תהילים-פרק-142

ביאורים

• מַשְׂכִּיל, כ ינוי לשיר, בדרך כלל שיר של התבוננות, וכאן – של תפילה גדולה לְדָוִד, אשר נכתב בִּהְיוֹתוֹ מתחבא מפני אנשי שאול בַמְּעָרָה, תְפִלָּה.

• קוֹלִי אֶל ה' אֶזְעָק, קוֹלִי אֶל ה' אֶתְחַנָּן.

• אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי, סיפור מכאובי, צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד,

• בְּהִתְעַטֵּף, כשנחלשת, מדוכדכת ומכווצת עָלַי רוּחִי, והרי אַתָּה, ה', יָדַעְתָּ, מכיר את נְתִיבָתִי, דרכי, שאיננה רעה, אבל בְּאֹרַח, בדרך זוּ, אשר אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח, מלכודת לִי.

• הַבֵּיט ל יָמִין, לצד החוזק שלי, או: למקומה של התמיכה, וּרְאֵה – וְאֵין לִי מַכִּיר. אני בודד לגמרי. אָבַד מָנוֹס, מפלט מִמֶּנִּי, אֵין מי ש דּוֹרֵשׁ ומחפש להיטיב לְנַפְשִׁי.

• זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ, ה', אָמַרְתִּי: אַתָּה לבדך מַחְסִי, אתה הוא חֶלְקִי, נחלתי וגורלי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, בעולם, ומבלעדיך אין לי עוזר ומשען.

• הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי, קול תפילתי, כִּי דַלּוֹתִי, התדלדלתי, נחלשתי והתרוששתי מְאֹד, הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ, נעשו חזקים יותר מִמֶּנִּי ואינני יכול לעמוד כנגדם.

• הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר, מכֶּלא את נַפְשִׁי כדי שאוכל לְהוֹדוֹת ולפרסם אֶת שְׁמֶךָ, עד שבסופו של דבר בִּי יַכְתִּרוּ, יתעטרו , או יקיפו בחגיגה על תשועתי צַדִּיקִים, כִּי, כאשר תִגְמֹל עָלָי, לי חסד ותשחרר אותי מ מאסרי.