תהילים-פרק-108

ביאורים

• שִׁיר מִזְמוֹר לְדָוִד,

• נָכוֹן, מוכן לִבִּי לשירה זו, אֱלֹֹהִים. אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לך, ו אַף כְּבוֹדִי, נשמתי, יצטרף לשירה זו. כאן פונה המשורר לכלי הנגינה שלו ומבקש:

• עוּרָה, הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, בנגינתכם בראשית הבוקר אָעִירָה שָּׁחַר.והוא חוזר ופונה לה':

• אוֹדְךָ באוזני ה עַמִּים, ה', וַאֲזַמֶּרְךָ, אשיר לך בּאוזני ה לְאֻמִּים,

• כִּי גָדוֹל ומתנשא מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, חסדך מקיף הכול וגדול מן הכול, וְעַד שְׁחָקִים, מרומים מגיעה אֲמִתֶּךָ, שאתה שומר את בריתך אתנו. בקשה:

• רוּמָה, התרומם והתגלה עַל שָׁמַיִם, אֱלֹֹהִים, וְיתגלה עַל כָּל הָאָרֶץ, העולם כְּבוֹדֶךָ.

• לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, שאני אחד מהם, מכל ר ע, הוֹשִׁיעָה אותי ביד יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.תהילה על הניצחון:

• אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ והבטיח ניצחון, אֶעֱלֹזָה, שמחתי. אֲחַלְּקָה את שְׁכֶם, וְאת עֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד, אמדוד כדי לחלקו לנחלות. שבטי ישראל באו לסייע בידי:

• לִי, לעזרתי באו בני גִלְעָד, לִי – בני מְנַשֶּׁה, ומבני אֶפְרַיִם – מָעוֹז רֹאשִׁי, שומרי הראש שלי, מבני יְהוּדָה – מְחֹקְקִי, שרַי. לאויבי אבוז:

• מוֹאָב, שאותה אני כובש, דומה ל סִיר רַחְצִי. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי, בבוז. עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָﬠ, אריע תרועות ניצחון, או: אשבר אותה.

• מִי יֹבִלֵנִי ל עִיר מִבְצָר, מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם לכבוש אותה?! והתשובה –

• הֲלֹא אֱלֹֹהִים שבעבר זְנַחְתָּנוּ, וְעל כן לֹא תֵצֵא, יצאת , אֱלֹֹהִים, בְּצִבְאֹתֵינוּ, ולפיכך נכשלנו. אולם כעת, כאשר חסד ה' אתנו, תשרה ברכה במאמצינו.

• הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת, עזרה להינצל מִצָּר, אויב, והרי שָׁוְא תְּשׁוּעַת, עזרתם של בני אָדָם.

• בֵּאלֹֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל, וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.