יחזקאל-פרק-27

ביאורים

  • וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר:

  • וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, שָׂא עַל־צֹר קִינָה

  • וְאָמַרְתָּ לְצוֹר:הַיֹּשֶׁבֶת עַל־מְבוֹאֹת יָם, נמלים, רֹכֶלֶת הָעַמִּים, המוליכה את סחורתה אֶל־אִיִּים, ארצות מעבר לים, רַבִּים, כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: צוֹר, אַתְּ ש אָמַרְתְּ: אֲנִי כְּלִילַת, מושלמת ב יֹפִי. אמירה זו תצויר לפרטיה בפי יחזקאל, באמצעות דימוי צור לאניית פאר משוכללת.

  • בְּלֵב יַמִּים שהם גְּבוּלָיִךְ, סביבתך, צור. שם בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ, שכללו את יָָפְיֵךְ. בלב ים הוקמת לתפארה.

  • בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר, חרמון בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל־לֻחֹתָיִם, הלוחות שמהם ה'אנייה' בנויה, אֶרֶז מִלְּבָנוֹן, שהוא זקוף, גבוה וחזק, לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ. חומרי הגלם שמהם נעשית הם מהמשובחים בעולם:

  • אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ את מִשּׁוֹטָיִךְ, המשוטים שלך. קַרְשֵׁךְ, מין הגה, או קרשי הסיפון והחדרים עָשׂוּ מ שֵׁן, שנהב משובץ בַּת־אֲשֻׁרִים, עצי תאשור שהובאו מֵאִיֵּי כִּתִּיִּם.

  • שֵׁשׁ, בד משובח מפשתה מקושט בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם, המיוחדת בשש המובחר שלה הָיָה מִפְרָשֵׂךְ, לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס, לשמש לך דגל וסמל. תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ, לצל ומחסה.

  • יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ, השייטים שלך, ואילו חֲכָמַיִךְ שלך, צוֹר, ש הָיוּ בָךְ – הֵמָּה חֹבְלָיִךְ. את מלאכת הניווט הדורשת חשיבה ביצעו כישרונותיה של העיר עצמה.

  • זִקְנֵי גְבַל עיר באזור, וַחֲכָמֶיהָ ש הָיוּ בָךְ – מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ, מתקני סדקייך. כָּל־אֳֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ כדי לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ, לסחור בסחורתך.

  • פָּרַס וְלוּד, ממלכה באסיה הקטנה וּפוּט שבאזור מצרים הָיוּ בְחֵילֵךְ, בצבאך אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ, כיוון שצור הייתה מדינה קטנה שרוב אנשיה עסקו בספנות ומסחר, היא העסיקה צבא שכירים מארצות אחרות. מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ, תָּלו בָךְ לראווה. הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ, שיוו לך כבוד ועמדת כוח.

  • בְּנֵי אַרְוַד ושאר חֵילֵךְ עמדו עַל־חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב, וְגַמָּדִים, אולי שם אומה, או אנשים שנקראו על שם מקומם, מלאכתם או קומתם, בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שומרים. את שִׁלְטֵיהֶם, מגניהם תִּלּוּ עַל־חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב. ובכך שהפגינו נוכחות ועצמה מול כל גורם מאיים, הֵמָּה כָּלְלוּ, שכללו, השלימו את יָפְיֵךְ.

  • תַּרְשִׁישׁ הייתה סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל־הוֹן, בגלל עושרך המגוון. בְּכֶסֶף, בַּרְזֶל, בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת נָתְנוּ, שילמו את תמורת עִזְבוֹנָיִךְ, סחורותייך המיוצאות. אל צור יובאו מוצרי מותרות ומצרכים חיוניים תמורות סחורות שונות. המתכת כסף שכמעט אינה מצויה באזורנו, וכן הבדיל שהיה חיוני בשביל יצירת ברונזה וכדומה, הובאו מתרשיש.

  • יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, בְּנֶפֶשׁ אָדָם, בעבדים וּב כְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ, סחורתך.

  • מִבֵּית תּוֹגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים, סוסי מרוץ נאים, או רוכבי הסוסים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ.

  • בְּנֵי דְדָן, עם בדרום מערב אסיה הקטנה או האי רודוס, שהיו רֹכְלַיִךְ, ו אִיִּים רַבִּים ששימשו ל סְחֹרַת יָדֵךְ, מסחרך – קַרְנוֹת שֵׁן שִׁני פיל, שנהב וְהָבְנִים, עץ יקר, או: טווסים, הֵשִׁיבוּ, הביאו, או: פרעו את אֶשְׁכָּרֵךְ, מתנה או תשלום לאות הכנעה והכרת טובה.

  • אֲרָם הייתה ל סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ, בשל עסקייך הרבים. בְּנֹפֶךְ, אבן יקרה, אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ, בד פשתן משובח, וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד, אבנים טובות נָתְנוּ, שילמו לך הארמים בְּמחיר עִזְבוֹנָיִךְ.

  • יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, סוחרים אתך בְּחִטֵּי מִנִּית, חיטים מובחרות וּפַנַּג, מעדן מסוים, סוג של תבואה או: מין בושם וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי, צמח ששימש לבושם או לתרופה שהיה גדל בעיקר בגלעד, נָתְנוּ ב מַעֲרָבֵךְ.

  • דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ, מֵרֹב כָּל־הוֹן, את תמורת סחורתך היא נותנת בְּיין הבא מהעיר חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צָחַר, לבן.

  • וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל, שם מקום, או: מטווה יקר, בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת, גוש מוצק. קִדָּה וְקָנֶה, צמחי בושם, בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה.

  • דְּדָן, עַם נוודים, רֹכַלְתֵּךְ בְּבִגְדֵי־חֹפֶשׁ, בגדי ראווה של נכבדים, כנראה בגדים רופפים, המתאימים לאנשים בטלים ממלאכה, לְרִכְבָּה, לרכוב בהם.

  • עֲרַב וְכָל־נְשִׂיאֵי קֵדָר, שבט ישמעאלי שגידל עדרי צאן מובחרים, הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ. בְּכָרִים, כבשים שמנים וְאֵילִם, כבשים בוגרים וְעַתּוּדִים, תיישים, בָּם סֹחֲרָיִךְ, בהם סחרו אתך.

  • רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה, עמים שכנים כנראה בדרום חצי האי ערב, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, בְּרֹאשׁ, במבחר כָּל־בּשֶׂם, וּבְכָל־אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב נָתְנוּ בעד עִזְבוֹנָיִךְ. ומקומות בצד המערב

  • חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן, רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד – רֹכַלְתֵּךְ.

  • הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים, בגדים הדורים, בִּגְלוֹמֵי, גלימות, יריעות צבועות ב תְּכֵלֶת המופק מחלזונות וְרִקְמָה, בגדים צבעוניים או משובצים, וּבְגִנְזֵי, אוצרות בְּרֹמִים, בדים ובגדי פאר, תכשיטים או תיבות יקרות, בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים, קשורים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ, בסחורתך או במחסנייך.

  • אֳֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, אניות גדולות וחזקות השטות למרחקים, כריחוקה של תרשיש הן שָׁרוֹתַיִךְ, שיירותייך, או: מלווייך ל מַעֲרָבֵךְ, סחורתך. וַתִּמָּלְאִי, אניית צור, וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב יַמִּים. את מתפתחת ללא הרף ומשאך נעשה כבד יותר ויותר. ומפסגת ההצלחה לנפילה.

  • בְּמַיִם רַבִּים הֱבִאוּךְ, הַשָּׁטִים, המשיטים אוֹתָךְ עמוסה לעייפה ופתאום רוּחַ הַקָּדִים, רוח מזרחית עזה שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים. מאמצייך הבלתי פוסקים להתעשר עוד ועוד, הם שיביאו לטביעתך.

  • הוֹנֵךְ, רכושך וְעִזְבוֹנַיִךְ, מַעֲרָבֵךְ, סחורות היצוא והסחורה המוחלפת כנגדן, מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ, מַחֲזִיקֵי בִדְקֵךְ וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ, הסוחרים וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר־בָּךְ, וּבְכָל, על כל קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתוֹכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיוֹם מַפַּלְתֵּךְ.

  • לְקוֹל זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשׁוֹת, מגרשים, חופי הים. זעקת צור תישמע בכל מקום.

  • – וְיָרְדוּ מֵאֳֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט, מַלָּחִים, כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ. כל יורדי היםיניחו את אניותיהם, יעמדו על היבשה,

  • וְהִשְׁמִיעוּ, יכריזו בקול עָלַיִךְ בְּקוֹלָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם, בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ באבלם על גורלך המר.

  • וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָָרְחָה, ימרטו שער בראשם, כנהוג בזמנים ההם, וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר־נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר. בגלל הקשרים המסועפים של צור, יתאבלו עליה רבים מסיבות שונות אבדן חיים, מקור פרנסה, הון וסחורה.

  • וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ, עלייך בְּנִיהֶם, בבכיים המר קִינָה, וְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ:מִי כְצוֹר, כְּדֻמָה, דומה לה, דמומה ומוכרתת כמוה, או: כשאול בְּתוֹךְ הַיָּם.

  • – בְּצֵאת עִזְבוֹנַיִךְ מִיַּמִּים, כשהסחורות שלך יצאו מהים, הִשְׂבַּעַתְּ, פרנסת בשפע עַמִּים רַבִּים. בְּרֹב הוֹנַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ, סחורותייך הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי־אָרֶץ. בעבר היית מקור ברכה ועושר לעמים ומלכים רבים.

  • – עֵת נִשְׁבֶּרֶת אַת מִיַּמִּים, בְּמַעֲמַקֵּי־מָיִם מַעֲרָבֵךְ, וְכָל־קְהָלֵךְ בְּתוֹכֵךְ, עמך נָפָלוּ אל המצולות".

  • כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים, המדינות הרחוקות שָׁמְמוּ עָלָיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר, נסערו ונזדעזעו , רָעֲמוּ פָּנִים הזעיפו פניהם.

  • סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ בהשתוממות עָלָיִךְ. העובדה שעיר מרכזית כמוך התמוטטה באופן מוחלט לא תיתפס. בַּלָּהוֹת הָיִית, וְאֵינֵךְ עַד־עוֹלָם.לאחר שהתגלמו בך כל העושר, הגדולה וכוח המעשה המלֻווים בוודאי בביטחון עצמי, בהתפארות ושאננות, הפכו קורותייך לסיוט, ואת עצמך חדלת מלהתקיים. הספינה הצורית המיוחדת בעצמתה, ששלטה יותר מכל ספינה אחרת על הים התיכון, ואולי אף מחוצה לו, עסקיה ונכסיה הגואים והולכים של צור כל זה ירד לטמיון ונעלם.

פסוקים

  1. ויהי דבר־יהוה אלי לאמר
  2. ואתה בן־אדם שא על־צר קינה
  3. ואמרת לצור הישבתי [הישבת] על־מבואת ים רכלת העמים אל־איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי
  4. בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך
  5. ברושים משניר בנו לך את כל־לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך
  6. אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו־שן בת־אשרים מאיי כתים [כתיים]
  7. שש־ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך
  8. ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך
  9. זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל־אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך
  10. פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו־בך המה נתנו הדרך
  11. בני ארוד וחילך על־חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על־חומותיך סביב המה כללו יפיך
  12. תרשיש סחרתך מרב כל־הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך
  13. יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך
  14. מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך
  15. בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים [והבנים] השיבו אשכרך
  16. ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך
  17. יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך
  18. דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל־הון ביין חלבון וצמר צחר
  19. ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה
  20. דדן רכלתך בבגדי־חפש לרכבה
  21. ערב וכל־נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך
  22. רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל־בשם ובכל־אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך
  23. חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך
  24. המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך
  25. אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב־ימים
  26. במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים
  27. הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל־אנשי מלחמתך אשר־בך ובכל־קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך
  28. לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות
  29. וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל־הארץ יעמדו
  30. והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על־ראשיהם באפר יתפלשו
  31. והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר־נפש מספד מר
  32. ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים
  33. בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי־ארץ
  34. עת נשברת מימים במעמקי־מים מערבך וכל־קהלך בתוכך נפלו
  35. כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים
  36. סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד־עולם

פסוקים מנוקד

  1. וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
  2. וְאַתָּה בֶן־אָדָם שָׂא עַל־צֹר קִינָה׃
  3. וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הישבתי [הַיֹּשֶׁבֶת] עַל־מְבוֹאֹת יָם רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־אִיִּים רַבִּים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי׃
  4. בְּלֵב יַמִּים גְּבוּלָיִךְ בֹּנַיִךְ כָּלְלוּ יָפְיֵךְ׃
  5. בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר בָּנוּ לָךְ אֵת כָּל־לֻחֹתָיִם אֶרֶז מִלְּבָנוֹן לָקָחוּ לַעֲשׂוֹת תֹּרֶן עָלָיִךְ׃
  6. אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ־שֵׁן בַּת־אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כתים [כִּתִּיִּים׃]
  7. שֵׁשׁ־בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ׃
  8. יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ׃
  9. זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ כָּל־אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ׃
  10. פָּרַס וְלוּד וּפוּט הָיוּ בְחֵילֵךְ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ מָגֵן וְכוֹבַע תִּלּוּ־בָךְ הֵמָּה נָתְנוּ הֲדָרֵךְ׃
  11. בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל־חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל־חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ׃
  12. תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב כָּל־הוֹן בְּכֶסֶף בַּרְזֶל בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ׃
  13. יָוָן תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּנֶפֶשׁ אָדָם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ׃
  14. מִבֵּית תּוֹגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ׃
  15. בְּנֵי דְדָן רֹכְלַיִךְ אִיִּים רַבִּים סְחֹרַת יָדֵךְ קַרְנוֹת שֵׁן והובנים [וְהָבְנִים] הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ׃
  16. אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ׃
  17. יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ׃
  18. דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל־הוֹן בְּיֵין חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צָחַר׃
  19. וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת קִדָּה וְקָנֶה בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה׃
  20. דְּדָן רֹכַלְתֵּךְ בְבִגְדֵי־חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה׃
  21. עֲרַב וְכָל־נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ׃
  22. רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּרֹאשׁ כָּל־בֹּשֶׂם וּבְכָל־אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ׃
  23. חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד רֹכַלְתֵּךְ׃
  24. הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ׃
  25. אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ שָׁרוֹתַיִךְ מַעֲרָבֵךְ וַתִּמָּלְאִי וַתִּכְבְּדִי מְאֹד בְּלֵב־יַמִּים׃
  26. בְּמַיִם רַבִּים הֱבִיאוּךְ הַשָּׁטִים אֹתָךְ רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים׃
  27. הוֹנֵךְ וְעִזְבוֹנַיִךְ מַעֲרָבֵךְ מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ מַחֲזִיקֵי בִדְקֵך וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר־בָּךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ אֲשֶׁר בְּתוֹכֵךְ יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים בְּיוֹם מַפַּלְתֵּךְ׃
  28. לְקוֹל זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשׁוֹת׃
  29. וְיָרְדוּ מֵאָנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ׃
  30. וְהִשְׁמִיעוּ עָלַיִךְ בְּקוֹלָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל־רָאשֵׁיהֶם בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ׃
  31. וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה וְחָגְרוּ שַׂקִּים וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר־נֶפֶשׁ מִסְפֵּד מָר׃
  32. וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם קִינָה וְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ מִי כְצוֹר כְּדֻמָה בְּתוֹךְ הַיָּם׃
  33. בְּצֵאת עִזְבוֹנַיִךְ מִיַּמִּים הִשְׂבַּעַתְּ עַמִּים רַבִּים בְּרֹב הוֹנַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ הֶעֱשַׁרְתְּ מַלְכֵי־אָרֶץ׃
  34. עֵת נִשְׁבֶּרֶת מִיַּמִּים בְּמַעֲמַקֵּי־מָיִם מַעֲרָבֵךְ וְכָל־קְהָלֵךְ בְּתוֹכֵךְ נָפָלוּ׃
  35. כֹּל יֹשְׁבֵי הָאִיִּים שָׁמְמוּ עָלָיִךְ וּמַלְכֵיהֶם שָׂעֲרוּ שַׂעַר רָעֲמוּ פָּנִים׃
  36. סֹחֲרִים בָּעַמִּים שָׁרְקוּ עָלָיִךְ בַּלָּהוֹת הָיִית וְאֵינֵךְ עַד־עוֹלָם׃

מקומות

  • ארוד

    עיר נמל פיניקית, בנויה על אי.
    מזוהה עם ארוד של ימינו.

  • גבל

    עיר נמל בפיניקיה הצפונית.

  • דמשק
  • חרן
  • צור

    עיר ממלכה כנענית.
    על חוף הים התיכון מצפון לארץ ישראל.

  • צידון

    עיר נמל מצפון לצור

  • לוד
  • הלבנון
  • ישראל
  • ארם

    ארם הוא אזור נרחב מצפון מזרח לארץ ישראל המזוהה היום עם סוריה. במרחב זה היו כמה ממלכות של שבטים ארמיים, החזקה והידועה ביותר הייתה ארם דמשק.

  • אשור

    שם האימפריה ושם עיר הבירה שלה כשם האל בו האמינו תושבי המקום.
    שמו המודרני של האתר הוא קלעת שרקאת.
    אשור נמצאת באזור צפון עירק של ימינו.

  • פרס
  • יהודה

    חבל ארץ הררי המשתרע בין אזור בית אל בצפון לבקעת באר שבע בדרום.

  • בשן

    אזור נרחב המכוסה בסלעי בזלת, ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, הכולל את רמת הגולן ודרום סוריה.
    בבשן ישנם שטחים נרחבים הראויים לחקלאות בעל ואזורים אחרים הראויים למרעה.

  • אלישה

    אי בים התיכון.

    מזוהה כקפריסין.

  • תרשיש
  • פוט

    ארץ מדרום-מזרח למצרים. מזוהה באיזור סומליה.

  • יון

    חבל ארץ בו ישבה קבוצה אתנית הלנית.
    תחום התיישבותה השתרע מחבל אטיקה במערב ועד חופה המערבי של אסיה הקטנה. בשל מחסור בקרקע חקלאית ביון, הקימו היונים מושבות מחוץ ליון. היונים ניצלו את קיומם של מפרצים רבים לאורך חופי יוון לבניית נמלי ים ולפיתוח מסחר ימי.

  • תבל

    תובל הייתה ממלכה בתחום טורקיה, בחלקה המערבי.
    מוזכרת כמה פעמים בכתובות אשוריות.