דניאל-פרק-8

ביאורים

• בִּשְְְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְְמַלְְְכוּת בֵּלְְְאשַׁצַּר הַמֶּלֶךְְְ, חָזוֹן נִרְְְאָה אֵלַי, אֲנִי, דָנִיֵּאל, אַחֲרֵי החזון הַנִּרְְְאָה אֵלַי בַּתְְּחִלָּה, בעניין הקודם, העוסק אף הוא במלכויות העתיד.

• וָאֶרְְְאֶה בֶּחָזוֹן:וַיְְְהִי בִּרְְְאֹתִי והנה בחזוני אֲנִי רואה את עצמי בְְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְְּעֵילָם הַמְְּדִינָה. וָאֶרְְְאֶה בֶּחָזוֹן וַאֲנִי הָיִיתִי עַל־אוּבַל, יובל של נהר שנקרא אוּלָי.

• וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְְְאֶה וְְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְְְנֵי אותו הָאֻבָל, וְְלוֹ קְְרָנָיִם, וְְהַקְְּרָנַיִם גְְּבֹהוֹת, וְְהָאַחַת גְְּבֹהָה מִן־הַשֵּׁנִית, וְְהַגְְּבֹהָה עֹלָה, צומחת בָּאַחֲרֹנָה. הקרן הגבוהה החלה לצמוח מאחורי הקרן הנמוכה. לחלופין: היא צמחה לאחר שהקרן הנמוכה ממנה החלה לצמוח.

• רָאִיתִי אֶת־הָאַיִל מְְנַגֵּחַ בקרניו הגדולות יָמָּה, למערב וְְצָפוֹנָה וָנֶגְְְבָּה, לדרום, וְְכָָל ה חַיּוֹת לֹא־יַעַמְְְדוּ לְְפָנָיו, וְְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ, הוא הפיל את כולן וְְעָשָׂה בכול כִרְְְצֹנוֹ וְְהִגְְְדִּיל, גדל והתחזק.

• וַאֲנִי הָיִיתִי מֵבִין, מתבונן בתמונה הזו, וְְהִנֵּה צְְפִיר־הָעִזִּים, התיש בָּא מִן־הַמַּעֲרָב ונע עַל־פְְּנֵי כָָל־הָאָרֶץ, וְְאֵין נוֹגֵעַ בָּאָרֶץ. הוא לא צעד אלא נראה מרחף, וְְהַצָּפִיר הייתה לו קֶרֶן חָזוּת, ניכרת ובולטת בֵּין עֵינָיו.

• וַיָּבֹא התיש בעל הקרן היחידה עַד־הָאַיִל בַּעַל הַקְְּרָנַיִם אֲשֶׁר רָאִיתִי אותו עֹמֵד לִפְְְנֵי הָאֻבָל, וַיָּרָָץ אֵלָיו בַּחֲמַת כֹּחוֹ, בחוזק כעסו.

• וּרְְְאִיתִיו מַגִּיעַ אֵצֶל הָאַיִל, וַיִּתְְְמַרְְְמַר, הסתער בזעם אֵלָיו, וַיַּךְְְ אֶת־הָאַיִל, וַיְְְשַׁבֵּר אֶת־שְְׁתֵּי קְְרָנָיו, וְְלֹא־הָיָה כֹחַ בָּאַיִל לַעֲמֹד לְְפָנָיו. וַיַּשְְְׁלִיכֵהוּ הצפיר את האיל אַרְְְצָה וַיִּרְְְמְְסֵהוּ, וְְלֹא־הָיָה מַצִּיל לָאַיִל מִיָּדוֹ.

• וּצְְְפִיר הָעִזִּים הִגְְְדִּיל, הלך וגדל עַד־מְְאֹד, וּכְְְעָָצְְְמוֹ, וכאשר התעצם, נִשְְְׁבְְּרָה הַקֶּרֶן הַגְְּדֹלָה שבמצחו. וַתַּעֲלֶנָה, הופיעה חָזוּת, מראֶה אַרְְְבַּע קרניים תַּחְְְתֶּיהָ פונות לְְאַרְְְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם.

• וּמִן־הָאַחַת מֵהֶם יָצָא קֶרֶן־אַחַת מִצְְּעִירָה, ממשהו קטן, וַתִּגְְְדַּל־יֶתֶר, יותר מהאחרות והיא פנתה אֶל־הַנֶּגֶב וְְאֶל־הַמִּזְְְרָח וְְאֶל ארץ הַצֶּבִי, הארץ המפוארת, היפה והנחשקת – ארץ ישראל.

• וַתִּגְְְדַּל הקרן עוד ועוד עַד־צְְבָא, מערכות גרמי הַשָּׁמָיִם, וַתַּפֵּל אַרְְְצָה מִן־הַצָּבָא וּמִן הַכּוֹכָבִים וַתִּרְְְמְְסֵם. היא הגיעה כה גבוה, עד שהשפילה אפילו כוכבים.

• וְְעַד ל שַׂר־הַצָּבָא הִגְְְדִּיל, התפשטה הקרן והגיעה, וּמִמֶּנּוּ – מלפני שר הצבא הוּרַם, הוסר קרבן הַתָּמִיד, וְְהֻשְְְׁלַךְְְ, נעזב מְְכוֹן, מקום מִקְְְדָּשׁוֹ. הקרן הפילה את המקדש.

• וְְצָבָא, המון רב, מלחמה, או: זמן קצוב תִּנָּתֵן עַל, לבטל את הַתָּמִיד בּגלל פָשַׁע, וְְתַשְְְׁלֵךְְְ, הקרן הכניעה ורמסה את ה אֱמֶת אַרְְְצָה, וְְעָשְְׂתָה וְְהִצְְְלִיחָה. הקרן המשיכה בהצלחותיה.

• וָאֶשְְְׁמְְעָה אֶחָד־קָדוֹשׁ, מלאך מְְדַבֵּר. וַיֹּאמֶר קודם לכן אֶחָד קָדוֹשׁ לַפַּלְְְמוֹנִי, לאותו מלאך עלום הַמְְדַבֵּר: עַד־מָתַי, כמה זמן יימשך הֶחָזוֹן על הַתָּמִיד וְְהַפֶּשַׁע ה שֹׁמֵם, המשמים, הגורם חורבן? או: עד מתי יעמוד האליל הדומם? ועד מתי תֵּת, יינתנו וְְקֹדֶשׁ וְְצָבָא, המקדש וצבא השמים ל מִרְְְמָס? גם התשובה ניתנת במשל וחידה:

• וַיֹּאמֶר אותו קדוש אֵלַי: עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְְְפַּיִם וּשְְְׁלֹשׁ מֵאוֹת. המצב אמור להימשך אלפיים ושלוש מאות יחידות זמן כלשהן, אולי ימים, וְְאז נִצְְְדַּק קֹדֶשׁ, יוכר שהקודש צודק. הוא לא יהיה עוד שבור ורצוץ, אלא ינצח ויעמוד על מכונו. אלו הדברים שדניאל ראה ושמע.

• וַיְְְהִי בִּרְְְאֹתִי, אֲנִי, דָנִיֵּאל, אֶת־הֶחָזוֹן וָאֲבַקְְְשָׁה בִינָה, ניסיתי להבין מה ראיתי, וְְהִנֵּה עֹמֵד לְְנֶגְְְדִּי מישהו שנראה כְְּמַרְְְאֵה־גָבֶר, והוא בעצם מלאך.

• וָאֶשְְְׁמַע קוֹל־אָדָם בֵּין הסבך של הנהר אוּלָי, וַיִּקְְְרָא אל המלאך הנראה גבר וַיֹּאמַר: גַּבְְְרִיאֵל, הָבֵן, הסבר לְְהַלָּז, לאיש ההוא – דניאל אֶת־הַמַּרְְְאֶה שחזה בו.

• וַיָּבֹא המלאך אֵצֶל עָָמְְְדִי, ליד מקום עמידתי, וּבְְבֹאוֹ נִבְְְעַתִּי, פחדתי מאוד, וָאֶפְְּלָה עַל־פָּנָי בגלל עצמתה של התגלות המלאך. וַיֹּאמֶר אֵלַי: הָבֵן בֶּן־אָדָם כִּי לְְעֶת־קֵץ, על תקופה מאוחרת מאוד, על הימים שעד סוף ההיסטוריה, מדבר הֶחָזוֹן.

• וּבְְְדַבְְּרוֹ עִמִּי נִרְְְדַּמְְְתִּי עַל־פָּנַי אָרְְְצָה. אף על פי שדניאל לא שמע את דבר ה' במישרין, אפילו הקרבה למלאך הפילה עליו אימה עד שנפל והתעלף. וַיִּגַּע־בִּי, העניק לי כוח וַיַּעֲמִידֵנִי שוב עַל־עָָמְְְדִי.

• וַיֹּאמֶר: הִנְְנִי מוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר־יִהְְְיֶה בְְּאַחֲרִית הַזָּעַם, כִּי לְְמוֹעֵד, בזמן המיועד לכך יגיע קֵץ, ויתגלה לעיני כול. והוא מפרט:

• הָאַיִל אֲשֶׁר־רָאִיתָ בַּעַל שתי הַקְְּרָנָיִם מייצג את מַלְְְכֵי מָדַי וּפָרָס, שכן המלכות הפרסית נבנתה מצירוף שני עמים: תחילה מָלך המלך המדי, ואחריו – המלך הפרסי, הגדול יותר.

• וְְהַצָּפִיר, הַשָּׂעִיר, שעיר העזים הוא מֶלֶךְְְ יָוָן, וְְהַקֶּרֶן הַגְְּדוֹלָה אֲשֶׁר בֵּין־עֵינָיו הוּא הַמֶּלֶךְְְ הָרִאשׁוֹן שימלוך ביוון.

• ופשר מראה הקרן הַנִּשְְְׁבֶּרֶת וַתַּעֲמֹדְְְנָה אַרְְְבַּע קרניים תַּחְְְתֶּיהָ – אַרְְְבַּע מַלְְְכֻיּוֹת מִגּוֹי זה – יוון יַעֲמֹדְְְנָה, יצמחו, וְְאולם הדבר לֹא יהיה בְְכֹחוֹ. לא המלך הראשון יבנה אותן, אלא הן ייבנו מעצמן.

• וּבְְְאַחֲרִית מַלְְְכוּתָם, כְְּהָתֵם, ככלות הַפֹּשְְׁעִים יַעֲמֹד מֶלֶךְְְ שיהיה עַז־פָּנִים וגם מֵבִין חִידוֹת. תהיה בו חכמה, ועליו מרמזת הקרן הקטנה שצומחת וגדלה בין העיניים.

• וְְעָצַם, יחזק כֹּחוֹ, וְְלֹא יהיה זה בְְכֹחוֹ שלו, וְְנִפְְְלָאוֹת, בדרכים פלאיות יַשְְְׁחִית וְְהִצְְְלִיחַ וְְעָשָׂה, וְְהִשְְְׁחִית עֲצוּמִים, את החזקים ובעיקר יציק ל עַם־קְְדֹשִׁים, ישראל.

• וְְעַל שִׂכְְְלוֹ המחבל תחבולות יתבסס אותו המלך, ולא על גבורה מיוחדת, וְְהִצְְְלִיחה ה מִרְְְמָה בְְּיָדוֹ. הוא ירמה את אלה שאיננו יכול לעמוד כנגדם, וּבִלְְְבָבוֹ יַגְְְדִּיל, יתגאה, וּבְְְשַׁלְְְוָה, כשאחרים שאננים ואינם שמים לב, הוא יַשְְְׁחִית רַבִּים, ואפילו עַל שַׂר־שָׂרִים, 'שר הצבא' שבחלום, יַעֲמֹד, יקום לריב, וּבסופו של דבר בְְְאֶפֶס יָד, בלי שיד כלשהי תכה בו, יִשָּׁבֵר. כשיגיע זמנו, הוא ייפול מעצמו.

• וּמַרְְְאֵה הָעֶרֶב וְְהַבֹּקֶר אֲשֶׁר נֶאֱמַר, אף על פי שמהות התאריכים הללו אינה ברורה לך – אֱמֶת הוּא. וְְאַתָּה סְְתֹם, העלם את הֶחָזוֹן, כִּי הוא לא יתקיים מיד, אלא לְְיָמִים, בעוד ימים רַבִּים, שהרי מלכות מדי ופרס נמשכה מאות שנים אחרי דניאל.

• וַאֲנִי, דָנִיֵּאל, נִהְְְיֵיתִי, נחלשתי, התייסרתי לאחר החזון וְְנֶחֱלֵיתִי יָמִים. ולאחר מכן אָקוּם, התחזקתי וָאֶעֱשֶׂה שוב אֶת־מְְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְְְ. וָאֶשְְְׁתּוֹמֵם עַל־הַמַּרְְְאֶה וְְאֵין מֵבִין את פרטיו. נבואה זו מתייחסת לעתיד רחוק מאוד, וכעת היא אפופה בערפל.