יחזקאל-פרק-15

ביאורים

  • וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

  • בֶּן־אָדָם, מַה־יִּהְיֶה מה נחשב עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָָּל־עֵץ, לעומת שאר העצים? ומה נחשבת הַזְּמוֹרָה, ענף הגפן אֲשֶׁר הָיָה גדל בַּעֲצֵי הַיָּעַר ונערך מולם? מבחינה הלכתית ומבחינות אחרות, שיח הגפן הוא עץ, אבל הוא שונה מעצים אחרים

  • הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה?! האם יש מי שמגלף מעץ הגפן כלים או בונה ממנו רהיטים?! אין מי שעושה כך, שכן זמורת הגפן נשארת רכה וחלשה גם בבגרותה. ה אִם־יִקְחוּ ליצור מִמֶּנּוּ יָתֵד, לִתְלוֹת עָלָיו כָָּל־כֶּלִי, כדי לתלות עליה כלים?! גם זה לא ייתכן מאותה סיבה.

  • הִנֵּה אם לָאֵשׁ נִתַּן לְאָָכְלָה, אם יינתן עץ הגפן באש, אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ, קצותיו יבערו מיד וְתוֹכוֹ נָחָר, כיוון שלגפן תוך רך, בזמן השהייה באש הוא מתייבש לחלוטין ונשרף. מעתה הֲיִצְלַח העץ ל ִמְלָאכָה, לשימוש כלשהו ?!

  • הִנֵּה גם בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, אַף כִּי, כל שכן כאשר אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר, וְכי נַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה?!

  • לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: כַּאֲשֶׁר, כמו עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר, אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָָכְלָה, שהרי אין בו כל תועלת אחרת, כֵּן נָתַתִּי אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם. יושבי ירושלים, שעוד מתחילה לא רבּו זכויותיהם, הרי משעברו כיבוש אחר כיבוש והם מדוכאים תחת עול זרים, מצבם דומה למצבה של הגפן השרופה הם לא יועלו לכלום.

  • וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בָּהֶם. מֵהָאֵשׁ שאכלה מהם בכיבושים הקודמים יָצָאוּ, וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם, וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה' בְּשׂוּמִי אֶת־פָּנַי בָּהֶם.

  • וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה, יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.

פסוקים

  1. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר
  2. בן־אדם מה־יהיה עץ־הגפן מכל־עץ הזמורה אשר היה בעצי היער
  3. היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם־יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל־כלי
  4. הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה
  5. הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי־אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה
  6. לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ־הגפן בעץ היער אשר־נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את־ישבי ירושלם
  7. ונתתי את־פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי־אני יהוה בשומי את־פני בהם
  8. ונתתי את־הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה

פסוקים מנוקד

  1. וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
  2. בֶּן־אָדָם מַה־יִּהְיֶה עֵץ־הַגֶּפֶן מִכָּל־עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר׃
  3. הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם־יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל־כֶּלִי׃
  4. הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה׃
  5. הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה אַף כִּי־אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה׃
  6. לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה כַּאֲשֶׁר עֵץ־הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר אֲשֶׁר־נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה כֵּן נָתַתִּי אֶת־יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם׃
  7. וְנָתַתִּי אֶת־פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּשׂוּמִי אֶת־פָּנַי בָּהֶם׃
  8. וְנָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ שְׁמָמָה יַעַן מָעֲלוּ מַעַל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃

מקומות

  • ירושלים

    ליבם סולגק. בראיט ולחת צורק מונחף, בגורמי מגמש. תרבנך וסתעד לכנו סתשם השמה – לתכי מורגם בורק? לתיג ישבעס.