בראשית-פרק-10

ביאורים

• וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ: שֵׁם חָם וָיָפֶת, וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל. מסתבר שהיו להם בנים גם קודם לכן, אבל רוב בניהם נולדו לאחר המבול.

• בְּנֵי יֶפֶת: גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס. לא ברור זיהויו של מגוג, שנזכר גם בספר יחזקאל. במקרים מסוימים השתמר שם אבי העם בכינוי מקום מושבו. כך ידועים, למשל, מיקומיהן של מדי ושל יוון. לעומתן תובל, משך ותירס אינם מזוהים. היו שהציעו לזהות את תירס עם פרס.

• וּבְנֵי גֹּמֶר: אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה. בדורות מאוחרים זיהו, לשונית, את אשכנז עם גרמניה ואת תוגרמה עם תורכיה, אך גם כאן אין ודאות.

• וּבְנֵי יָוָן: אֱלִישָׁה, שם זה מהדהד לשמה הקדום של יוון, הלאס , וְתַרְשִׁישׁ, שאולי יש לזהותה עם תרתיסוס , העיר והמדינה שהיתה בדרום ספרד, כִּתִּים, שייתכן שהרומאים היו ממשיכיהם, וְדֹדָנִים.

• מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ, לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם. עמים אלה מצאצאי יפת דיברו כנראה בלשונות שונות, מפני שלא חיו ברצף יבשתי אחד, אלא התפצלו לאיים שונים והתרבו ופנו כל אחד למקומו — שהרי כל הארץ היתה לפניהם.

• וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן.

• וּבְנֵי כוּשׁ: סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא. וּבְנֵי רַעְמָה: שְׁבָא וּדְדָן. נראה כי כל אלה הם מקומות באפריקה המזרחית.

• וְכוּשׁ יָלַד, בין השאר, אֶת נִמְרֹד, שכיוון שהיה דמות יוצאת דופן, הוא נזכר לעצמו, בלי קשר לעם מסוים. הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. נמרוד היה מלך שהטביע את חותמו בזיכרון הדורות. כמה אגדות חזל מזהות אותו עם אמרפל ועם דמויות אחרות, אבל מבחינת פשט הכתוב לא ידוע עליו כמעט כלום.

• הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה'. נמרוד לא נתפס כגיבור רק בעיני סביבתו הקרובה, אלא נחשב גיבור בהיקף כלל עולמי. עַל כֵּן יֵאָמַר במשך הדורות, מעין פתגם עממי : כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. כשמדברים על צייד בולט, על גיבור גדול או על מלך אדיר, מדמים אותם לנמרוד.

• וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, ערים ומחוזות במסופוטמיה.

• מִן הָאָרֶץ הַהִיא, בסביבות מסופוטמיה יָצָא אַשּׁוּר. אשור מופיע בסמוך כאחד מבני שם. ייתכן שכוונת הכתוב לומר שאשור פרש מתחום עריצותו של נמרוד, גיבור הציד אשר מחם, לטובת בניית ערים ופיתוחן. וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה, העיר הגדולה בהיסטוריה של אשור וְאֶת רְחֹבֹת עִיר, עיר ששמה רְחוֹבוֹת וְאֶת כָּלַח.

• וְאֶת רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח, הִיא הָעִיר הַגְּדֹלָה. למרות הסרבול שבמבנה המשפט, העיר הגדולה היא נינוה , כפי שמופיע גם במקומות אחרים. אלה הן הערים שבנו האשורים. מסתבר שאשור יצא מזרחה, לכיוון נהר החידקל, אל האזור שבו שכנה הממלכה האשורית במשך הדורות.

• וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים, וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים.

• וְאֶת פַּתְרֻסִים, שהקשר שלהם למצרים עולה גם מספרי הנבואה, וְאֶת כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים, למרות שהפלשתים ישבו בארץ ישראל, הם היו עם זר שהגיע מעבר לים. הם חלק מקבוצת העמים שהמחקר ההיסטורי מכנה 'גויי הים'. נראה שהגיעו מאיזור הים האגאי לחופי הים התיכון המזרחי עד מצרים. וְאֶת כַּפְתֹּרִים. כפתור הוא כנראה האי כרתים, שהמצרים הקדמונים קראו לו קפיטו .

• וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת, שהוא אחד מהשבטים שחיו בארץ כנען כשעם ישראל הגיע אליה.

• וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי

• וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי

• וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי — כנראה שש ממלכות ערים פניקיות־סוריות , וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי.

• וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בצפון, בֹּאֲכָה, לדרך הפונה גְרָרָה, אל גרר שבנגב, עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע. בני חם מאכלסים חלק ניכר מן העולם בכמה מאזוריו.

• אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.

• וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, שהוא היה אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל. הפסוק סותם ואינו מפרש אם שם הוא אחיו הגדול של יפת, או שיפת הוא האח הגדול. בניגוד לסדר הצגתם של בני נח בכל הפרשה — שם, חם ויפת, סדר תיאור התולדות בקטע זה הוא: יפת, חם ושם. אולם ייתכן שסדר זה נובע מסיבה ספרותית — שאר העמים יישארו ברקע, והמשך סיפורו ההיסטורי של ספר בראשית יתרכז בשם. לכן, למרות שאפשר ששם לא היה הקטן בבני נח, משפחתו כתובה אחרונה כדי לקשרה עם המשך הסיפור.

• בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד, שיש הרואים בו את אבי הכשדים , הבבלים, וְלוּד, המתייחס ללידיה , אזור באסיה הקטנה. אין לקשר לוד זה ללודים שהופיעו לעיל בין בני מצרים. וַאֲרָם.

• וּבְנֵי אֲרָם: עוּץ, המופיע בספר איוב ובמקומות נוספים וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ.

• וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח, וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר. זוהי השושלת החשובה לנו בבני שם.

• וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ, כפי שיבואר בהרחבה בעניין הבא, וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן.

• וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת שבדרום תימן, המוכרת בשם זה גם בימינו וְאֶת יָרַח

• וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה

• וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא, המוזכרת במקומות נוספים במקרא,

• וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב, כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.

• וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם. שבטים אלה התיישבו בדרום חצי האי ערב.

• אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם — זהו תיאור הדרגתי: לְמִשְׁפְּחֹתָם, חמולות, שבטים, לִלְשֹׁנֹתָם, בכל משפחה כזאת התפתחה שפה משלה, בְּאַרְצֹתָם, לאחר מכן הן התפזרו במרחב הגיאוגרפי, לְגוֹיֵהֶם, וכל אחת מהן הפכה עם בפני עצמו.

• אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם, וּמֵאֵלֶּה במשך הדורות נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל.