שמות-פרק-36

ספר

מקבץ

ביאורים

  • וְעָשָׂה, יעשה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב, אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה, בהם לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ, לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה'.

  • וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב, אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בְּלִבּוֹ, אל כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. כדי להתגייס למשימה נכבדת זו נדרשה גם מידה של ביטחון עצמי שהם מסוגלים לבצעה.

  • וַיִּקְחוּ בעלי המלאכה מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ, וְהֵם — ישראל הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בוקר אחר בוקר. לאחר קריאתו של משה לעם לתרום למשכן, הביאו ישראל את נדבתם במשך יום שלם ולמחרתו .

  • וַיָּבֹאוּ כָּל הַחֲכָמִים, האומנים, הָעֹשִׂים אֵת כָּל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים, צוות גדול המיומן בכל סוגי האומנויות, האמון על השימוש בכלים שונים, והמסוגל לשתף פעולה בביצוע כל הדרוש.

  • וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה, יותר ממה שהעבודה דורשת לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָהּ. מתוך חישוב של צורכי העבודה, אנו מעריכים שכמות התרומה שהתקבלה כבר גבוהה מן הדרוש.

  • וַיְצַו מֹשֶׁה, וַיַּעֲבִירוּ קוֹל, הודעה, מסר בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר: אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ. וַיִּכָּלֵא, חדל הָעָם מֵהָבִיא את תרומתם.

  • וְהַמְּלָאכָה, מלאכת הבאת התרומה, או: התרומה שהיא לצורך המלאכה, הָיְתָה דַיָּם, די צורכם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ — וְהוֹתֵר, נותרו עוד חומרים שלא נעשה בהם שימוש. עשיית יריעות הגג של המשכן פרק לו פס' ח–יטהכנת היריעות נעשתה בהתאם להוראות שניתנו למעלה. מלבד פרטים אחדים הנעדרים מכאן, מכיוון שאינם קשורים להכנת היריעות אלא לאופן שבו הן יונחו, שאר המידע זהה למידע שנאמר למשה בגיווני לשון. כאמור, סדר ההוראות לא הכתיב את סדר ביצוען, שהוא המתואר כאן; הציווי על בניית כליו המרכזיים של המשכן הופיע לפני הציווי על בניית המבנה והיריעות הסוככות עליו משום חשיבותו של הארון, שהיה מוקד להשראת השכינה, ושל הכלים הקרובים אליו. בסדרי הביצוע מעורבים כמובן גם שיקולים מעשיים — סביר להקים תחילה את המבנה, ורק לאחר מכן לבנות את הכלים שיוצבו בו.

  • וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת גגו של הַמִּשְׁכָּן, מ עֶשֶׂר יְרִיעֹת בד, שֵׁשׁ, חוט פשתן לבן מָשְׁזָר, קלוע וצמר צבוע תְכֵלֶת, כחול וְאַרְגָּמָן, סגול-אדום וְתוֹלַעַת שָׁנִי, אדום בהיר בצורת כְּרֻבִים, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם. היריעות נארגו באופן מורכב, כך שצורות הכרובים הופיעו על כולן ובשני צדיהם.

  • אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת, כל אחת מהיריעות — שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה, וְרֹחַב — אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת. מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת.

  • וַיְחַבֵּר בתפירה אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת, ליחידה אחת בת חמש יריעות, וְחָמֵשׁ ה יְרִיעֹת האחרות חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת.

  • וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה, הנמצאת בקצה בַּמַּחְבָּרֶת, ביחידת חמש היריעות התפורות זו לזו. כֵּן עָשָׂה — לולאות תכלת בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית, בקצה יחידת חמש היריעות המחוברות האחרות.

  • חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת, וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית לכל האורך. מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת. את הלולאות תפרו במרחקים קצובים, כדי שהלולאות שבשתי היריעות יקבילו אלו לאלו.

  • וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב. וַיְחַבֵּר אֶת הַיְרִעֹת אַחַת אֶל אַחַת בַּקְּרָסִים. כל קרס הצמיד זוג לולאות, וכך חוברו שתי יחידות היריעות. וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד. וכך הפך המשכן למבנה אחד, או: המשכן הוא כינויו של רצף היריעות שבו יכוסה המבנה.

  • וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, יריעות הבד נחשבו כגוף המשכן עצמו, ומעליהן הניחו את אוהל יריעות עזים, עַשְׁתֵּי, אחת עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם.

  • אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת, כל יריעה שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה, וְאַרְבַּע אַמּוֹת — רֹחַב הַיְרִיעָה הָאֶחָת, מִדָּה אַחַת, אחידה לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת.

  • וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד. חמש יריעות נתפרו זו לזו כיחידה לעצמה, ושש היריעות האחרות נתפרו כיחידה לעצמה.

  • וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת, וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית.

  • וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים, לְחַבֵּר אֶת הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד.

  • וַיַּעַשׂ מִכְסֶה לָאֹהֶל העשוי שער עזים מ עֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים, צבועים אדום, ושכבה רביעית — מִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה. לחלופין, אפשר לפרש כי זהו כיסוי אחד שחלקו עשוי מעורות אילים וחלקו מעורות תחשים, והמשכן מכוסה בשלוש שכבות בלבד. עשיית דפנות המשכן פרק לו פס' כ–לחמאריגת היריעות המכסות את המשכן עובר הכתוב לדבר בעשיית דפנותיו. כאן מפורטים גם עניינים טכניים הקשורים להצבת הקירות באמצעות האדנים המחזיקים את הקרשים מלמטה, באמצעות הטבעות האוחזות כל צמד קרשים סמוכים מלמעלה, באמצעות ארבעת הבריחים החיצוניים המחברים חלק מן הקרשים ובאמצעות הבריח התיכון המחבר את כולם ומייצב את המשכן כולו. בסוף יתוארו שתי המחיצות שלא נעשו מעץ אלא מבדים — הפרוכת המפרידה בין הקודש לקודש-הקודשים ומסך הכניסה אל האוהל.

  • וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לקירות ה מִּשְׁכָּן מ עֲצֵי שִׁטִּים, גזעי עצי שיטה משויפים עֹמְדִים, הקורות ניצבו כדרך צמיחתם של העצים.

  • עֶשֶׂר אַמֹּת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ, כל אחד מהקרשים, שהוצב לגובה המשכן, וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.

  • שְׁתֵּי יָדֹת, ידיות בולטות לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, מְשֻׁלָּבֹת אַחַת אֶל אֶחָת, מחמת גובהם הרב של הקרשים, כדי לחבר זה לזה הוצמדו הידות הבולטות בקרש האחד אל פגימות מקבילות בקרש השני. כֵּן עָשָׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן.

  • וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן. עֶשְׂרִים קְרָשִׁים מיועדים לִפְאַת, לצד נֶגֶב תֵּימָנָה, דרום.

  • וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי, תושבות כֶסֶף עָשָׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקְּרָשִׁים, כבסיס שבתוכו הציבו את קרשי המשכן. שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו, הבליטות היורדות מכל קרש הוכנסו לשקעים שבאדנים, וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו. וכך החזיקו האדנים את הקרשים.

  • וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, השנייה, לִפְאַת צָפוֹן — עֶשְׂרִים קָרֶשׁ.

  • וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף: שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד. הדופן הדרומית והדופן הצפונית היו זהות ופשוטות.

  • וּלְיַרְכְּתֵי, לאחורי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה, הפונה למערב, עָשָׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים שרוחבם אמה וחצי. יחד הם כיסו תשע אמות — עיקרו של הקיר המערבי.

  • וּשְׁנֵי קְרָשִׁים עָשָׂה לִמְקֻצְעֹת, פינות הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם. כדי לייצב את המשכן ואף מטעמים אסתטיים, השלימו את הפינות הריקות באמצעות קרשים מיוחדים.

  • וְהָיוּ כל הקרשים תוֹאֲמִם, מתאימים וצמודים זה לזה מִלְּמַטָּה, וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים, מסתיימים אֶל רֹאשׁוֹ של הקרש , אֶל הַטַּבַּעַת הָאֶחָת שתוכנס בחריצים שבראש כל צמד קרשים כֵּן עָשָׂה לִשְׁנֵיהֶם, לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת, הפינות שבצפון־מערב ושבדרום־מערב .

  • וְהָיוּ בצד מערב בסך הכול שְׁמֹנָה קְרָשִׁים, וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף, שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים — שְׁנֵי אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד. במבט מן החוץ נראים בקיר המערבי שני קרשים נוספים שאינם חלק מעיקר הבניין הפנימי, אלא הם ממלאים את פינותיו כלפי חוץ.

  • וַיַּעַשׂ בְּרִיחֵי עֲצֵי שִׁטִּים שתפקידם להחזיק את הקרשים יחד — חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע, צד הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת,

  • וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה. מתוך חמשת הבריחים הללו, היו שני בריחים חיצוניים בחלקו הימני של כל קיר ושניים בשמאלו בגבהים שונים, והם החזיקו את חציה של כל דופן כיחידה אחת. כך חיברו ארבעה בריחים חיצוניים את הקרשים שבכל קיר לשתי יחידות.

  • וַיַּעַשׂ אֶת הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן, הפנימי, החמישי, לִבְרֹחַ, להבריח, לחבר בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה. בעובי הקרשים נוקב חור שבו הושחל הבריח הזה כדי להחזיקם מבפנים ולחבר כל דופן בשלמותה.

  • וְאֶת הַקְּרָשִׁים צִפָּה זָהָב, וְאֶת טַבְּעֹתָם המחברות אותם זה לזה עָשָׂה זָהָב, כדי שיהיו בָּתִּים, בתי קיבול לַבְּרִיחִם. וַיְצַף, ציפה גם אֶת הַבְּרִיחִם עצמם ב זָהָב.

  • וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת מ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ, פשתן. הכול היה מָשְׁזָר, קלוע, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים. אריגה מתוחכמת מעוטרת בצורות משני צדיה.

  • וַיַּעַשׂ לָהּ אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים וַיְצַפֵּם זָהָב, וָוֵיהֶם זָהָב. וַיִּצֹק לָהֶם אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף. הפרוכת נתלתה על ווי הזהב הנתונים בעמודים. במקום הדופן הרביעית, המזרחית —

  • וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל מ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ, הכול מָשְׁזָר, מַעֲשֵׂה רֹקֵם, רקמה, שהיא עבודה פשוטה יחסית למעשה חושב.

  • וְאֶת עַמּוּדָיו חֲמִשָּׁה במספר — וְאֶת וָוֵיהֶם, שעליהם תלו את המסך. וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם של העמודים וַחֲשֻׁקֵיהֶם, חישוקיהם זָהָב, וְאַדְנֵיהֶם — חֲמִשָּׁה עשויים מ נְחֹשֶׁת.

פסוקים

  1. ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם־לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את־כל־מלאכת עבדת הקדש לכל אשר־צוה יהוה
  2. ויקרא משה אל־בצלאל ואל־אהליאב ואל כל־איש חכם־לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל־המלאכה לעשת אתה
  3. ויקחו מלפני משה את כל־התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר
  4. ויבאו כל־החכמים העשים את כל־מלאכת הקדש איש־איש ממלאכתו אשר־המה עשים
  5. ויאמרו אל־משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר־צוה יהוה לעשת אתה
  6. ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל־יעשו־עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא
  7. והמלאכה היתה דים לכל־המלאכה לעשות אתה והותר
  8. ויעשו כל־חכם־לב בעשי המלאכה את־המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם
  9. ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל־היריעת
  10. ויחבר את־חמש היריעת אחת אל־אחת וחמש יריעת חבר אחת אל־אחת
  11. ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
  12. חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל־אחת
  13. ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את־הירעת אחת אל־אחת בקרסים ויהי המשכן אחד
  14. ויעש יריעת עזים לאהל על־המשכן עשתי־עשרה יריעת עשה אתם
  15. ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת
  16. ויחבר את־חמש היריעת לבד ואת־שש היריעת לבד
  17. ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על־שפת היריעה החברת השנית
  18. ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את־האהל להית אחד
  19. ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
  20. ויעש את־הקרשים למשכן עצי שטים עמדים
  21. עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
  22. שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל־אחת כן עשה לכל קרשי המשכן
  23. ויעש את־הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה
  24. וארבעים אדני־כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת־הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת־הקרש האחד לשתי ידתיו
  25. ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים
  26. וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
  27. ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים
  28. ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים
  29. והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל־ראשו אל־הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת
  30. והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד
  31. ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע־המשכן האחת
  32. וחמשה בריחם לקרשי צלע־המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה
  33. ויעש את־הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן־הקצה אל־הקצה
  34. ואת־הקרשים צפה זהב ואת־טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את־הבריחם זהב
  35. ויעש את־הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים
  36. ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני־כסף
  37. ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם
  38. ואת־עמודיו חמשה ואת־וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת

פסוקים מנוקד

  1. וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם־לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת־כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה׃
  2. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל־בְּצַלְאֵל וְאֶל־אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל־אִישׁ חֲכַם־לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל־הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ׃
  3. וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה אֵת כָּל־הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשֹׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר׃
  4. וַיָּבֹאוּ כָּל־הַחֲכָמִים הָעֹשִׂים אֵת כָּל־מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ אִישׁ־אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־הֵמָּה עֹשִׂים׃
  5. וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר־צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ׃
  6. וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל־יַעֲשׂוּ־עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא׃
  7. וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל־הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר׃
  8. וַיַּעֲשׂוּ כָל־חֲכַם־לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת־הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם׃
  9. אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרֹחַב אַרְבַּע בָּאַמָּה הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְכָל־הַיְרִיעֹת׃
  10. וַיְחַבֵּר אֶת־חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל־אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל־אֶחָת׃
  11. וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׃
  12. חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל־אֶחָת׃
  13. וַיַּעַשׂ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וַיְחַבֵּר אֶת־הַיְרִעֹת אַחַת אֶל־אַחַת בַּקְּרָסִים וַיְהִי הַמִּשְׁכָּן אֶחָד׃
  14. וַיַּעַשׂ יְרִיעֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל־הַמִּשְׁכָּן עַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת עָשָׂה אֹתָם׃
  15. אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת רֹחַב הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִדָּה אַחַת לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה יְרִיעֹת׃
  16. וַיְחַבֵּר אֶת־חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת־שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד׃
  17. וַיַּעַשׂ לֻלָאֹת חֲמִשִּׁים עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצֹנָה בַּמַּחְבָּרֶת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת עָשָׂה עַל־שְׂפַת הַיְרִיעָה הַחֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית׃
  18. וַיַּעַשׂ קַרְסֵי נְחֹשֶׁת חֲמִשִּׁים לְחַבֵּר אֶת־הָאֹהֶל לִהְיֹת אֶחָד׃
  19. וַיַּעַשׂ מִכְסֶה לָאֹהֶל עֹרֹת אֵלִים מְאָדָּמִים וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה׃
  20. וַיַּעַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים׃
  21. עֶשֶׂר אַמֹּת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
  22. שְׁתֵּי יָדֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת אַחַת אֶל־אֶחָת כֵּן עָשָׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן׃
  23. וַיַּעַשׂ אֶת־הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קְרָשִׁים לִפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה׃
  24. וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי־כֶסֶף עָשָׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקְּרָשִׁים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת־הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד לִשְׁתֵּי יְדֹתָיו׃
  25. וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפוֹן עָשָׂה עֶשְׂרִים קְרָשִׁים׃
  26. וְאַרְבָּעִים אַדְנֵיהֶם כָּסֶף שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד וּשְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
  27. וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה עָשָׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים׃
  28. וּשְׁנֵי קְרָשִׁים עָשָׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם׃
  29. וְהָיוּ תוֹאֲמִם מִלְּמַטָּה וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים אֶל־רֹאשׁוֹ אֶל־הַטַּבַּעַת הָאֶחָת כֵּן עָשָׂה לִשְׁנֵיהֶם לִשְׁנֵי הַמִּקְצֹעֹת׃
  30. וְהָיוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים וְאַדְנֵיהֶם כֶּסֶף שִׁשָּׁה עָשָׂר אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד׃
  31. וַיַּעַשׂ בְּרִיחֵי עֲצֵי שִׁטִּים חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע־הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת׃
  32. וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע־הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן לַיַּרְכָתַיִם יָמָּה׃
  33. וַיַּעַשׂ אֶת־הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן לִבְרֹחַ בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים מִן־הַקָּצֶה אֶל־הַקָּצֶה׃
  34. וְאֶת־הַקְּרָשִׁים צִפָּה זָהָב וְאֶת־טַבְּעֹתָם עָשָׂה זָהָב בָּתִּים לַבְּרִיחִם וַיְצַף אֶת־הַבְּרִיחִם זָהָב׃
  35. וַיַּעַשׂ אֶת־הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים׃
  36. וַיַּעַשׂ לָהּ אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים וַיְצַפֵּם זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב וַיִּצֹק לָהֶם אַרְבָּעָה אַדְנֵי־כָסֶף׃
  37. וַיַּעַשׂ מָסָךְ לְפֶתַח הָאֹהֶל תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם׃
  38. וְאֶת־עַמּוּדָיו חֲמִשָּׁה וְאֶת־וָוֵיהֶם וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם וַחֲשֻׁקֵיהֶם זָהָב וְאַדְנֵיהֶם חֲמִשָּׁה נְחֹשֶׁת׃