עזרא-פרק-10

ביאורים

• וכאשר הִתְְְפַּלֵּל עֶזְְְרָא וּכְְְהִתְְְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְְְנַפֵּל, משתטח לִפְְְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, נִקְְְבְְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְְְׂרָאֵל קָהָל רַב־מְְאֹד, אֲנָשִׁים וְְנָשִׁים וִילָדִים, כִּי־בָכוּ הָעָם הַרְְְבֵּה בֶכֶה, בכי. הוא ערך אבל גדול, ואנשים רבים הצטרפו אליו.

• וַיַּעַן שְְׁכַנְְְיָה בֶן־יְְחִיאֵל מִבְְּנֵי עֵילָם, אחת ממשפחות העולים, וַיֹּאמֶר לְְעֶזְְְרָא: אמנם אֲנַחְְְנוּ מָעַלְְְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב אתנו נָשִׁים נָָכְְְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, וְְעַתָּה עדיין יֵשׁ־מִקְְְוֶה, תקווה לְְיִשְְְׂרָאֵל עַל־זֹאת.

• וְְעַתָּה נִכְְְרָָת־בְְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְְהוֹצִיא כָָל ה נָשִׁים הנכריות וְְאת הַנּוֹלָד מֵהֶם, הילדים שנולדו להן, בַּעֲצַת אֲדֹנָי ובהתעוררות הַחֲרֵדִים בְְּמִצְְְוַת אֱלֹהֵינוּ, וְְכַתּוֹרָה, לפי התורה יֵעָשֶׂה הדבר.

• קוּם, כִּי־עָלֶיךָ מוטל להנהיג את הַדָּבָר, וַאֲנַחְְְנוּ נשתף עִמָּךְְְ פעולה. חֲזַק וַעֲשֵׂה.

• וַיָּקָָם עֶזְְְרָא וַיַּשְְְׁבַּע אֶת־שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְְוִיִּם וְְכָָל־יִשְְְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה – לשמוע בקולו ולעשות את כל מה שיידרש כדי לתקן את העניין. וַיִּשָּׁבֵעוּ.

• וַיָּקָָם עֶזְְְרָא מִלִּפְְְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְְְ אֶל־לִשְְְׁכַּת יְְהוֹחָנָן בֶּן־אֶלְְְיָשִׁיב, וַיֵּלֶךְְְ שָׁם בזמן ש לֶחֶם לֹא־אָכַל וּמַיִם לֹא־שָׁתָה, כִּי היה מִתְְְאַבֵּל עַל־מַעַל עולי הַגּוֹלָה.

• וַיַּעֲבִירוּ קוֹל, הכריזו בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלִַם לְְכֹל בְְּנֵי הַגּוֹלָה לְְהִקָּבֵץ ל ירוּשָׁלִָם.

• וְְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יָבוֹא לִשְְְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, בעוד שלושה ימים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְְהַזְְּקֵנִים, יָחֳֳרַם כָָּל־רְְכוּשׁוֹ, כאן ניצל עזרא את הסמכות שהעניק לו המלך במכתבו להחרים את רכושו של מי שלא יציית לו. ויתרה מזו, הוּא יִבָּדֵל מִקְְּהַל הַגּוֹלָה, יוטל עליו חרם.

• וַיִּקָּבְְצוּ כָָל־אַנְְְשֵׁי־יְְהוּדָה וּבִנְְְיָמִן ל ירוּשָׁלִַם לִשְְְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים, והתאריך הוּא ה חֹדֶשׁ הַתְְּשִׁיעִי, כסלו, בְְּעֶשְְְׂרִים בַּחֹדֶשׁ, וַיֵּשְְׁבוּ כָָל־הָעָם בִּרְְְחוֹב בֵּית הָאֱלֹהִים מַרְְְעִידִים עַל־הַדָּבָר, מעצם העניין וּמֵהַגְְּשָׁמִים, שכן ישבו ברחוב בימי הגשמים הקרים ללא מחסה.

• וַיָּקָָם עֶזְְְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אַתֶּם – החוטאים בנישואי תערובת – מְְעַלְְְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָָכְְְרִיּוֹת לְְהוֹסִיף אשמה עַל־אַשְְְׁמַת יִשְְְׂרָאֵל.

• וְְעַתָּה תְְּנוּ תוֹדָה, התוודו לַה' אֱלֹהֵי־אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְְצוֹנוֹ וְְהִבָּדְְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן־הַנָּשִׁים הַנָָּכְְְרִיּוֹת.

• וַיַּעֲנוּ כָָל־הַקָּהָל וַיֹּאמְְרוּ ב קוֹל גָּדוֹל: כֵּן, כִּדְְְבָרְְךָ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת.

• אֲבָל הָעָם רָב, וְְהָעֵת גְְּשָׁמִים, וְְאֵין לנו כֹּחַ לַעֲמוֹד בַּחוּץ, וְְהַמְְּלָאכָה הזו – בדיקתה של כל משפחה היא לֹא־לְְיוֹם אֶחָד וְְלֹא לִשְְְׁנַיִם, כִּי־הִרְְְבִּינוּ לִפְְְשֹׁעַ בַּדָּבָר הַזֶּה. כדי לערוך בדיקה יסודית נזדקק לזמן רב.

• יַעַמְְְדוּ־נָא שָׂרֵינוּ לְְייצג את כָָל־הַקָּהָל, וְְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ הַהֹשִׁיב, שהושיב בביתו נָשִׁים נָָכְְְרִיּוֹת יָבֹא לְְעִתִּים מְְזֻמָּנִים, בזמנים קבועים, וְְעִמָּהֶם זִקְְְנֵי־עִיר וָעִיר וְְשֹׁפְְטֶיהָ, עַד שיפעלו לְְהָשִׁיב חֲרוֹן אַף, לשכך את כעסו של אֱלֹהֵינוּ מִמֶּנּוּ עַד לַדָּבָר, בעבור הדבר הַזֶּה. אין צורך שכל העם ישתתפו בזה.

• אַךְְְ יוֹנָתָן בֶּן־עֲשָׂהאֵל וְְיַחְְְזְְיָה בֶן־תִּקְְְוָה עָמְְדוּ עַל־זֹאת, התאמצו על הדבר וּמְְְשֻׁלָּם וְְשַׁבְְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם.

• וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְְּנֵי הַגּוֹלָה, וַיִּבָּדְְלוּ, התייחדו לתפקיד עֶזְְְרָא הַכֹּהֵן ו אֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְְבֵית אֲבֹתָם, וְְכֻלָּם נקבו בְְּשֵׁמוֹת, וערכו רשימה של אלה שיעסקו בדבר. וַיֵּשְְׁבוּ, ניגשו למשימה בְְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, חודש טבת, לְְדַרְְְיוֹשׁ, לדרוש ולתקן את הַדָּבָר.

• וַיְְְכַלּוּ, סיימו לטפל בַכֹּל, בְּכל ה אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ, שהושיבו נָשִׁים נָָכְְְרִיּוֹת עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, חודש ניסן.

• וַיִּמָּצֵא מִבְְּנֵי הַכֹּהֲנִים אנשים אֲשֶׁר הֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָָכְְְרִיּוֹת: מִבְְּנֵי יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק הכהן הגדול, וְְאֶחָיו – מַעֲשֵׂיָה וֶאֱלִיעֶזֶר וְְיָרִיב וּגְְְדַלְְְיָה.

• וַיִּתְְּנוּ יָדָם, החליטו בהתחייבות לְְהוֹצִיא את נְְשֵׁיהֶם ואף להביא אֲשֵׁמִים, קרבנות אשם לכפרה, אֵיל־צֹאן עַל־אַשְְְׁמָתָם.

• וּמִבְְּנֵי אִמֵּר, שאף הם כהנים – נמצאו חֲנָנִי וּזְְְבַדְְְיָה.

• וּמִבְְּנֵי חָרִם – מַעֲשֵׂיָה וְְאֵלִיָּה וּשְְְׁמַעְְְיָה וִיחִיאֵל וְְעֻזִּיָּה.

• וּמִבְְּנֵי פַּשְְְׁחוּר – אֶלְְְיוֹעֵינַי, מַעֲשֵׂיָה, יִשְְְׁמָעֵאל, נְְתַנְְְאֵל, יוֹזָבָד וְְאֶלְְְעָשָׂה.

• וּמִן־הַלְְוִיִּם – יוֹזָבָד וְְשִׁמְְְעִי וְְקֵלָיָה הוּא קְְלִיטָא, זה היה כנראה שמו הארמי, פְְּתַחְְְיָה, יְְהוּדָה וֶאֱלִיעֶזֶר.

• וּמִן־הַמְְשֹׁרְְרִים – אֶלְְְיָשִׁיב. וּמִן־הַשֹּׁעֲרִים – שַׁלֻּם וָטֶלֶם וְְאוּרִי.

• וּמִיִּשְְְׂרָאֵל: מִבְְּנֵי פַרְְְעֹשׁ – רַמְְְיָה וְְיִזִּיָּה וּמַלְְְכִּיָּה וּמִיָּמִן וְְאֶלְְְעָזָר וּמַלְְְכִּיָּה וּבְְְנָיָה.

• וּמִבְְּנֵי עֵילָם – מַתַּנְְְיָה, זְְכַרְְְיָה וִיחִיאֵל וְְעַבְְְדִּי וִירֵמוֹת וְְאֵלִיָּה.

• וּמִבְְּנֵי זַתּוּא – אֶלְְְיוֹעֵנַי, אֶלְְְיָשִׁיב, מַתַּנְְְיָה, וִירֵמוֹת וְְזָבָד וַעֲזִיזָא.

• וּמִבְְּנֵי בֵּבָי – יְְהוֹחָנָן, חֲנַנְְְיָה, זַבַּי, עַתְְְלָי.

• וּמִבְְּנֵי בָּנִי – מְְשֻׁלָּם, מַלּוּךְְְ וַעֲדָיָה, יָשׁוּב וּשְְְׁאָל וְְרָמוֹת.

• וּמִבְְּנֵי פַּחַת מוֹאָב – עַדְְְנָא וּכְְְלָל, בְְּנָיָה, מַעֲשֵׂיָה, מַתַּנְְְיָה, בְְצַלְְְאֵל וּבִנּוּי וּמְְְנַשֶּׁה.

• וּבְְְנֵי חָרִם – אֱלִיעֶזֶר, יִשִּׁיָּה, מַלְְְכִּיָּה, שְְׁמַעְְְיָה, שִׁמְְְעוֹן,

• בִּנְְְיָמִן, מַלּוּךְְְ, שְְׁמַרְְְיָה.

• מִבְְּנֵי חָשֻׁם – מַתְְּנַי, מַתַּתָּה, זָבָד, אֱלִיפֶלֶט, יְְרֵמַי, מְְנַשֶּׁה, שִׁמְְְעִי.

• מִבְְּנֵי בָנִי – מַעֲדַי, עַמְְְרָם וְְאוּאֵל,

• בְְּנָיָה, בֵדְְיָה, כְְּלוּהוּ,

• וַנְְְיָה, מְְרֵמוֹת, אֶלְְְיָשִׁיב,

• מַתַּנְְְיָה, מַתְְּנַי וְְיַעֲשָׂי

• וּבָנִי וּבִנּוּי, שִׁמְְְעִי

• וְְשֶׁלֶמְְְיָה וְְנָתָן וַעֲדָיָה,

• מַכְְְנַדְְְבַי, שָׁשַׁי, שָׁרָי,

• עֲזַרְְְאֵל וְְשֶׁלֶמְְְיָהוּ, שְְׁמַרְְְיָה,

• שַׁלּוּם, אֲמַרְְְיָה, יוֹסֵף.

• מִבְְּנֵי נְְבוֹ – יְְעִיאֵל, מַתִּתְְְיָה, זָבָד, זְְבִינָא, יַדַּי וְְיוֹאֵל, בְְּנָיָה.

• כָָּל־אֵלֶּה נָשְְׂאוּ נָשִׁים נָָכְְְרִיּוֹת, וְְיֵשׁ־מֵהֶם שנשאו נָשִׁים וגם יָּשִׂימוּ, הולידו בינתיים בָּנִים. את נשותיהם וילדיהם של כל אלה הפרידו, שלחו לעמם ולמשפחות המוצא שלהם, וכך טיהרו את היהודים שבארץ ישראל מנישואי התערובת.