תהילים-פרק-107
ספר
מקבץ
ביאורים
-
הֹדוּ לה' כִּי הוא טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ,
-
יֹאמְרוּ בעיקר גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר, אויב,
-
וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִן ה יָּם או: מדרום, כלומר מכיוון ים סוף. הקבוצה הראשונה בגאולים – הולכי מדבריות:
-
תָּעוּ בַמִּדְבָּר, בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, בדרך שוממה, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ.
-
רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים בלכתם במדבר, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף, התעלפה.
-
וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, בצרתם בדרכם במדבר, ו מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוא יַצִּילֵם.
-
וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב, וכך מצאו דרכם לצאת מן המדבר.
-
יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,
-
כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, צמאה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב. הקבוצה השנייה – האסירים:
-
יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, בתי הסוהר שכנו לרוב בחדרים חשוכים בעומק האדמה, אֲסִירֵי עֳנִי, כבולים בעינוייהם ואזוקים בכבלי בַרְזֶל.
-
כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ, חירפו, ביזו.
-
וַיַּכְנַע אלוקים בֶּעָמָל, עבודה קשה את לִבָּם, בכך שהם כָּשְׁלוּ, וְאֵין עֹזֵר להם.
-
וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
-
יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת ואת מוֹסְרוֹתֵיהֶם, כבליהם יְנַתֵּק.
-
יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.
-
כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, שבהן נעלו את בתי הסוהר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ, כרת, שבר. הקבוצה השלישית – החולים:
-
אֱוִלִים, חולים, או: שוטים ש מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם הביאו עליהם את מחלתם, וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם, ובגלל חטאיהם יִתְעַנּוּ, הם מעונים מאוד,
-
כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, אין להם תיאבון כלל, וַיַּגִּיעוּ במחלתם עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.
-
וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
-
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם ממחלתם, וִימַלֵּט, יציל אותם מִשְּׁחִיתוֹתָם, הן מחטאיהם והשחתת דרכם הן ממצב גופם שהידרדר.
-
יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.
-
וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה, בשירה. הקבוצה הרביעית – יורדי הים:
-
יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, ספנים וכיוצא באלה עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.
-
הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה', וְאת נִפְלְאוֹתָיו ראו בִּמְצוּלָה.
-
וַיֹּאמֶר ה' וַיַּעֲמֵד, עורר בציוויו רוּחַ סְעָרָה על הים וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
-
יַעֲלוּ שָׁמַיִם על גבי הגלים הגבוהים, יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת. נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג, תימס הן מסבל טלטולי הים הן מפחד.
-
יָחוֹגּוּ, יסתובבו וְיָנוּעוּ מצד לצד כַּשִּׁכּוֹר, וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע, תיעלם כשיאבדו עשתונותיהם בים.
-
וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם.
-
יָקֵם, יהפוך את ה סְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ, ישתקו גַּלֵּיהֶם של המים.
-
וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ המים מעליהם, והם יוכלו להמשיך ולשוט. וַיַּנְחֵם ה' אֶל מְחוֹז, נמל חֶפְצָם, שרצו להגיע אליו.
-
יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,
-
וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים, במקום שנמצאים בו זקני העדה, יְהַלְלוּהוּ. הם מהללים את שם ה' בפניהם. כאן עובר המזמור לדבר על כוחו של ה' ביצירת תמורות בעולם:
-
יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, נהרות מתייבשים, וּמֹצָאֵי, מקורות מַיִם הופכים לְצִמָּאוֹן,
-
אֶרֶץ פְּרִי הופכת לִמְלֵחָה, המים מתמעטים ונעשים מלוחים יותר ופחות ראויים לשתייה ולהשקיה. כך ה' עושה מֵרָעַת, כעונש על רשעותם של יוֹשְׁבֵי בָהּ – בארץ הזאת.
-
יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה, שממה הופכת לְמֹצָאֵי, למקורות מָיִם.
-
וַיּוֹשֶׁב שָׁם – במדבר שהפך להיות פורה, רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ, יְיסדו שם עִיר מוֹשָׁב.
-
וַיִּזְרְעוּ בה שָׂדוֹת, וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה.
-
וַיְבָרְכֵם, וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט.אך אפשר שגם זה ישתנה לרעה:
-
וַיִּמְעֲטוּ, מספר התושבים יתמעט, והאנשים עצמם יָּשֹׁחוּ, נעשים מושפלים מֵעֹצֶר, ממצוקה רָעָה וְיָגוֹן.
-
שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, עשירים, ומשפיל את מעמדם וחייהם, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ, ללא מוצא.
-
וַיְשַׂגֵּב, ייתן מחסה ומעוז ל אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן, ירבה מאוד, עדרים עדרים את ה מִשְׁפָּחוֹת אשר קודם לכן התמעטו בגלל המחסור.
-
יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמחוּ בחסדי ה', וְכָל עַוְלָה, רִשעה קָפְצָה, סגרה את פִּיהָ ואין היא נשמעת עוד. רק קולות תודה נשמעים. מתוך ההתבוננות בעליות ובירידות עולה הסיכום:
-
מִי חָכָם וְיִשְׁמָר, ישים לב ויזכור את כל הדברים ה אֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ ב חַסְדֵי ה'.
פסוקים
-
הדו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו
-
יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד־צר
-
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים
-
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו
-
רעבים גם־צמאים נפשם בהם תתעטף
-
ויצעקו אל־יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם
-
וידריכם בדרך ישרה ללכת אל־עיר מושב
-
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
-
כי־השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא־טוב
-
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל
-
כי־המרו אמרי־אל ועצת עליון נאצו
-
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר
-
ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
-
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק
-
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
-
כי־שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע
-
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו
-
כל־אכל תתעב נפשם ויגיעו עד־שערי מות
-
ויזעקו אל־יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם
-
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם
-
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
-
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה
-
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים
-
המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה
-
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו
-
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג
-
יחוגו וינועו כשכור וכל־חכמתם תתבלע
-
ויצעקו אל־יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם
-
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם
-
וישמחו כי־ישתקו וינחם אל־מחוז חפצם
-
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם
-
וירממוהו בקהל־עם ובמושב זקנים יהללוהו
-
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון
-
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה
-
ישם מדבר לאגם־מים וארץ ציה למצאי מים
-
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב
-
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה
-
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט
-
וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון
-
שפך בוז על־נדיבים ויתעם בתהו לא־דרך
-
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות
-
יראו ישרים וישמחו וכל־עולה קפצה פיה
-
מי־חכם וישמר־אלה ויתבוננו חסדי יהוה
פסוקים מנוקד
-
הֹדוּ לַיהוָה כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
-
יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד־צָר׃
-
וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃
-
תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃
-
רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃
-
וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃
-
וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל־עִיר מוֹשָׁב׃
-
יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
-
כִּי־הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא־טוֹב׃
-
יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃
-
כִּי־הִמְרוּ אִמְרֵי־אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃
-
וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃
-
וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃
-
יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃
-
יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
-
כִּי־שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃
-
אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֺנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃
-
כָּל־אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד־שַׁעֲרֵי מָוֶת׃
-
וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃
-
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃
-
יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
-
וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃
-
יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃
-
הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃
-
וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃
-
יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃
-
יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל־חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃
-
וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃
-
יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃
-
וַיִּשְׂמְחוּ כִי־יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל־מְחוֹז חֶפְצָם׃
-
יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃
-
וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל־עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃
-
יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃
-
אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ׃
-
יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃
-
וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃
-
וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃
-
וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃
-
וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃
-
שֹׁפֵךְ בּוּז עַל־נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא־דָרֶךְ׃
-
וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃
-
יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל־עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃
-
מִי־חָכָם וְיִשְׁמָר־אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה׃