִסְפָּר, אנשים ספורים, מעטים, כִּמְעַט, מעטים וְגָרִים, גֵּרים, יושבי עראי בָּהּ – בארץ כנען, בימיהם של אבות האומה.

• וַיִּתְהַלְּכוּ האבות מִגּוֹי אֶל גּוֹי, ו מִמַּמְלָכָה אחת אֶל עַם אַחֵר. לעתים נדדו לשֵׁם פגישות עם מלכי הארצות, ולעתים גלו, כמו יעקב בחרן.

• לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם, לגזול מהם, וַיּוֹכַח, ייסר עֲלֵיהֶם, למענם מְלָכִים. כדי להגן על אברהם ויצחק.

• אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, במלכַי. מעמדם של האבות הוא כמעמד מלכים משוחים, ולכן זכו בחסות מיוחדת. וְלִנְבִיאַי, האבות אַל תָּרֵעוּ.ובימי יעקב:

• וַיִּקְרָא ה' רָעָב עַל הָאָרֶץ. כָּל מַטֵּה, משענת לֶחֶם שָׁבָר. ה' איבד את הבסיס הכלכלי מכנען ואחר כך הרעיב גם את מ צרים.

• שָׁלַח לִפְנֵיהֶם – לפני בני ישראל, אִישׁ שיכין להם את כלכלתם במצרים. אמנם לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף,

• עִנּוּ בַכֶּבֶל את רַגְלוֹ, באזיקי בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ,

• עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ של אלוקים, שקבע מראש את המועד הראוי לו. אִמְרַת, גזרת הייסורים שגזר עליו ה' צְרָפָתְהוּ, זיככה ותיקנה את המעשים שעשה יוסף קודם לכן שלא כהוגן.

• שָׁלַח מֶלֶךְ – פרעה, וַיַּתִּירֵהוּ – את יוסף מן הכבלים; שלח מֹשֵׁל עַמִּים – כינוי נוסף לפרעה, וַיְפַתְּחֵהוּ, שחרר את יוסף,

• שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ,

• לֶאְסֹר אפילו את שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ, לפי רצונו, ואת זְקֵנָיו וחכמיו של פרעה יְחַכֵּם יוסף, שכן את עצתו כיצד להתמודד עם שנות הרעב יעץ לפרעה בנוכחותם.

• וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל, הן האדם הפרטי, יעקב, והן צאצאיו, ראשיתו של עם ישראל, ל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם, מצרים.

• וַיֶּפֶר, ה' הפרה אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ, חיזק אותו יותר מִצָּרָיו, משונאיו המצרים.

• הָפַךְ לִבָּם של המצרים לִשְׂנֹא את עַמּוֹ מחמת קנאה, חשד ושנאה, ו לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו בגזרות מגזרות שונות.

• שָׁלַח ה' את מֹשֶׁה עַבְדּוֹ וכן את אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ להיות הכהן הגדול.

• שָׂמוּ בָם – במצרים את דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו, נסיו של ה', וּמֹפְתִים עשו בְּאֶרֶץ חָם. וכאן מתוארות בקצרה מכות מצרים בסדר שונה מסדרן בספר שמות:

• שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ את מצרים , וְלֹא מָרוּ, הפֵרו משה ואהרן אֶת דְּבָרוֹ של ה' אלא צייתו לציוויו ודיברו קשות בפרעה, אף שבתחילה משה תהה לגבי מעשיו של ה'.

• הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם של המצרים לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם.

• שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, שהגיעו לכל מקום והיו גם בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם.

• אָמַר, ה' ציווה, וַיָּבֹא עָרֹב, וגם כִּנִּים הגיעו בְּכָל גְּבוּלָם.

• נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, שבתוכו התלקחה גם אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם,

• וַיַּךְ הברד את גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר את ה עֵץ שב גְּבוּלָם, באזור שלהם. זה היה הנזק הקשה ביותר שחולל הברד.

• אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק, שם נרדף לארבה, או: סוג מסוים של ארבה, וְאֵין מִסְפָּר,

• וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם.

• וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם של המצרים, רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם, בכורם.

• וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב ששאלו ישראל מן המצרים, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל. כל השבטים יצאו ממצרים יחדיו.

• שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי גם נָפַל פַּחְדָּם של ישראל עֲלֵיהֶם.

• פָּרַשׂ ה' עָנָן לְמָסָךְ, כדי להגן עליהם, וְאֵשׁ – לְהָאִיר לָיְלָה.

• שָׁאַל, ביקש בשם העם, וַיָּבֵא ה' שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם – מָן יַשְׂבִּיעֵם.

• פָּתַח צוּר, סלע – וַיָּזוּבוּ ממנו מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת, במדבריות, ועמם – נָהָר.

• כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ, הבטחתו והברית שכרת אֶת, עם, אַבְרָהָם עַבְדּוֹ.

• וַיּוֹצִא את עַמּוֹ ממצרים בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה, בש מחה – אֶת בְּחִירָיו, נבחריו.

• וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם – עמי כנען והסמוכים להם, ואת פרי ה עֲמַל של ה לְאֻמִּים יִירָשׁוּ, כאשר התנחלו בארץ.

• בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ את חֻקָּיו בארץ, וְאת תוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ. הַלְלוּיָהּ.