קהלת-פרק-6

ביאורים

• יֵשׁ רָעָה אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, בעולם הזה, וְְרַבָּה הִיא עַל־הָאָדָם. זוהי מציאות רווחת –

• אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן־לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְְְכָסִים וְְכָבוֹד, וְְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְְנַפְְְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר־יִתְְְאַוֶּה. אדם שכל האפשרויות היו פתוחות בפניו לחיות חיים טובים, וְְאולם לֹא־יַשְְְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, והוא מת טרם עלה בידו להגשים את שאיפותיו וחלומותיו, כִּי אִישׁ נָָכְְְרִי יֹאכְְלֶנּוּ. אדם אחר נהנה מהישגיו. זֶה הֶבֶל וָָחֳֳלִי רָע הוּא.או דוגמא אחרת:

• אִם־יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה ילדים מנשים רבות, וְְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְְְיֶה, וְְרַב שֶׁיִּהְְְיוּ יְְמֵי־שָׁנָיו, ושנותיו יהיו רבות מהרגיל. עם כל הטובה שיש לו – וְְנַפְְְשׁוֹ לֹא־תִשְְְׂבַּע מִן־הַטּוֹבָה. הוא אינו מוצא סיפוק והנאה, ולכן אינו חדל לרדוף אחרי הישגים נוספים. וְְגַם־קְְבוּרָה לבסוף לֹא־הָיְְתָה לּוֹ. ייתכן שאדם כזה, למרות עמלו והישגיו לא יזכה בקבורה מכובדת, כפי שאירע לאנשים שנסעו למרחקים כדי להתעשר, ועקבותיהם נעלמו. אָמַרְְְתִּי: טוֹב יותר מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל. טוב היה לו אילולא נולד,

• כִּי כמו הנפל, בַהֶבֶל הוא בָּא, וּבַחֹשֶׁךְְְ יֵלֵךְְְ, וּבַחֹשֶׁךְְְ שְְׁמוֹ יְְכֻסֶּה, ולא יישאר ממנו דבר.

• גַּם־שֶׁמֶשׁ לֹא־רָאָה וְְלֹא יָדָע שום עמל ורע, ולפיכך יש יותר נַחַת לָזֶה – לנפל מִזֶּה – מהאדם הזה.

• וְְגם אִלּוּ חָיָה אותו אדם אֶלֶף שָׁנִים פַּעֲמַיִם – וְְטוֹבָה לֹא רָאָה, שכן הוא היה להוט לרכוש נכסים ולהרחיב אפשרויות, ולא הגיע ליהנות מהם. הֲלֹא אֶל־מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הוֹלֵךְְְ – אל המוות, ודבר לא יישאר מכל הישגיו.

• כָָּל־־־עֲמַל הָאָדָם לְְפִיהוּ, לשם אכילתו וסיפוקו, אך בפועל – וְְגַם־הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא, תסופק. על פי רוב אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו.

• כִּי מַה־יּוֹתֵר לֶחָכָם, יתרונו של החכם מִן־הַכְְּסִיל?! הרי שניהם אינם חסינים מפני תנועת הרדיפה שבחיים ואף לא מפני המוות. מַה לו לֶּעָנִי החכם וה יוֹדֵעַ שהנפש לא תימלא, לַהֲלֹךְְְ נֶגֶד הַחַיִּים, במקום לפעול בתוך החיים ובעדם?!

• טוֹב מַרְְְאֵה עֵינַיִם, החיים הממשיים עצמם מֵהֲלָָךְְְ־נָפֶשׁ, המרוצָה וההשתוקקות לקראת מה שטרם הושג. אלא ש גַּם־זֶה – מראה העיניים של המציאות הוא הֶבֶל וּרְְְעוּת רוּחַ.

• מַה־שֶּׁהָיָה – כְְּבָר נִקְְְרָא שְְׁמוֹ. הדברים שהיו כבר נמצאים בעולם, ואין לחולל בהם תמורה. וְְנוֹדָע אֲשֶׁר־הוּא רק אָדָם, וְְלֹא־יוּכַל לָדִין, לריב עִם מה שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנּוּ. האדם איננו יכול לשנות את המציאות, שהיא חזקה ממנו.

• כִּי, מאחר ש יֵשׁ־דְְּבָרִים הַרְְְבֵּה בעולם, קטנים וגדולים, והם מַרְְְבִּים הָבֶל. ככל שעולמו של אדם עשיר יותר, דברי הבל מעסיקים אותו יותר. מי שחי מול שפע עצום של דברים, ייתקל בהבלים רבים לאין שיעור – מַה־יֹּתֵר, יישאר מכל אלה לָאָדָם?!

• כִּי מִי־יוֹדֵעַ מַה־טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים, ב מִסְְְפַּר יְְמֵי־חַיֵּי הֶבְְְלוֹ, וְְיַעֲשֵׂם – והרי הוא עושה את ימיו חסרי ממשות כַּצֵּל. אֲשֶׁר, שהרי מִי־יַגִּיד לָאָדָם מַה־יִּהְְְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ?! אין איש יודע זאת, ועל כן לא יֵדע אדם מהו הטוב שיתקיים גם לאחר מותו כדי שיעשהו בחייו.