עמוס-פרק-9

ביאורים

• רָאִיתִי אֶת־אֲדֹנָי נִצָּב עַל־הַמִּזְְְבֵּחַ, וַיֹּאמֶר: הַךְְְ הַכַּפְְְתּוֹר, הקצה העליון של הבית, ובגלל הכאת הכפתור יִרְְְעֲשׁוּ, ירעדו הַסִּפִּים, מפתני הבית שבתחתיתו. וכפי שיארע לבית כך יארע לעם – וּבְְְצָעַם, ה' ישבור ויבקע את העומדים בְְּרֹאשׁ כֻּלָּם, ההנהגה הפוליטית או הכהנים, וְְאת אַחֲרִיתָם, שאר העם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג. לֹא־יָנוּס לָהֶם נָס, וְְלֹא־יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט. הם ייהרגו עד האחרון שבהם.

• אִם־יַחְְְתְְּרוּ להיחבא אפילו בִשְְְׁאוֹל – מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם, וְְאִם־יַעֲלוּ אל הַשָּׁמַיִם – מִשָּׁם אוֹרִידֵם.

• וְְאִם־יֵחָבְְאוּ בְְּרֹאשׁ הַכַּרְְְמֶל – מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְְְקַחְְְתִּים, וְְאִם־יִסָּתְְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְְּקַרְְְקַע הַיָּם – מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת־הַנָּחָשׁ, כנראה נחש ימי, כגון לויתן או תנין, וּנְְְשָׁכָם. בשום מקום אי אפשר יהיה להיסתר מהגזרה.

• וְְאִם־יֵלְְכוּ בַשְְּׁבִי לִפְְְנֵי אֹיְְבֵיהֶם – גם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת־הַחֶרֶב וַהֲרָגָתַם. וְְשַׂמְְְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְְרָעָה וְְלֹא לְְטוֹבָה.

• וַה' אֱלוֹהִים, אלוהי הַצְְּבָאוֹת הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וַתָּמוֹג, ומיד היא נמסה, וְְאָבְְלוּ כָָּל־יוֹשְְׁבֵי בָהּ, וְְעָלְְתָה, היא תוצף כַיְְְאֹר, כמו ביאור כֻּלָּהּ, וְְשָׁקְְעָה כִּיאֹר מִצְְְרָיִם.

• הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, עליותיו, וַאֲגֻדָּתוֹ, וקבוצות בריותיו עַל־אֶרֶץ יְְסָדָהּ. הַקֹּרֵא לְְמֵי־הַיָּם וַיִּשְְְׁפְְּכֵם עַל־פְְּנֵי הָאָרֶץ, ה' שְְׁמוֹ. הוא יצר את כל העולם וייצבו, והוא גם יכול לערערו ולהחריבו.

• הֲלוֹא כִבְְְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי, בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל. אינכם מיוחסים לפני יותר מבני כוש, בכורו של חם, נְְאֻם־ה'. הֲלוֹא, אמנם אֶת־יִשְְְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְְְרַיִם, ובזה אתם רואים סימן לייחודכם, אך גם בכך אינכם ייחודיים – וּפְְְלִשְְְׁתִּיִּים, שגם הם מצאצאי חם, העליתי מִכַּפְְְתּוֹר, כרתים. הפלשתים לא היו במקורם תושבי הארץ הקדמונים, אלא באו אליה מכרתים. ואת אֲרָם העליתי לארצם מִקִּיר, מקום מוצאם. עשיתי כך לכמה עמים וממלכות; הרי שאינכם מיוחדים.

• הִנֵּה עֵינֵי ה' אֱלוֹהִים יינתנו בַּמַּמְְְלָכָה הַחַטָּאָה, הרגילה בחטא, וְְהִשְְְׁמַדְְְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְְּנֵי הָאֲדָמָה. אֶפֶס, ובכל זאת דעו לכם כִּי לֹא הַשְְְׁמֵיד אַשְְְׁמִיד אֶת־בֵּית יַעֲקֹב. נְְאֻם־ה'. גם אם לעמים אחרים אין אחרית, לכם יש תקווה. אף שתּוּכו ותגלו, לא תושמדו.

• כִּי־הִנֵּה אָנֹכִי מְְצַוֶּה, וַהֲנִעוֹתִי בְְכָָל־הַגּוֹיִם אֶת־בֵּית יִשְְְׂרָאֵל, אטלטל אתכם בכל העמים כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ הדגן בַּכְְּבָרָה, כלי סינון, וְְלֹא־יִפּוֹל צְְרוֹר, גרגר גדול ל אָרֶץ. אף על פי שהגרגרים מתנועעים בכברה ממקום למקום, והפסולת הדקה נופלת, הצרור נשאר בתוכה.

• בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי, רשעי עַמִּי, הָאֹמְְרִים: לֹא־תַגִּישׁ וְְתַקְְְדִּים בַּעֲדֵינוּ, לא תתקרב אלינו הָרָעָה.לאחר התוכחות והפורענויות נחתם ספר עמוס בהבטחתו של ה' כי בסופו של דבר ישוקם עמו.

• בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, ממלכת דוד או עירו המתמוטטת. במצבה הנוכחי אין היא אלא סוכה עראית המטה ליפול, ולעתיד תהיה לה תקומה. וְְגָדַרְְְתִּי אֶת־פִּרְְְצֵיהֶן של חומות דוד, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְְְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. סוכת דוד תשוב ותיבנה לתפארת כמו בשנותיה היפות.

• לְְמַעַן יִירְְְשׁוּ ישראל אֶת־שְְׁאֵרִית אֱדוֹם וְְאת כָָל־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר, כי נִקְְְרָא שְְׁמִי עֲלֵיהֶם. נְְאֻם־ה' עֹשֶׂה זֹּאת.

• הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְְאֻם־ה', וְְנִגַּשׁ, ייפגש חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר בעבודתם, כי הארץ תהיה פורייה, ועונות החרישה והקצירה יגיעו זו לזו בקצותיהן. וְְדֹרֵךְְְ עֲנָבִים ייפגש בְְּמֹשֵׁךְְְ, גורר הַזָּרַע לשם זריעת השדה. בדרך כלל עוברים כמה חודשים בין זמן דריכת הענבים בסוף הקיץ, לבין עת הזריעה, אבל לעתיד לבוא גם הם ייפגשו. וְְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, מיץ הפֵּרות, וְְכָָל־הַגְְּבָעוֹת תִּתְְְמוֹגַגְְנָה, יימסו וייזלו פרי מגדים.

• וְְשַׁבְְְתִּי אֶת־שְְׁבוּת עַמִּי יִשְְְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְְשַׁמּוֹת, שוממות ובהן יָשָׁבוּ, וְְנָטְְְעוּ כְְרָמִים וְְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם, וְְעָשׂוּ גַנּוֹת וְְאָכְְְלוּ אֶת־פְְּרִיהֶם.

• וּנְְְטַעְְְתִּים, אקבע אותם עַל־אַדְְְמָתָם, וְְלֹא יִנָּתְְְשׁוּ, ייעקרו עוֹד מֵעַל אַדְְְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם. אָמַר ה' אֱלֹהֶיךָ. אחרי הניעור והבירור יזכו הנשארים לראות בתקומת סוכת דוד, בברכה שתצא מן הארץ, ומשפעה ימשיכו לינוק לְעולם.