יחזקאל-פרק-31

ביאורים

• וַיְהִי בְּאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה. המניין הרווח בספר יחזקאל הוא לגלות יהויכין ומלכות צדקיהו, ואם כן השנה האחת –עשרה היא שנת חורבן ירושלים. בַּחודש ה שְּׁלִישִׁי, סיוון, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃

• בֶּן־אָדָם, אֱמֹר אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְאֶל־הֲמוֹנוֹ, אנשיו הרבים. הדברים אינם מכוונים רק לפרעה כאדם פרטי, אלא כשליט המעצמה העתיקה והגדולה של אותו זמן : אֶל־מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ?

• הִנֵּה אַשּׁוּר, האימפריה הגדולה שקדמה לאותו זמן, הדומה לך ביותר – כ אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, הגבוה והחזק בעצי האזור יְפֵה עָנָף, שענפיו מפוארים, וְחֹרֶשׁ מֵצַל. הארז העצום הוא כעין יער קטן העושה צל, וּגְבַהּ קוֹמָה, וּבֵין עֲבֹתִים, ענפים עבים, או: עננים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.

• מַיִם גִּדְּלוּהוּ, תְּהוֹם, מי המעמקים רֹמְמָתְהוּ, הגביהה אותו. אֶת־נַהֲרֹתֶיהָ, השטף העצום של התהום הֹלֵךְ, הוליכה התהום סְבִיבוֹת הארז שהוא מַטָּעָהּ, וְאֶת־תְּעָלֹתֶיהָ הקטנות יותר שִׁלְחָה התהום אֶל כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה שסביב הארז.

• עַל־כֵּן גָּבְהָא, גבהה קֹמָתוֹ של הארז מִכֹּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה, וַתִּרְבֶּינָה סַרְעַפֹּתָיו, סעיפיו, ענפיו וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָו, ענפיו נעשו מסופעים ומפוארים מִכוחם של מַּיִם רַבִּים, בְּשַׁלְּחוֹ את ענפיו. הגדילה המועצמת של הארז הייתה תוצאה של השקאתו הרצופה במים רבים. כך צמיחתה של אשור התהוותה על ידי כיבושם של עמים רבים, שעבודם וההשתלטות על משאביהם.

• בִּסְעַפֹּתָיו, בענפי הארז קִנְנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַחַת פֹּארֹתָיו יָלְדוּ את גוריהן כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, ובמעבר לנמשל – וּבְצִלּוֹ יֵשְׁבוּ כֹּל גּוֹיִם רַבִּים. אשור פרשה את חסותה על עמים וממלכות.

• וַיִּיף, הארז נעשה יפה בְּגָדְלוֹ, בְּאֹרֶךְ דָּלִיּוֹתָיו, בענפיו הארוכים שנמשכים ממנו עד למרחוק, כִּי־הָיָה שָׁרְשׁוֹ שתול אֶל־מַיִם רַבִּים.

• אֲרָזִים לֹא־עֲמָמֻהוּ, האפילו על הארז המרשים בְּגַן־אֱלֹהִים, בְּרוֹשִׁים, ברושי הלבנון התמירים לֹא דָמוּ אֶל־סְעַפֹּתָיו, ענפיו, וְעַרְמֹנִים, שגם הם עצים גדולים וענֵפים, לֹא־הָיוּ כְּפֹרֹאתָיו, פארותיו, כָּל־עֵץ בְּגַן־אֱלֹהִים לֹא־דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ. לא היה לו מתחרה בעצמתו ובפארו.

• יָפֶה עֲשִׂיתִיו בְּרֹב דָּלִיּוֹתָיו, בריבוי ענפיו המסועפים, וַיְקַנְאֻהוּ כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן אֲשֶׁר בְּגַן הָאֱלֹהִים. אשור התפתחה לממלכה יפה ועצומה שאין כמותה בכל הארצות האחרות.

• לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים לארז –אשור : יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה, וַיִּתֵּן העץ את צַמַּרְתּוֹ אֶל־בֵּין עֲבוֹתִים, וְרָם לְבָבוֹ בְּגָבְהוֹ. אשור התרחבה על חשבון עמים אחרים והתרברבה בכוחה העצום. הדבר עולה גם מנאומו של שליח סנחריב, רבשקה , שתיאר את כיבושיה וניצחונותיה הנרחבים של אשור.

• וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם, החזק שבעמים. ייתכן שבביטוי הזה נרמז איל הברזל השובר את החומות. איל הגויים עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה, גמל לוֹ – לאשור בְּרִשְׁעוֹ, ו גֵּרַשְׁתִּיהוּ, סילק את אשור.

• – וַיִּכְרְתֻהוּ זָרִים עָרִיצֵי גוֹיִם. כמו הארז, גם אשור אחרי נפילתה לא התמוטטה סופית עד שהכשדים האכזריים החריבו אותה עד היסוד – וַיִּטְּשֻׁהוּ, פיזרו והשליכו את העץ הכרות אֶל, על הֶהָרִים וּבְכָל־גֵּאָיוֹת, העמקים שבין ההרים, ו נָפְלוּ דָלִיּוֹתָיו, וַתִּשָּׁבַרְנָה פֹרֹאתָיו בְּכָל־אֲפִיקֵי הָאָרֶץ, ערוצי הנחלים, וַיֵּרְדוּ מִצִּלּוֹ כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ שחסו תחתיו, וַיִּטְּשֻׁהוּ.

• עַל־מַפַּלְתּוֹ, הגדע שנפל, יִשְׁכְּנוּ כָּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם שהיו מקננים בו קודם שנפל, וְאֶל, על פֹּרֹאתָיו הָיוּ כֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה.

• לְמַעַן אֲשֶׁר, כדי ש לֹא־יִגְבְּהוּ בְקוֹמָתָם כָּל־עֲצֵי־מַיִם, העצים השתולים על מים רבים, וְלֹא־יִתְּנוּ אֶת־צַמַּרְתָּם אֶל־בֵּין עֲבֹתִים, וְלֹא־יַעַמְדוּ, ייתמרו עד אֵלֵיהֶם בְּגָבְהָם כָּל העצים שֹׁתֵי מָיִם, כִּי בסופו של דבר כֻלָּם נִתְּנוּ לַמָּוֶת, אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית, בְּתוֹךְ בְּנֵי אָדָם, אֶל־יוֹרְדֵי בוֹר. העץ האדיר והחזק נפל ונעלם. אפילו מלכים גדולים ועצומים נופלים לבסוף לאבדון לנצח.

• כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: בְּיוֹם רִדְתּוֹ, נפילתו של הארז הענק שְׁאֹלָה הֶאֱבַלְתִּי, החרבתי, ייבשתי ו כִסֵּתִי עָלָיו אֶת־תְּהוֹם, וָאֶמְנַע נַהֲרוֹתֶיהָ, וַיִּכָּלְאוּ, נעצרו בתוך התהום מַיִם רַבִּים, וָאַקְדִּר, החשכתי, דיכאתי עָלָיו את ה לְבָנוֹן, מקום גידולו, וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו, בגללו עֻלְפֶּה, בעילפון בהיוודע להם גורל הארז גדול הקומה ובייבוש מקור חיותם.

• מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי, הבהלתי גוֹיִם, בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאֹלָה אֶת, עם יוֹרְדֵי בוֹר. וַיִּנָּחֲמוּ, מצאו ניחומים בְּאֶרֶץ תַּחְתִּית כָּל־עֲצֵי־עֵדֶן שנגדעו ונפלו, מִבְחַר וְטוֹב ה לְבָנוֹן, כָּל־שֹׁתֵי מָיִם.

• גַּם־הֵם – העצים –העמים שחסו תחת פטרונותו של ארז –אשור, אִתּוֹ יָרְדוּ שְׁאֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָרֶב, וּזְרֹעוֹ, העמים שחברו לממלכת אשור ש יָשְׁבוּ בְצִלּוֹ בְּתוֹךְ גּוֹיִם.עד כאן תוארה מפלת אשור שאירעה לפני זמן. עתה חוזר הנביא ופונה אל פרעה:

• אֶל־מִי, אל זה ש דָמִיתָ כָּכָה, בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל, בַּעֲצֵי־עֵדֶן – אשור – וְהוּרַדְתָּ גם אתה אֶת, עם עֲצֵי־עֵדֶן אֶל־אֶרֶץ תַּחְתִּית. בְּתוֹךְ עֲרֵלִים, בין הבזויים תִּשְׁכַּב אֶת חַלְלֵי־חֶרֶב – הוּא פַרְעֹה וְכָל־הֲמוֹנוֹ. נְאֻם ה' אֱלוֹהִים. דינה של אשור יהיה גם דינם של פרעה וכל אנשי מצרים. אלו ואלו יאבדו עם ממלכות כבירות אחרות.