יחזקאל-פרק-5

ביאורים

• וְאַתָּה, בֶן־אָדָם, קַח־לְךָ חֶרֶב חַדָּה, לא חרב ממש אלא תַּעַר הַגַּלָּבִים, סכין של ספָּרים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ אותו עַל־רֹאשְׁךָ וְעַל־זְקָנֶךָ וגלחם, וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם, חַלק את השערות הנגזזות –

• שְׁלִשִׁית, שליש מהשער בָּאוּר, באש תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר הסמלית שחקקת בלבנה, כִּמְלֹאת, בהשלמת יְמֵי הַמָּצוֹר שאתה 'צר' על העיר, וְלָקַחְתָּ אֶת־הַשְּׁלִשִׁית, ואותה תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ, מסביב לעיר, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה, והשליש הנותר תעיף לָרוּחַ, וְחֶרֶב אָרִיק, אשלוף מנדנה אַחֲרֵיהֶם, אחרי השערות הזרויות.

• וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר, ש ערות ספורות וְצַרְתָּ, קשׁוֹר אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ, בקצה בגדך.

• וּמֵהֶם – מהשליש האחרון עוֹד תִּקָּח וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתָם אֶל־תּוֹךְ הָאֵשׁ וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ. מִמֶּנּוּ, ממעשה זה, או: מהחלק הזה שתקח ותשליך לאש תֵצֵא־אֵשׁ ותתפשט אֶל־כָָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל. כך יקרה ליהודים: חלקם ימותו בעיר באש, חלקם יברחו ויוכו בחרב, ואחרים יתפזרו בעולם וגם מהם ייספו בגלויות השונות .

• כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: זֹאת יְרוּשָׁלִַם ש בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ, ושמ סְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת –

• וַתֶּמֶר, החליפה אֶת־מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה, להרשיע יותר מִן־הַגּוֹיִם, וְאֶת־חֻקּוֹתַי המרתה יותר מִן־הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ, ירושלים אימצה מהעמים שסביבה את הדברים הגרועים שאפשר ללמוד, כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ, וְחֻקּוֹתַי לֹא־הָלְכוּ בָהֶם.

• לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֱלוֹהִים: יַעַן הֲמָָנְכֶם, כיוון שהרביתם להרשיע, או: עקב היותכם המון נבדל לעצמו. או: עקב הייתם המוניים, פרועים ומלאי מהומות יותר מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם, בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם, וְאֶת־מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם וגם כְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם המתוקנים ההגיוניים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם, אלא עשיתם רק רע,

• לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֱלוֹהִים: הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם־אָנִי, וְעָשִׂיתִי בְתוֹכֵךְ מִשְׁפָּטִים, שפטים, תוכחות ועונשים לְעֵינֵי הַגּוֹיִם.

• וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא־עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר־לֹא־אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עוֹד, עונשך יהיה גרוע יותר מזה של עמים אחרים, יַעַן כָּל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ.

• לָכֵן מרוב רעב אָבוֹת יֹאכְלוּ בָנִים בְּתוֹכֵךְ, וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבוֹתָם, אנשים יאכלו גוויות קרוביהם המתים, וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים, וְזֵרִיתִי אֶת־כָָּל־שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָָל־רוּחַ.

• לָכֵן חַי־אָנִי, נְאֻם ה' אֱלוֹהִים, אִם־לֹא, בשבועה, כך יהיה: יַעַן אֶת־מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל־שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל־תּוֹעֲבֹתָיִךְ, וְגַם, גם אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא־תָחוֹס, תרחם עֵינִי, וְגַם־אֲנִי לֹא אֶחְמוֹל.

• שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, היא בערת האש שבעיר המוזכרת לעיל, וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ, וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָָל־רוּחַ אֱזָרֶה, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם.

• וְכָלָה אַפִּי, כעסי, וַהֲנִחֹתִי, אשכך את חֲמָתִי, כעסי בָּם, וְהִנֶּחָמְתִּי התנחמתי, וְיָדְעוּ אז כִּי־אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי, בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם. עד שיבוא אותו זמן, יבואו עליכם רעות רבות:

• וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה, לחורבן וּלְחֶרְפָּה בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ, ירושלים תהיה שוממה ומבוישת לְעֵינֵי כָּל־עוֹבֵר.

• וְהָיְתָה העיר דגם חֶרְפָּה וּגְדוּפָה, כשירצו לקלל מקום, יאמרו: "גורלכם יהיה כגורל ירושלים". וכן תהיה העיר ללקח מוּסָר וּמְשַׁמָּה, השתוממות לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי.

• בְּשַׁלְּחִי אֶת־חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם – בגויים המקיפים אותך, אֲשֶׁר הָיוּ החצים לְמַשְׁחִית, אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּח אוֹתָם ג ם בכם לְשַׁחֶתְכֶם, וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם, יותר מן הגויים – וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה־לָחֶם.

• וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ, ישמידו אתכם, וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר־בָּךְ, וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ. אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי.