תהילים-פרק-143

ביאורים

• מִזְמוֹר לְדָוִד.ה', שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנָי בֶּאֱמֻנָתְךָ, בנאמנותך, בהיותך שומר הבטחתך, עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ.

• וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, אתי. אם תבוא עמי במשפט, בוודאי אצא חייב. על כן אינני מבקש אלא חסד, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי. אינני מבקש את חסותך ועזרתך משום צדקותי, שהרי אינני שלם, אלא משום שאני קשוב אליך ודורש קרבתך תמיד.

• כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי, דִּכָּא לָאָרֶץ את חַיָּתִי, נשמתי, כוח החיים שלי; הוא הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם, כמתים השרויים בחשכה לעד.

• וַתִּתְעַטֵּף, נחלשת ומדוכדכת עָלַי רוּחִי, בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם, מבועת לִבִּי.

• זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, שבהם הייתה לי רווחה ו הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ.

• פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ בתפילה, ו נַפְשִׁי שייכת או פונה אליך כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה, צמאה לגשם – כך אני מחכה לְךָ. סֶלָה.

• מַהֵר עֲנֵנִי, ה', כי כָּלְתָה רוּחִי, אני חש כאילו אוזל האוויר לנשימתי, אני הולך וגווע. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, כי אם תעשה זאת – וְנִמְשַׁלְתִּי, אֶדמה עִם יֹרְדֵי בוֹר, לאחד המתים.

• הַשְׁמִיעֵנִי כבר בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, כִּי בְךָ בָטָחְתִּי. אני קשור ומחובר אליך, אתה הוא משעני. הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ, אשר אֵלֵךְ בה, כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי כעת ובעבר.

• הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי, ה', אֵלֶיךָ כִסִּתִי. אצלך אני מבקש הגנה.

• לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, כִּי אַתָּה, אֱלוֹהָי, רוּחֲךָ ה טוֹבָה, המיטיבה והמתקנת תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר, בדרך בטוחה, יציבה וקלה לתנועה.

• לְמַעַן שִׁמְךָ וכבודך, ה', אני מבקש ש תְּחַיֵּנִי, הצל את חיי. בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי,

• וּבְחַסְדְּךָ עלי תַּצְמִית, תכרית את אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל צֹרְרֵי נַפְשִׁי, כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, וכבן חסותך אני מבקש את עזרתך.