עזרא-פרק-1
ספר
מקבץ
ביאורים
-
וּבִשְְְׁנַת אַחַת לְְמלכותו העצמאית של כוֹרֶשׁ מֶלֶךְְְ פָּרַס, לִכְְְלוֹת, כאשר תם הזמן שנקצב ב דְְּבַר־ה' מִפִּי יִרְְְמְְיָה. ירמיהו הנביא צפה שהגולים ייגאלו מבבל במלאות שבעים שנה, ואף על פי שחשבון השנים אינו ברור לגמרי, הכול הכירו בכך שבשיבת ישראל לארצם מתקיימת נבואת ירמיה. אז הֵעִיר ה' אֶת־רוּחַ, הפעיל את נפשו של כֹּרֶשׁ מֶלֶךְְְ־פָּרַס, וַיַּעֲבֶר קוֹל, כורש הכריז בְְּכָָל־מַלְְְכוּתוֹ, אף שרוב היהודים גרו במקום אחד, היו מהם שהתפזרו גם בארצות נוספות, וְְאת ההודעה הוא שלח לא רק בעל פה – גַם־בְְּמִכְְְתָּב. הופצו מסמכים שהייתה להם חשיבות לאחר כמה שנים, כאשר התעוררו בעיות סביב בניין המקדש וקיומו, והיה צורך להסתמך על מכתביו של כורש, לֵאמֹר:
-
כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְְְ פָּרַס: את כֹּל מַמְְְלְְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. מלכותי היא מתנה מאת ה' אלוקי ישראל. גם כלפי עמים אחרים נהג כורש לזהות את עצמו עם מנהגיהם ודתותיהם, כאן הדגיש שה' הוא שנתן לו את כל הארצות, וְְהוּא־פָקַד עָלַי לִבְְְנוֹת־לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בּארץ יהוּדָה. זהו ציווי שבא מלמעלה, ואותו אני מבקש למלא. לפקודה הזו יש השלכות מעשיות:
-
מִי־בָכֶם מִכָָּל־עַמּוֹ – עַם ה' אלוקי השמים, עם ישראל, יְְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ, יעזור לו אלוקים, וְְיַעַל, ויעלה לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְְיִבֶן אֶת־בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְְְׂרָאֵל, הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. כורש מדבר כמעט כמו מלך ישראל. נוסח הצהרתו מעיד על תפיסתו – הוא מרגיש שעליו להודות לה', שהוא קשור אליו, ושמשום כך הוא מעוניין בבניית המקדש בירושלים. אמנם אין בכך פקודה הגוזרת על היהודים לעלות ארצה, אבל הוא פונה אל היהודים המרגישים כמותו, שיש לבנות את המקדש שנחרב, וקורא להם לקום מרצונם ולנסוע. בבל מרוחקת מיהודה מרחק הגון, ומדובר במסע מפרך. ברור לכורש שלא הכול ייענו לקריאתו. על כן הוא אומר:
-
וְְכָָל־הַנִּשְְְׁאָר מהיהודים מִכָּל־הַמְְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא, שכל אחד מהעולים גָר־שָׁם יְְנַשְְּׂאוּהוּ, יטעינוהו אַנְְְשֵׁי מְְקֹמוֹ בְְּכֶסֶף וּבְְְזָהָב וּבִרְְְכוּשׁ וּבִבְְְהֵמָה. על אנשי מקומו לסייע לו בממון עִם, נוסף על הַנְְּדָבָה שהם שולחים לְְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. כורש עורר את היהודים לעזור לעולים ואף דרבן אותם לשלוח נדבה לירושלים. גם אם הוא לא הכיר את מצבה של הארץ החרבה שאליה ילכו העולים לאשורו, הוא הניח שהם יזדקקו לממון רב נוסף על הוצאות הדרך. מלבד זאת, כורש עצמו וכמה מלכים אחריו נתנו נדבה לבית ה', והיה ברור לו שבני ישראל צריכים להירתם למפעל התנדבותי זה. אין בהצהרתו של כורש רק מתן רשות ליהודים לעלות; כורש עודד אותם לחזור לארצם, לבנות את המקדש ולהקים להם בית לאומי.
-
וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת, ראשי משפחות ש לִיהוּדָה וּבִנְְְיָמִן וְְהַכֹּהֲנִים וְְהַלְְוִיִּם, לְְכֹל, כל מי ש הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת־רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְְְנוֹת אֶת־בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם.
-
וְְכָָל האנשים שהיו סְְבִיבֹתֵיהֶם ולא עלו, חִזְְּקוּ אותם בִידֵיהֶם בִּכְְְלֵי־כֶסֶף, בַּזָּהָב, בָּרְְכוּשׁ וּבַבְְּהֵמָה וּבַמִּגְְְדָּנוֹת, מעדנים או מתנות, לְְבַד עַל־כָָּל־הִתְְְנַדֵּב, חוץ ממה שאנשים התנדבו לתת לבית ה' לכשייבנה.
-
וְְהַמֶּלֶךְְְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא מהאוצרות אֶת־כְְּלֵי בֵית־ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְְבוּכַדְְְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְְּנֵם בְְּבֵית אֱלֹהָיו. הכלים שנלקחו מבית המקדש הראשון, היו באוצרו של מלך בבל ועברו לידי מלך פרס.
-
וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְְְ פָּרַס עַל־יַד מִתְְְרְְדָת הַגִּזְְְבָּר, וַיִּסְְְפְְּרֵם, העביר אותם תוך כדי ספירה לְְשֵׁשְְְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא, הראש אשר לִיהוּדָה.
-
וְְאֵלֶּה מִסְְְפָּרָם של הכלים : אֲגַרְְְטְְלֵי, כנראה כלי קיבול גדולים, עשויים זָהָב – שְְׁלֹשִׁים; אֲגַרְְְטְְלֵי־כֶסֶף – אָלֶף; מַחֲלָפִים, סכיני שחיטה, כנראה סכינים מעוטרים או בעלי איכות מיוחדת – תִּשְְְׁעָה וְְעֶשְְְׂרִים;
-
כְְּפוֹרֵי, מזרקים, מעין ספלים המשמשים לזריקת הדם על המזבח לכפרה, או: טסים מ זָהָב – שְְׁלֹשִׁים; כְְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְְְׁנִים, בעלי חשיבות שנייה, או: כפולים, למלאי. מאלו היו הרבה יותר – אַרְְְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה; כֵּלִים אֲחֵרִים מכלי המקדש שלא פורטו – אָלֶף. ייתכן שביניהם היו כלי הקודש השייכים למנורה או לשולחן, שנעשו מזהב טהור.
-
כָָּל ה כֵּלִים לַזָּהָב וְְלַכֶּסֶף, המספר שכלל גם כלים שלא נמנו היה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְְאַרְְְבַּע מֵאוֹת מכל הסוגים והגדלים. הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְְְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת, עליית הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם. הכלים שקיבל ששבצר מכורש על מנת להביא אתו לירושלים, היו אמורים להיות הכלים הראשונים שישמשו בבית המקדש.
פסוקים
-
ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר־יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את־רוח כרש מלך־פרס ויעבר־קול בכל־מלכותו וגם־במכתב לאמר
-
כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא־פקד עלי לבנות־לו בית בירושלם אשר ביהודה
-
מי־בכם מכל־עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את־בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם
-
וכל־הנשאר מכל־המקמות אשר הוא גר־שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם־הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם
-
ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את־רוחו לעלות לבנות את־בית יהוה אשר בירושלם
-
וכל־סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי־כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות לבד על־כל־התנדב
-
והמלך כורש הוציא את־כלי בית־יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו
-
ויוציאם כורש מלך פרס על־יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה
-
ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי־כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים
-
כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף
-
כל־כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם
פסוקים מנוקד
-
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר־יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת־רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ־פָּרַס וַיַּעֲבֶר־קוֹל בְּכָל־מַלְכוּתוֹ וְגַם־בְּמִכְתָּב לֵאמֹר׃
-
כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא־פָקַד עָלַי לִבְנוֹת־לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה׃
-
מִי־בָכֶם מִכָּל־עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת־בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃
-
וְכָל־הַנִּשְׁאָר מִכָּל־הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר־שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם־הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃
-
וַיָּקוּמוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִיהוּדָה וּבִנְיָמִן וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְכֹל הֵעִיר הָאֱלֹהִים אֶת־רוּחוֹ לַעֲלוֹת לִבְנוֹת אֶת־בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם׃
-
וְכָל־סְבִיבֹתֵיהֶם חִזְּקוּ בִידֵיהֶם בִּכְלֵי־כֶסֶף בַּזָּהָב בָּרְכוּשׁ וּבַבְּהֵמָה וּבַמִּגְדָּנוֹת לְבַד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּב׃
-
וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת־כְּלֵי בֵית־יְהוָה אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו׃
-
וַיּוֹצִיאֵם כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַל־יַד מִתְרְדָת הַגִּזְבָּר וַיִּסְפְּרֵם לְשֵׁשְׁבַּצַּר הַנָּשִׂיא לִיהוּדָה׃
-
וְאֵלֶּה מִסְפָּרָם אֲגַרְטְלֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים אֲגַרְטְלֵי־כֶסֶף אָלֶף מַחֲלָפִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים׃
-
כְּפוֹרֵי זָהָב שְׁלֹשִׁים כְּפוֹרֵי כֶסֶף מִשְׁנִים אַרְבַּע מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה כֵּלִים אֲחֵרִים אָלֶף׃
-
כָּל־כֵּלִים לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת הַכֹּל הֶעֱלָה שֵׁשְׁבַּצַּר עִם הֵעָלוֹת הַגּוֹלָה מִבָּבֶל לִירוּשָׁלִָם׃
מקומות
-
בבל
ממלכה המכונה על-שם עיר הבירה שלה.
משתרעת בדרום מסופוטמיה, עם גישה לדרכי הים שבמפרץ הפרסי. -
פרס
-
יהודה
חבל ארץ הררי המשתרע בין אזור בית אל בצפון לבקעת באר שבע בדרום.