יחזקאל-פרק-26

ביאורים

• וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, בשנה האחת –עשרה לגלות יהויכין ולמלכות צדקיהו – היא שנת חורבן ירושלים, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מתוך ההקשר נראה כי היה זה בחודש החורבן, אב, או בחודש שלאחריו, הָיָה דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:

• בֶּן־אָדָם, יַעַן אֲשֶׁר־אָמְרָה צֹּר עַל־יְרוּשָׁלִַם הנחרבת : הֶאָח, הידד, נִשְׁבְּרָה זו שהייתה דַּלְתוֹת הָעַמִּים, כינוי לעיר מעבר חשובה מבחינה כלכלית ולעיר חזקה מבחינה מדינית וצבאית. נָסֵבָּה אֵלָי. עצמתה והשפעתה, ואולי גם שללה, יופנו עכשיו אלי, בהיותי המטרופולין היחיד באזור. אִמָּלְאָה הָחֳֳרָבָה. אני, צור, אתמלא מחורבנה של ירושלים".

• לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִנְנִי עָלַיִךְ, צֹר, וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ למלחמה גּוֹיִם רַבִּים, כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו, את גליו.

• וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר, וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ, וְסִחֵיתִי, אטאטא, אסלק את עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה, וְנָתַתִּי, אעשה אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע, סלע שומם וחלק.

• מִשְׁטַח, מקום שישטחו בו חֲרָמִים, רשתות דייגים תִּהְיֶה צור בְּתוֹךְ הַיָּם. צור הייתה אי סמוך ליבשה, ועל כן כשהיא תיהרס ישמש האי את הדייגים למלאכתם, כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. וְהָיְתָה העיר המבוצרת היטב לְבַז, לשוד לַגּוֹיִם,

• – וּבְנוֹתֶיהָ, פרווריה אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב תֵּהָרַגְנָה, אנשיהם יהרגו בחרב. וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי ה'.

• כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִנְנִי מֵבִיא אֶל־צֹר את נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל מִצָּפוֹן, מֶלֶךְ המולך על מְלָכִים, בְּסוּס וּבְרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וְקָהָל וְעַם־רָב.

• בְּנוֹתַיִךְ ש בַּשָּׂדֶה – בַּחֶרֶב יַהֲרֹג, וְנָתַן עָלַיִךְ דָּיֵק, קיר מגן שמקימים הצרים סביב עיר מבוצרת, וְשָׁפַךְ עָלַיִךְ סֹלְלָה, תל עפר הנערם ליד החומה, כדי לחדור אל העיר, וְהֵקִים עָלַיִךְ צִנָּה, מגן גדול המשמש את מבקיעי החומות.

• ואת מְחִי, מכת קָבָלּוֹ, כלי ניגוח או ירייה הניצב מול החומות, יִתֵּן בְּחֹמוֹתָיִךְ, ואת מִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבוֹתָיו, כלי מפץ גדולים העשויים ברזל.

• מִשִּׁפְעַת, קבוצה גדולה של סוּסָיו יְכַסֵּךְ אֲבָקָם. סוסיו הרבים של נבוכדראצר יעלו אבק סמיך שיכסה את העיר. מִקּוֹל פָּרַשׁ וְגַלְגַּל וָרֶכֶב תִּרְעַשְׁנָה, ירעדו חוֹמוֹתַיִךְ בְּבוֹאוֹ בִּשְׁעָרַיִךְ שייהפכו כִּמְבוֹאֵי, כמו מבואות, או: כמו שנכנסים אל עִיר מְבֻקָּעָה, שנפרצו חומותיה.

• בְּפַרְסוֹת סוּסָיו יִרְמֹס נבוכדראצר אֶת־כָּל־חוּצוֹתָיִךְ, רחובותייך. את עַמֵּךְ בַּחֶרֶב יַהֲרֹג, וּמַצְּבוֹת עֻזֵּךְ, האנדרטאות, פסלי האלילים וסמליה גבורה שלך לָאָרֶץ תֵּרֵד, יופלו.

• וְשָׁלְלוּ חֵילֵךְ, עושרך, וּבָזְזוּ רְכֻלָּתֵךְ, סחורתך הרבה והמגוונת. וְהָרְסוּ חוֹמוֹתַיִךְ, ואת בָתֵּי חֶמְדָּתֵךְ, בתייך היקרים יִתֹּצוּ, ישברו, וַאֲבָנַיִךְ וְעֵצַיִךְ וַעֲפָרֵךְ בְּתוֹךְ מַיִם יָשִׂימוּ. לאחר הריסת החומות ובתי החמדה, האויבים יגרמו לכך שחומרי הבניין, האבנים, העצים והעפר ייגרפו אל הים, כדי שהצורים לא יוכלו לשקם את עירם.

• וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ, וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד. אנשי צור, שלא סבלו מעוני, היו עליזים ופיתחו תרבות עשירה של מוסיקה. גם זו תושבת עם החרבת העיר.

• וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע, מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה צור, לֹא תִבָּנֶה עוֹד, כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.אותה נבואה מזוויות אחרות:

• כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים לְצוֹר: הֲלֹא מִקּוֹל מַפַּלְתֵּךְ, בֶּאֱנֹק חָלָל, כאשר חללייך יגנחו בֵּהָרֵג, בהיהרג הֶרֶג בְּתוֹכֵךְ, יִרְעֲשׁוּ הָאִיִּים, המדינות הרחוקות. למפלת צור תהיה משמעות בינלאומית. הבשורות על כיבוש צור והרג אנשיה יפילו על העמים אבל כבד וחרדה.

• וְיָרְדוּ מֵעַל כִּסְאוֹתָם כאבלים כֹּל נְשִׂיאֵי מדינות הַיָּם, וְהֵסִירוּ אֶת־מְעִילֵיהֶם המהודרים, וְאֶת־בִּגְדֵי רִקְמָתָם יִפְשֹׁטוּ. שמעה של מפלת צור יגיע אל העולם כולו, והיא תזעזע גם את יושבי המדינות שמעבר לים, ובמיוחד את המלכים שסחרו אתה. חֲרָדוֹת יִלְבָּשׁוּ, הם יתעטפו פחד ובהלה, עַל־הָאָרֶץ יֵשֵׁבוּ כאבלים וְחָרְדוּ לִרְגָעִים, מדי רגע, וְשָׁמְמוּ, יוכו תדהמה עָלָיִךְ.

• וְנָשְׂאוּ עָלַיִךְ קִינָה בישבם על הארץ, וְאָמְרוּ לָךְ, עלייך : אֵיךְ אָבַדְתְּ, נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים, זו שעושרה נבנה על ידי השימוש בימים, או: זו שיוּשבה בים, הָעִיר הַהֻלָּלָה, המהוללת אֲשֶׁר הָיְתָה ה חֲזָקָה בַיָּם, הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם, הפילו אימתם לְכָל־יוֹשְׁבֶיהָ, יושבי הים, או יושבי תבל.

• עַתָּה יֶחְרְדוּ הָאִיִּן, האיים ב יוֹם מַפַּלְתֵּךְ, וְנִבְהֲלוּ הָאִיִּים אֲשֶׁר־בַּיָּם מִצֵּאתֵךְ, מנפילתך. העולם יידמה כמתמוטט.

• כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלוֹהִים אל צור : בְּתִתִּי, כאשר אתן אֹתָךְ עִיר נֶחֱרֶבֶת כֶּעָרִים אֲשֶׁר לֹא־נוֹשָׁבוּ, שאינן מיושבות, בְּהַעֲלוֹת עָלַיִךְ אֶת־תְּהוֹם וְכִסּוּךְ הַמַּיִם הָרַבִּים. חורבנך המוחלט יהיה לאחר שהמים ישטפו אותך, ביזמת האויבים, בעקבות התערבותו של כוח עליון בלתי צפוי, או מכיוון שלא תהיי מיושבת עוד על ידי אנשים שיחזקו את בדקי הסכרים – סופם של המים הגואים לכסותך.

• וְהוֹרַדְתִּיךְ אֶת, עם יוֹרְדֵי בוֹר, קבר אֶל־עַם עוֹלָם, המתים הקבורים בשאול לעולם. ושוב – וְהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּאֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת, ארץ המתים, כָּערים ה חֳֳרָבוֹת מֵעוֹלָם, שנחרבו מימים קדמונים, אֶת יוֹרְדֵי בוֹר, לְמַעַן לֹא תֵשֵׁבִי, תתקיימי. כאשר אחריב אותך, לא אחריב אתך את העולם – וְנָתַתִּי צְבִי, תפארת, זקיפות בְּאֶרֶץ חַיִּים, בעולם המיושב.

• בַּלָּהוֹת, סיוטים אֶתְּנֵךְ וְאחר כך אֵינֵךְ, תיעלמי, וּתְבֻקְשִׁי, ישאלו עלייך וְלֹא־תִמָּצְאִי עוֹד לְעוֹלָם. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים.צור תעבור מן העולם. אך על אף חורבנה, תיזכר גם גדולתה. המצור של נבוכדראצר על צור ארך למעלה מעשר שנים, ובמשך התקופה הארוכה בוזבזו אוצרות העיר. את תסכולו ושנאתו ביטא הכובש בהתנכלותו יוצאת הדופן כלפי העיר. על כן נדרשו שנים ארוכות להתאוששותו של האזור.