תהילים-פרק-107

ביאורים

  • הֹדוּ לה' כִּי הוא טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ,

  • יֹאמְרוּ בעיקר גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר, אויב,

  • וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִן ה יָּם או: מדרום, כלומר מכיוון ים סוף. הקבוצה הראשונה בגאולים – הולכי מדבריות:

  • תָּעוּ בַמִּדְבָּר, בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, בדרך שוממה, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ.

  • רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים בלכתם במדבר, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף, התעלפה.

  • וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, בצרתם בדרכם במדבר, ו מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוא יַצִּילֵם.

  • וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב, וכך מצאו דרכם לצאת מן המדבר.

  • יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,

  • כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, צמאה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב. הקבוצה השנייה – האסירים:

  • יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, בתי הסוהר שכנו לרוב בחדרים חשוכים בעומק האדמה, אֲסִירֵי עֳנִי, כבולים בעינוייהם ואזוקים בכבלי בַרְזֶל.

  • כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ, חירפו, ביזו.

  • וַיַּכְנַע אלוקים בֶּעָמָל, עבודה קשה את לִבָּם, בכך שהם כָּשְׁלוּ, וְאֵין עֹזֵר להם.

  • וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.

  • יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת ואת מוֹסְרוֹתֵיהֶם, כבליהם יְנַתֵּק.

  • יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.

  • כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, שבהן נעלו את בתי הסוהר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ, כרת, שבר. הקבוצה השלישית – החולים:

  • אֱוִלִים, חולים, או: שוטים ש מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם הביאו עליהם את מחלתם, וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם, ובגלל חטאיהם יִתְעַנּוּ, הם מעונים מאוד,

  • כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, אין להם תיאבון כלל, וַיַּגִּיעוּ במחלתם עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.

  • וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.

  • יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם ממחלתם, וִימַלֵּט, יציל אותם מִשְּׁחִיתוֹתָם, הן מחטאיהם והשחתת דרכם הן ממצב גופם שהידרדר.

  • יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.

  • וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה, בשירה. הקבוצה הרביעית – יורדי הים:

  • יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, ספנים וכיוצא באלה עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.

  • הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה', וְאת נִפְלְאוֹתָיו ראו בִּמְצוּלָה.

  • וַיֹּאמֶר ה' וַיַּעֲמֵד, עורר בציוויו רוּחַ סְעָרָה על הים וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.

  • יַעֲלוּ שָׁמַיִם על גבי הגלים הגבוהים, יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת. נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג, תימס הן מסבל טלטולי הים הן מפחד.

  • יָחוֹגּוּ, יסתובבו וְיָנוּעוּ מצד לצד כַּשִּׁכּוֹר, וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע, תיעלם כשיאבדו עשתונותיהם בים.

  • וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם.

  • יָקֵם, יהפוך את ה סְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ, ישתקו גַּלֵּיהֶם של המים.

  • וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ המים מעליהם, והם יוכלו להמשיך ולשוט. וַיַּנְחֵם ה' אֶל מְחוֹז, נמל חֶפְצָם, שרצו להגיע אליו.

  • יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,

  • וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים, במקום שנמצאים בו זקני העדה, יְהַלְלוּהוּ. הם מהללים את שם ה' בפניהם. כאן עובר המזמור לדבר על כוחו של ה' ביצירת תמורות בעולם:

  • יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, נהרות מתייבשים, וּמֹצָאֵי, מקורות מַיִם הופכים לְצִמָּאוֹן,

  • אֶרֶץ פְּרִי הופכת לִמְלֵחָה, המים מתמעטים ונעשים מלוחים יותר ופחות ראויים לשתייה ולהשקיה. כך ה' עושה מֵרָעַת, כעונש על רשעותם של יוֹשְׁבֵי בָהּ – בארץ הזאת.

  • יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה, שממה הופכת לְמֹצָאֵי, למקורות מָיִם.

  • וַיּוֹשֶׁב שָׁם – במדבר שהפך להיות פורה, רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ, יְיסדו שם עִיר מוֹשָׁב.

  • וַיִּזְרְעוּ בה שָׂדוֹת, וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה.

  • וַיְבָרְכֵם, וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט.אך אפשר שגם זה ישתנה לרעה:

  • וַיִּמְעֲטוּ, מספר התושבים יתמעט, והאנשים עצמם יָּשֹׁחוּ, נעשים מושפלים מֵעֹצֶר, ממצוקה רָעָה וְיָגוֹן.

  • שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, עשירים, ומשפיל את מעמדם וחייהם, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ, ללא מוצא.

  • וַיְשַׂגֵּב, ייתן מחסה ומעוז ל אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן, ירבה מאוד, עדרים עדרים את ה מִשְׁפָּחוֹת אשר קודם לכן התמעטו בגלל המחסור.

  • יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמחוּ בחסדי ה', וְכָל עַוְלָה, רִשעה קָפְצָה, סגרה את פִּיהָ ואין היא נשמעת עוד. רק קולות תודה נשמעים. מתוך ההתבוננות בעליות ובירידות עולה הסיכום:

  • מִי חָכָם וְיִשְׁמָר, ישים לב ויזכור את כל הדברים ה אֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ ב חַסְדֵי ה'.

פסוקים

  1. הדו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו
  2. יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד־צר
  3. ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים
  4. תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו
  5. רעבים גם־צמאים נפשם בהם תתעטף
  6. ויצעקו אל־יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם
  7. וידריכם בדרך ישרה ללכת אל־עיר מושב
  8. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
  9. כי־השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא־טוב
  10. ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל
  11. כי־המרו אמרי־אל ועצת עליון נאצו
  12. ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר
  13. ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
  14. יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק
  15. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
  16. כי־שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע
  17. אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו
  18. כל־אכל תתעב נפשם ויגיעו עד־שערי מות
  19. ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
  20. ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם
  21. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
  22. ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה
  23. יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים
  24. המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה
  25. ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו
  26. יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג
  27. יחוגו וינועו כשכור וכל־חכמתם תתבלע
  28. ויצעקו אל־יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם
  29. יקם סערה לדממה ויחשו גליהם
  30. וישמחו כי־ישתקו וינחם אל־מחוז חפצם
  31. יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
  32. וירממוהו בקהל־עם ובמושב זקנים יהללוהו
  33. ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון
  34. ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה
  35. ישם מדבר לאגם־מים וארץ ציה למצאי מים
  36. ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב
  37. ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה
  38. ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט
  39. וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון
  40. שפך בוז על־נדיבים ויתעם בתהו לא־דרך
  41. וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות
  42. יראו ישרים וישמחו וכל־עולה קפצה פיה
  43. מי־חכם וישמר־אלה ויתבוננו חסדי יהוה

פסוקים מנוקד

  1. הֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
  2. יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד־צָר׃
  3. וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃
  4. תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃
  5. רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃
  6. וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃
  7. וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל־עִיר מוֹשָׁב׃
  8. יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
  9. כִּי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טוֹב׃
  10. יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃
  11. כִּי־הִמְרוּ אִמְרֵי־אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃
  12. וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃
  13. וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃
  14. יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃
  15. יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
  16. כִּי־שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃
  17. אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃
  18. כָּל־אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד־שַׁעֲרֵי מָוֶת׃
  19. וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃
  20. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃
  21. יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
  22. וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃
  23. יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃
  24. הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃
  25. וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃
  26. יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃
  27. יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל־חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃
  28. וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃
  29. יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃
  30. וַיִּשְׂמְחוּ כִי־יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל־מְחוֹז חֶפְצָם׃
  31. יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
  32. וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃
  33. יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃
  34. אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ׃
  35. יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃
  36. וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃
  37. וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃
  38. וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃
  39. וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃
  40. שֹׁפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָרֶךְ׃
  41. וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃
  42. יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל־עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃
  43. מִי־חָכָם וְיִשְׁמָר־אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה׃