תהילים-פרק-131

ביאורים

  • שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. ה', לֹא גָבַהּ לִבִּי, אינני מתגאה, וְלֹא רָמוּ עֵינַי, אינני מתנשא ולא שואף לדברים גדולים – וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי. אני עומד במקומי, כפי שאני, בלא השתדלות להגיע רחוק או גבוה יותר.

  • אִם לֹא, אני נשבע ש שִׁוִּיתִי, ביטלתי כל שאיפה, ואני מקבל את המוצאות אותי באופן מוחלט, וְדוֹמַמְתִּי, השקטתי את נַפְשִׁי כְּגָמֻל, תינוק שסיים את תקופת היניקה, עֲלֵי אִמּוֹ, בקרבה, בביטחון ובשלווה. שלא כיונק המתרפק על אמו מתוך תשוקה והזדקקות לחלבה, הגָּמול מחלב מתרפק על אמו בקרבה שאין בה תשוקה ורצון. כַּגָּמֻל, לגָמול דומה עָלַי, בעיני נַפְשִׁי.עצה כללית:

  • יַחֵל, קווה, יִשְׂרָאֵל, אֶל ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, מתוך אותה קרבה שאין בה שום בקשה או רצייה, מלבד הרצון בקרבתו.

פסוקים

  1. שיר המעלות לדוד יהוה לא־גבה לבי ולא־רמו עיני ולא־הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני
  2. אם־לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי
  3. יחל ישראל אל־יהוה מעתה ועד־עולם

פסוקים מנוקד

  1. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהוָה לֹא־גָבַהּ לִבִּי וְלֹא־רָמוּ עֵינַי וְלֹא־הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי׃
  2. אִם־לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי׃
  3. יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם׃