תהילים-פרק-146

ביאורים

• הַלְלוּיָהּ, קריאה להלל את ה'. הַלְלִי, נַפְשִׁי, אֶת ה'.

• אֲהַלְלָה ה' בְּחַיָּי, כל זמן שאני חי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי חי כאן. יש לזכור:

• אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, באנשים עשירים וחזקים, שאפילו כשהם טובים אי –אפשר לסמוך עליהם לחלוטין משום שאין לבטוח בְּבֶן אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ יכולת תְשׁוּעָה. הרי בסופו של דבר כל אדם אינו יציב, והוא תלוי בזולתו ובגורמים אחרים, ולכן אין לבסס ביטחון באופן מתמיד באדם.

• תֵּצֵא רוּחוֹ של האדם ממנו, ובמותו הוא יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בקברו, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו, מחשבותיו ותכניותיו. אנשים מתכננים את העתיד, אבל גם על אדם שעומד בדיבורו יבוא המוות בסופו של דבר ויקטע את כל תכניותיו.

• אַשְׁרֵי מי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, ו שִׂבְרוֹ, תקוותו עַל ה' אֱלֹֹהָיו, שהוא גם בעל כל הכוח וגם נצחי.

• עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם – בשמים, בארץ ובים, והוא גם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. האמת וההבטחה שלו קיימות לעולם, ודבר לא יוכל לפגוע בהן. ה' לא רק ברא את העולם, אלא גם דואג למהלכו:

• עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, האנשים שנגזלו בידי אחרים, אשר אין להם מחסה אחר מלבדו. ה' נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים; ה' מַתִּיר אֲסוּרִים;

• ה' פֹּקֵחַ עיני עִוְרִים; ה' זֹקֵף כְּפוּפִים; ובכלל – ה' אֹהֵב צַדִּיקִים, גם אם אין הם אהובים על ידי זולתם או על ידי עצמם ;

• ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, שאין להם משפחה או קהילה לה ישען עליהן. יָתוֹם וְאַלְמָנָה, שגם להם אין משענת ועזרה, יְעוֹדֵד, ולעומת זאת, דֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת.לכן אפשר להלל ולבקש:

• יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם; אֱלֹהַיִךְ, צִיּוֹן, ימשול לְדֹר וָדֹר.הַלְלוּיָהּ.